עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4586/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 4586/12

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

ששון מרדכי בוש

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים בן-אור, יעקובי ווינוגרד) מיום 18.4.12 בתיק עפ"ת 19810-01-12

בשם המבקש: בעצמו

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים בן-אור, יעקובי ווינוגרד) מיום 18.4.12 בתיק עפ"ת 19810-01-12, במסגרתו התקבל חלקית ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (סגן הנשיא ריבלין) מיום 21.11.11 בתיק פ"ל 10675-12-10. ההליך עניינו נהיגה בעת פסילה ועבירות תעבורה נוספות.

ב. המבקש (אשר היה מיוצג בשתי הערכאות הקודמות) הורשע בבית המשפט לתעבורה, לאחר ניהול הוכחות, בשלושה פרטי אישום: הראשון והשלישי עניינם בעיקר נהיגה ללא רישיון בזמן פסילה, ופריט האישום השני מוסיף על קודמיו גם נהיגה בפזיזות, אי ציות לאות שוטר וחציית קו לבן. בהתחשב בעברו של המבקש, הכולל ריצוי מאסר בפועל בגין נהיגה בזמן פסילה, ובעובדה שמדובר בשלושה מקרים שונים בהם המשיך לעשות כן כשעונש מאסר מותנה תלוי מעליו, העמיד בית המשפט לתעבורה את עונשו על 12 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת המאסר המותנה) ורכיבי ענישה נוספים. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל (בהסכמת באת כוח המשיבה לאחר הערות בית המשפט), במובן זה שהמבקש זוכה מהאישום הראשון והשלישי והרשעתו באישום השני - החמור מביניהם - נותרה על כנה. בנסיבות אלה הועמד גזר הדין על 7 חודשי מאסר בפועל (יתר רכיבי הענישה נותרו על כנם).

ג. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. בין היתר טוען המבקש, כי מעולם לא נחקר לגבי העבירות בהן הורשע; כי בית המשפט לתעבורה העיר למשיבה בדבר החקירה הלקויה שנוהלה; וכי המבקש "בטוח שיש משהו שפסחו עליו בחוסר ידיעה או פשוט לא שמו לב בתמימות מוחלטת". נטען, כי המבקש נמנע מלומר את דברו במהלך המשפט בעצת עורך דינו, והוזכרו נסיבות אישיות לא קלות.

ד. לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 6481/95 ימין נגד מדינת ישראל (לא פורסם)). הבקשה שלפנינו אינה מתיימרת לבוא בגדרים אלה. יתר על כן, המבקש טוען כי לא נחקר במשטרה בגין העבירות, ואולם עיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט לתעבורה (אשר לא צורף לבקשה) מעלה, כי נחקר ביום 31.10.10 (והודעתו הוגשה בהסכמה; ראו גם עמוד 3 להכרעת הדין). ועוד, ביום 10.6.12 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה "לשקול מחדש את העונש" בה ציין מפורשות: "בית המשפט מצא אותי אשם ואני מקבל את הכרעת הדין".

ה. ולבסוף, לא למותר לציין כי המבקש היה מיוצג (באמצעות הסניגוריה הציבורית) בשתי הערכאות, כי במסגרת ערעורו זוכה משני אישומים, וכן כי לגופו של עניין מפרטים פסקי הדין את התשתית הראייתית להרשעתו באישום הנוסף. בהכרעה זו אין מקום להתערב, קל וחומר ליתן בעניינה רשות ערעור בגלגול שלישי.

ו. סוף דבר אין בידי להיעתר לבקשה. המבקש יתייצב לריצוי מאסרו ביום 1.7.12 (כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.4.12). בהמשך להחלטת בית המשפט המחוזי, אנו חוזרים ומפנים את תשומת לב רשויות שירות בתי הסוהר למצבו הרפואי של המבקש, ומציעים לבחון את בקשתו (אשר איננו יודעים אם הוגשה גם לרשויות שירות בתי הסוהר או רק לבית המשפט המחוזי) לראיון לשיבוץ מוקדם. החלטה זו תועבר גם לשירות בתי הסוהר.

ניתנה היום, כ"ד בסיון תשע"ב (14.6.12).