עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4997/12

 

 

בבית המשפט העליון

 

בש"פ  4997/12

 

לפני:  

כבוד השופטת א' חיות

 

המבקשת:

מדינת ישראל

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיב:

רושדי בחירי

                                          

בקשה (שניה) להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996

                                          

בשם המבקשת:                      עו"ד ערן זלר

בשם המשיב:                         עו"ד דוד יפתח

 

 

החלטה

 

 

           זוהי בקשה להארכה שניה של מעצר המשיב בתשעים ימים על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

 

1.        נגד המשיב, בנו ונאשם נוסף (להלן בהתאמה: ניסים ו-סלאמה, וביחד: הנאשמים) הוגש בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום (מתוקן) המייחס למשיב ולניסים עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק, הצתה, חבלה במזיד ואיומים. כן מיוחסת לניסים עבירה של איומים, ולסלאמה מיוחסות עבירות של ניסיון לתקיפה בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק וחבלה במזיד. בכתב האישום נטען כי ביום 13.6.2011 סמוך לשעה 21:30 נסע ס.א (להלן: המתלונן) - אשר בין הנאשמים ובני משפחתם לבינו היה סכסוך - עם בנו הקטין לכיוון ביתו ברהט. המתלונן הבחין כי ניסים עוקב אחריו במכוניתו, וסמוך לביתו הגיח מאחוריו רכב נוסף בו נהג בן אחר של המשיב (אחיו של ניסים, להלן: גסאן) והתנגש בכוונה עם חזית ימין של רכבו בדופן הימנית של מכוניתו של המתלונן. כתוצאה מכך נדחפה מכונית המתלונן לעבר משאית שעמדה במקום והתנגשה בה. במקביל ירה ניסים מתוך מכוניתו באקדח לעבר מכוניתו של המתלונן, ואילו המשיב נעמד בצומת כשהוא אוחז בידו באקדח, והחל לירות גם הוא לעבר המכונית שבה היו המתלונן ובנו. המתלונן חשש לצאת מן המכונית ולפיכך המשיך בנסיעה במורד הרחוב, כשלאורך הדרך רודפים אחריו צעירים ונשמעים קולות ירי. אז נכנס המשיב למכונית של גסאן כשהאקדח בידו והשניים נסעו אחרי המתלונן ואף ירו לעבר מכוניתו. המתלונן עצר את המכונית סמוך לבית דודו ברהט וחילץ את בנו מתוכה, כשהמשיב ממשיך לירות לעברם וחלק מן היריות פגעו ברכב. ניסים יצא ממכוניתו כשאיתו חבורת צעירים שאחזו בידיהם אלות וחרבות, וירה באקדחו לעבר המתלונן ובנו, אך השניים הצליחו להיכנס לחצר בית הדוד. אז ניפצו המשיב, ניסים, גסאן ואחרים את שמשות מכוניתו של המתלונן, גסאן התנגש בה במכוון עם מכוניתו שלו ולבסוף הציתו הנאשמים, גסאן ואחרים את מכונית המתלונן. כמו כן המשיב, ניסים וגסאן וצעקו ואיימו על המתלונן, שהיה בחצר בית הדוד ביחד עם בנו, שיהרגו אותו, ישרפו אותו ואת ביתו ויגרשו אותו מהשכונה. סלאמה ואדם נוסף שהיה מעורב באירוע אף אחזו בידיהם אקדח והשליכו אבנים לעבר המתלונן ולעבר בנו. ניידות משטרה וכוח כיבוי אש שהוזעקו למקום הותקפו גם הן במטר אבנים, כולל פלטות ריצוף שהושלכו על ידי סלאמה לעבר ניידת בילוש. עוד נטען בכתב האישום כי ניסים איים על המתלונן כאשר השניים נפגשו בתחנת המשטרה ברהט.

 

2.        כתב האישום הוגש תחילה ביום 21.7.2011 נגד המשיב ובנו ניסים ואילו נגד סלאמה הוגש כתב אישום נפרד ביום 20.9.2011, וביום 5.10.2011 הוגש כתב אישום מתוקן ומאוחד נגד כל השלושה. עם הגשתו עתרה המבקשת למעצרם של המשיב ושל ניסים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. הדיון בעניינם נדחה פעמים מספר מטעמים שונים, ובנסיבות אלו ביקשו הצדדים מבית המשפט להורות לשירות המבחן לערוך תסקירי מעצר בעניינם. בית המשפט אכן הורה על הגשת תסקירי מעצר, ובתסקיר שהוגש בעניינו של המשיב ביום 20.9.2011 ציין שירות המבחן כי נוכח "עומק הסכסוך" בין המשיב ובני משפחתו ובין המתלונן הוא בספק האם יש "ביכולתה של חלופה כלשהי לתת מענה ולצמצם את הסיכון לפגיעה במתלונן". על כן לא המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. בהינתן האמור בתסקיר זה ונוכח המסוכנות העולה מן המעשים המיוחסים למשיב קבע בית המשפט המחוזי (השופט א' אינפלד) ביום 20.9.2011 כי "בכפוף לזכותו של הסנגור להפוך את הקערה על פיה על ידי טיעון לעניין הראיות" יוותר המשיב במעצר עד תום ההליכים וכך הורה גם לגבי ניסים (ערר שהגיש ניסים לבית משפט זה נדחה ביום 27.9.2011  - בש"פ 6843/11).

 

3.        משחלפו תשעה חודשים ומשפטם של המשיב ושל ניסים לא הסתיים עתרה המבקשת להארכת מעצרם (בש"פ 2883/12). באותו שלב נשמעה עדותו של המתלונן בחלקה ונקבעו שלושה מועדי הוכחות נוספים. נוכח התנהלותו האיטית של המשפט הורה בית משפט זה ביום 18.4.2012 כי מעצרם של המשיב ושל ניסים יוארך בשבעים וחמישה ימים בלבד, ועוד הורה כי שירות המבחן יגיש בעניינם תסקירי מעצר משלימים וכי לאחר הגשתם יעיין בית המשפט המחוזי מחדש בשאלת מעצרם. ביום 9.5.2012 הוגש תסקיר מעצר משלים כאמור בעניינו של המשיב, וגם בו לא המליץ שירות המבחן על שחרור לחלופת מעצר. שירות המבחן עמד בהקשר זה על קיומה של רמת סיכון גבוהה להתנהגות פורצת גבולות מצד המשיב וכן על ההשפעה הרבה שיש לו על אחרים.

 

           לאחר שהסתיימה עדותו של המתלונן והוגשו התסקירים המשלימים בעניינם של המשיב ושל ניסים קיים בית המשפט עיון חוזר בבקשת מעצרם. בהחלטתו מיום 22.5.2012 עמד בית המשפט על כך שקיים הבדל משמעותי בין הסיכון הנשקף מן המשיב ובין זה הנשקף מניסים, נוכח העובדה שלמשיב עבר פלילי ונוכח התרשמותו של שירות המבחן כי קיימים רכיבים המגבירים את מסוכנותו. כן ציין בית המשפט כי קיים קושי לקבל את הצעת המשיב וניסים לפיה ישהו יחדיו באותה חלופת מעצר בטייבה שכן הדבר עשוי להוות "גורם מגביר סיכון", ועוד ציין כי בשל גילו הצעיר של ניסים נראה שהשפעת המפקחים עליו תהא גדולה מזו שתהא להם על המשיב. בהינתן האמור הורה בית המשפט על שחרורו של ניסים לחלופת מעצר בטייבה, בכפוף לתנאים עליהם הורה, אך הוסיף והורה כי המשיב יוותר במעצר. ערר שהגיש המשיב על החלטה זו נדחה ביום 21.6.2012 (בש"פ 4192/12, השופט נ' סולברג).

 

           למען שלמות התמונה יצוין כי סלאמה נעצר אף הוא תחילה עד תום ההליכים אך ביום 13.6.2012 הורה בית משפט זה כי נוכח "ההתפתחויות בנוגע לנאשמים האחרים" יש מקום לבחון את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, ולצורך בחינה זו הוארך מעצרו ב-45 ימים מיום 20.6.2012 (השופט צ' זילברטל, בש"פ 4590/12).

 

4.        משלא נסתיים משפטו של המשיב במהלך תקופת ההארכה עליה הורה כאמור בית משפט זה ביום 18.4.2012, עותרת המבקשת להארכת מעצרו בשנית בתשעים ימים. הבקשה סוקרת את מהלך הדיונים עד כה וממנה עולה כי ביום 27.7.2011 בוצעה הקראה של כתב האישום, אך שמיעת ההוכחות התעכבה, בין היתר נוכח איחוד כתב האישום שהוגש נגד המשיב ונגד ניסים עם כתב האישום שהוגש נגד סלאמה. לבסוף התקיימה ביום 6.3.2012 ישיבת ההוכחות הראשונה ונשמע בה חלק מעדות המתלונן, ובסך הכל בחמש ישיבות הוכחות שהתקיימו עד עתה נשמעו עדות המתלונן ועדותו של עד תביעה נוסף. המבקשת מוסיפה כי בשלב זה נקבעו ארבעה מועדי הוכחות נוספים בחודשים אוקטובר ונובמבר 2012, והיא מציינת כי היא ערה לכך שקצב ההתקדמות של התיק אינו משביע רצון, אך מדגישה כי שלב ההוכחות נמצא בעיצומו וכי חרף מאמציו של בית משפט קמא לקבוע מועדי הוכחות טרם הפגרה הדבר לא עלה בידו.

 

           המבקשת טוענת כי יש להורות על ההארכה נוכח מסוכנותו של המשיב הנלמדת מן המעשים החמורים המיוחסים לו כמי שערך "מסע ציד" נגד המתלונן יחד עם שני בניו ואחרים כשהם נושאים נשק קר וחם, בלא לבחול באמצעים להוציא את תוכניתם אל הפועל, וזאת הגם שבנו הקטין בן התשע של המתלונן היה עימו ברכב ורק באורח נס, כך נטען, לא היו לאירוע תוצאות חמורות יותר. המבקשת מוסיפה שגם שירות המבחן העריך כי נשקפת מן המשיב מסוכנות רבה ועל כן לא המליץ לשחררו לחלופת מעצר, ומסוכנות זו עולה גם מעברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות אלימות. עוד מציינת המבקשת כי אף שבין המשפחות נחתמה סולחה, הסכסוך ביניהן טרם בא אל סיומו ולדברי המתלונן מדובר בסולחה שנכפתה עליו. המבקשת מוסיפה כי בית משפט זה כבר קבע כי העובדה שבנו של המשיב, ניסים, שוחרר לחלופת מעצר אין בה משום הפליה בין השניים (בש"פ 4192/12) נוכח השוני הרלבנטי הקיים ביניהם ועל כן גם בשלב זה והגם שעדותו של המתלונן נשמעה, אין מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

          

5.        המשיב מצידו מתנגד להארכת המעצר המבוקשת ומדגיש כי העיכוב בשמיעת המשפט לא נגרם בעטיו וכי בלתי סביר ששמיעת ההוכחות החלה רק כשמונה חודשים לאחר הגשת כתב האישום. כן מפנה המשיב להחלטתו של בית משפט זה בבקשת ההארכה הראשונה, בה נקבע כי חרף מסוכנותו שלו ומסוכנותו של ניסים הקצב האיטי בו מנוהל המשפט מצדיק לבחון מחדש את האפשרות לשחררם לחלופת מעצר (בש"פ 2883/12). המשיב מוסיף וטוען כי הוא ער לכך שבית משפט זה קבע כי קיימת בעייתיות בכך שישהה בחלופת מעצר ביחד עם בנו ניסים (בש"פ 4192/12), אך הוא מבקש להציע חלופת מעצר אחרת בעיר טירה תחת פיקוח הדוק ובכפוף להפקדת ערבויות גבוהות. עוד מדגיש המשיב כי בנו ניסים שוחרר לחלופת מעצר וגם סלאמה צפוי להשתחרר, וכך יש לנהוג גם בעניינו. המשיב מוסיף וטוען כי כתב האישום אינו אלא עלילה, והוא מדגיש כי קשה לקבל את גרסת המתלונן לפיה מספר כה רב של אנשים ירו לעברו והוא לא נפגע כלל. כן מדגיש המשיב כי סיומו של המשפט אינו נראה באופק וכי המבקשת צפויה להעיד כשלושים עדי תביעה ומדובר בכתב אישום המופנה כלפי שלושה נאשמים.

 

6.        לאחר ששקלתי את מכלול הטיעונים שהעלו הצדדים באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

 

           מסוכנותו של המשיב עולה בבירור ממעשי הבריונות והאלימות המיוחסים לו. לפי הנטען היה המשיב מעורב במצוד שהתקיים אחר המתלונן על ידו ועל ידי אחרים, במהלכו היו חלק מן המעורבים, ובהם המשיב, חמושים בנשק חם ואף עשו בו שימוש. העובדה שבנו הקטין של המתלונן היה עימו אותה עת לא הרתיעה את המשיב ושותפיו ובכך יש כדי להעצים מאוד את המסוכנות המיוחסת לו. לכך יש להוסיף כי למשיב עבר פלילי מכביד והוא הורשע בגין מעורבות בלא פחות משמונה אירועים, בגדרם עבר בין היתר עבירות אלימות חמורות ואף ריצה עונשי מאסר. התרשמותו של שירות המבחן מן המשיב אף היא שלילית ובהינתן כל אלה, ראוי היה כי המשיב יישאר מאחורי סורג ובריח עד סיום ההליכים נגדו.

 

           ואולם, לא ניתן להתעלם מן הקצב שבו מתנהל המשפט בעוד המשיב יושב במעצר, שהינו רחוק מלהשביע רצון. כך, כשנה לאחר שהוגש כתב האישום נגד המשיב נמצאת פרשת התביעה בראשיתה, ובשלב זה צפויים להעיד כשלושים עדי תביעה נוספים. אם לא די בכך הרי שבתקופת ההארכה המתבקשת כעת לא צפוי המשפט להתקדם כלל, שכן ישיבת ההוכחות הבאה קבועה בחודש אוקטובר 2012. בית משפט זה עמד לא אחת על כך שעוצמת השיקולים הנדרשת להצדקת הארכת המעצר גוברת עם חלוף הזמן ועם כל הארכה נוספת, במיוחד מקום שבו לא ניתן להעריך מתי יסתיים המשפט וברור מראש כי תידרשנה הארכות מעצר נוספות (ראו בש"פ 3638/08 מדינת ישראל נ' אבו ג'אנם, פסקה 6 (טרם פורסם, 7.5.2008)). האיזון הראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין מוביל במקרה שלפנינו אל המסקנה כי יש להיענות לבקשת ההארכה באופן חלקי בלבד לפרק זמן של 60 ימים, על מנת שבתקופת הארכה זו יעשה בית משפט קמא מאמץ מיוחד לקדם את שמיעת התיק ויקבע מועדי הוכחות קרובים נוספים. סנגורו של המשיב הביע מצידו נכונות לקיים דיונים במהלך חודש ספטמבר 2012 ומן הראוי לעשות כן, ככל הניתן. קצב התקדמות המשפט ישוב ויבחן, אפוא, בצומת הבדיקה הבאה שנקבעה בנסיבות העניין בטווח מקוצר וככל שלא יחול שינוי בעניין זה לא יהיה מנוס, חרף מסוכנותו של המשיב, לשקול את שחרורו לחלופת מעצר ובלבד שהחלופה שתוצע תהא הולמת ויהיה בה כדי להפיג ככל הניתן את מסוכנותו.

 

           אשר על כן, אני מורה בשלב זה על הארכת מעצרו של המשיב בשישים ימים החל מיום 4.7.2012 או עד למתן פסק-דין בת.פ. 38807-07-11 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם. הצדדים יעבירו העתק החלטה זו בהקדם למותב השומע את התיק על מנת שיזמן את הצדדים ויעשה כמיטב יכולתו לקבוע מועדי שמיעה נוספים, כאמור.

 

 

 

           ניתנה היום, ‏ט"ו תמוז, תשע"ב (5.7.2012)

 

 

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12049970_V02.doc   לב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon