עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4703/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"פ 4703/12 - א'

לפני:

כבוד השופט צ' זילברטל

המערער:

גיא מקסימנקו

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה עיכוב ביצוע

תאריך ישיבה: ל' בסיון התשע"ב (20.6.2012)

בשם המבקש: עו"ד אייל שמחוני

בשם המשיבה: עו"ד ג'ויה שפירא

החלטה

1. בקשה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש ביום 17.5.2012 בת"פ 49020-09-11 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' אמסטרדם).

2. נגד המבקש ואדם נוסף הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום, אשר תוקן בהמשך, המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד בנסיבות מחמירות. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 19.5.2011 קשרו המבקש והאדם הנוסף (להלן: השותף) לבצע שוד. בהמשך לאמור, נכנסו השניים לחנות בדים בה עבדה המתלוננת (ילידת 1952). המבקש ניגש אל המתלוננת והתעניין במחירי הבדים, ומיד לאחר מכן הורה לה לשכב על הרצפה. המבקש התכופף לעבר המתלוננת הצמיד לצווארה חפץ, תוך שהוא פונה לשותף באומרו "מה אתה אומר נרצח אותה?", סתם את פיה של המתלוננת ואיים עליה כי אם תקים רעש הוא ירצח אותה. בהמשך, שאלו השניים את המתלוננת היכן הכסף והיא כיוונה אותם למגירה ממנה נטל השותף 170 ש"ח. לאחר מכן נטל השותף את תיקה של המתלוננת אשר הכיל 7,000 ש"ח, שיקים מלקוחות, תעודות, כרטיסים וחפצים נוספים. לפני צאתם מהחנות הורו השניים למתלוננת להיכנס לשירותים ונמלטו מהמקום כשהם נוטלים אף את מכשיר הטלפון.

3. במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, תוקן כתב האישום וביום 7.2.2012 הודו המבקש והשותף בעובדות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן. במועד זה הורה בית המשפט על הכנת תסקיר בעניינם של המבקש והשותף ונקבע מועד לטיעונים לעונש.

בתסקיר שהוגש בעניינו של המבקש תיאר שירות המבחן את נסיבות חייו הקשות, את הרקע המשפחתי המורכב ואת הקשיים והמצוקות אליהם היה חשוף עוד מילדות. שירות המבחן ציין כי למבקש עבר נקי והרקע לביצוע העבירות הוא מצוקה כלכלית מתמשכת בה הוא מצוי. שירות המבחן עמד על ההיבטים הבעייתיים באישיותו ובהתנהגותו של המבקש, אך לא גיבש המלצה בעניינו, מאחר שהמבקש החל להשתתף בקבוצה לעצורי בית ומהלך שיקומי-טיפולי זה לא הושלם. לפיכך, ביקש שירות המבחן כי ההכרעה בעניינו של המבקש תדחה בארבעה חודשים, במהלכם אף יישלח לאבחון בתחום האלכוהול במסגרת המרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול, ובתום תקופה זו יגבש שירות המבחן המלצה בעניינו.

4. על אף בקשת שירות המבחן לדחות את מועד גזר הדין, ניתן ביום 17.5.2012 גזר הדין בעניינו של המבקש בלבד. בגזר הדין עמד בית המשפט על חומרתם הרבה של המעשים. בית המשפט סבר כי מעשיו של המבקש עולים בקנה אחד עם התרשמותו השלילית של שירות המבחן "ולאור זאת ברורה התרשמותו של שירות המבחן מקיומה של מודעות מצידו של הנאשם 1 [המבקש - צ.ז] לביצוע עבירות נוספות". לפיכך סבר בית המשפט כי יש להטיל על המבקש מאסר בפועל לתקופה משמעותית. נוכח האמור, הטיל בית המשפט על המבקש 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי ארבעת חודשי מעצרו; 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 10,000 ש"ח (אשר המבקש הקדים ושילם למתלוננת ביוזמתו).

לגבי השותף קבע בית המשפט כי נוכח האמור בתסקיר שהוגש בעניינו, "לאור התלבטות ובטרם ייגזר הדין, החלטתי לקבל את חוות דעת הממונה על עבודות שירות לאפשרות של ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות". החלטה זו ניתנה חרף קביעתו של בית המשפט בגזר הדין בעניין השותף כי "על אף שחלקו בביצוע השוד הצטמצם לנטילת הרכוש, הוא היה שותף מלא למעשי חברו". לפיכך דחה בית המשפט את מתן גזר הדין בעניינו של השותף עד שתוגש חוות דעת הממונה על עבודות שירות.

5. במועד מתן גזר הדין עתר המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר. בית המשפט המחוזי דחה את מועד תחילת ריצוי עונש המאסר ליום 17.6.2012.

6. ביום 14.6.2012 (יום ה') הוגשה בקשה לבית משפט זה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן פסק הדין בערעור, היא הבקשה שלפניי. נוכח הגשת הבקשה "בדקה התשעים", על אף שלכאורה לא הייתה כל סיבה להמתין לרגע האחרון וליצור עובדה מוגמרת, החלטתי ביום 14.6.2012 כי המבקש יתייצב לריצוי המאסר ביום 17.6.2012, אלא אם ימציא את הסכמת המדינה לעיכוב ביצוע ארעי של עונש המאסר עד ליום 15.6.2012 בשעה 10:00. משלא ניתנה הסכמת המדינה לעיכוב הביצוע הארעי התייצב המבקש לתחילת ריצוי העונש והדיון בבקשה התקיים ביום 20.6.2012.

7. בדיון תלה בא כוחו של המבקש את העיכוב בהגשת הבקשה בתהליכים פרוצדוראליים שונים שנדרשו לצורך קבלת אישור הסנגוריה ציבורית להגשת הערעור. אם אכן כך הוא, ייטיבו העוסקים במלאכת הסנגוריה אם יפעלו באופן שהבקשות לעיכוב ביצוע יוגשו מבעוד מועד, באופן שיעמוד לרשות בית המשפט והמדינה די זמן כדי שהדיון יתקיים עוד לפני המועד שנקבע לתחילת ריצוי העונש.

באשר לעצם הבקשה, נטען כי סיכויי הערעור לעניין רכיב המאסר בפועל טובים, שכן נגזר על המבקש מאסר משמעותי לריצוי בפועל, זאת על אף גילו הצעיר, העדרו של עבר פלילי ובעיקר מבלי שניתנה לשירות המבחן הארכה אשר התבקשה על ידו על מנת להשלים את ההליך הטיפולי בו החל המבקש, בכדי ששירות המבחן יוכל לגבש המלצה בעניינו. כל זאת כאשר בעניינו של השותף דחה בית המשפט את מתן גזר הדין עד לקבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות – בהתאם להמלצת שירות המבחן.

עוד טוען המבקש כי תקופת המאסר שנותרה לו לריצוי לאחר ניכוי ימי המעצר – אחד עשר חודשים, היא תקופה שאינה ממושכת ובהתאם להלכה שנקבעה בפסק הדין המנחה בע"פ 111/99 שורץ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(2) 241 (2000), יש לעכב את ביצועה על מנת שלא יסוכל ההליך הערעורי.

8. מנגד, טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות, שכן סיכויי ערעורו של המבקש נמוכים, נוכח חומרת המעשים ורמת הענישה המקובלת בעבירות אלו. לטענת המשיבה, התסקיר שעמד בפני בית המשפט המחוזי הוא תסקיר שלם, ממנו מצטיירת תמונה ברורה בעניינו של המבקש. לשיטתה, אף אם התסקיר היה כולל המלצה להקלה בעונש, לא היתה לה בפועל השפעה על התוצאה העונשית. עוד ציינה המשיבה, כי לטעמה העונש שהוטל מקל, והיא אף שוקלת להגיש ערעור בשל כך. כמו כן נטען, כי המבקש כבר החל בריצוי עונשו ובנסיבות הללו אין מקום לעכב את ביצועו.

דיון והכרעה

9. לאחר שבחנתי את הבקשה, את החלטת בית המשפט המחוזי ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אכן, המבקש כבר החל בריצוי עונשו, וכבר נפסק לא אחת כי העובדה שמבקש עיכוב הביצוע החל בריצוי עונשו תהווה שיקול בעל משקל מבין השיקולים לדחיית הבקשה, ויידרשו טעמים מיוחדים להצדיק את קטיעת עונשו (ע"פ 5961/11 קאסם נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (לא פורסם, 25.1.12); ע"פ 2198/12 שימשילשוילי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (לא פורסם, 19.3.2012)). אולם, לטעמי מתקיים בעניינו של המבקש טעם מיוחד המצדיק את קטיעת המאסר והיעתרות לבקשה לעיכוב ביצוע.

10. תחילה אציין כי תקופת המאסר שנגזרה על המבקש ומכלול הנסיבות בעניינו עומדים בקריטריונים לעיכוב ביצוע הקבועים בפסק הדין שניתן בעניין שוורץ. למבקש נותר לרצות תקופת מאסר של אחד עשר חודשים; המבקש הוא צעיר שאין לו עבר פלילי; מיום 18.1.2012 המבקש משוחרר ממעצר בתנאים מגבילים אותם לא הפר; ובייחוד משום שדחיית הבקשה עשויה לסכל במידה מסוימת את הליך הערעור, כפי שיפורט להלן.

11. כמפורט לעיל, המבקש ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום יחד עם השותף. כאמור, השניים הורשעו באותן העבירות במסגרת הסדר הטיעון. על אף שבגזר הדין קבע בית המשפט כי "השותף" היה שותף מלא למעשי המבקש, בפועל נהג בית המשפט בדרך שונה כלפי כל אחד מהם. מבלי להביע כל דעה בשאלה איזה עונש ראוי שייגזר על השותף, ומהו היחס הראוי בין עונשו של השותף לעונש שנגזר על המבקש, עצם החלטת בית המשפט המחוזי לגזור את דינו של המבקש בנפרד ולא ביחד עם השותף, ואגב כך לדחות את בקשת המבקש ושירות המבחן להשלים מהלך טיפולי כדי שניתן יהיה לגבש המלצה, הקימה למבקש נימוק ערעור, שלא ניתן לשלול את סיכוייו, אותו הוא מבקש להביא בפני המותב שידון בערעורו. תחילת ריצוי עונש המאסר ושמיעת הערעור כשהמבקש כבר אסור מזה זמן, וההליך הטיפולי נקטע, עלולה לעקר במידה מסוימת את האפקטיביות של טענתו. זאת ועוד, ככל שהשותף לא יישלח למאסר בפועל (מאחורי סורג ובריח), ואיני רומז שכך ראוי שיהיה, אך בית משפט קמא ביקש לשקול אפשרות זו, המבקש עשוי לעתור שינהגו בו באותו האופן. גם מבחינה זו יש מקום לעכב את ריצוי עונשו.

בנסיבות אלו, המשך ריצוי עונש המאסר עשוי לפגוע באפקטיביות של ההליך הערעורי ולחסום, מבחינה מעשית, את האפשרות להעלות טענות אפשריות אחדות, כמפורט לעיל. משמצאתי שהמשך ריצוי המאסר יביא לסיכול ההליך הערעורי, לפחות בחלקו, מתקיימת דרישת "הטעם המיוחד" המצדיקה את קטיעתו ועיכובו.

אכן, העונש שנגזר על המבקש, כשלעצמו, אינו חמור בהתחשב בנסיבות, ולכאורה סיכויי ערעורו אינם גבוהים מבחינה זו. אלא, שכפי שפורט לעיל, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, ובעיקר בהתייחס לאבחנה שכבר נעשתה ואולי עוד תורחב, בין המבקש לבין השותף, אין לשלול את סיכוייהן של טענות ערעור אחדות.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. אני מעכב את המשך ריצוי עונש המאסר עד לסיום הליכי הערעור. המבקש ישוחרר, אפוא, מהמאסר ובלבד שיעמוד בתנאי השחרור שעמדו בתקפם עובר למאסרו (כמפורט בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.5.2012, עמ' 19-20 לפרוטוקול). תנאים מגבילים נוספים, ככל שהוטלו על המבקש במהלך שמיעת התיק בפני בית משפט קמא, יעמדו בעינם.

ניתנה היום, ‏א' בתמוז התשע"ב (‏21.6.2012).