עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4574/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 4574/12

לפני:

כבוד השופט צ' זילברטל

המערער:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק עמ"י 107-06-12, שניתנה ביום 4.6.2012 על-ידי סגן הנשיאה י' אלרון

בשם המבקש: עו"ד מוטי לוי

החלטה

1. לפניי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 4.6.2012 (תיק עמ"י 107-06-12, כבוד סגן הנשיאה י' אלרון), במסגרתה קיבל בית משפט קמא את ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בעכו מיום 31.5.2012 (מ"ת 45576-05-12, כבוד השופט ו' חאמד), אשר הורה על שחרורו של המבקש בתנאים מגבילים.

2. נגד המבקש, יליד 1988, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. על פי הנטען בכתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום המבקש היה תושב הרשות הפלסטינית, ונמצא שהוא שוהה בתחומי מדינת ישראל בלא היתר כניסה ושהייה כדין. יצוין כי המבקש טוען שהוא נמצא בשטח ישראל, עם משפחתו, מזה כ-18 שנה, בהיותו בן למשפחת סייענים.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה לבית משפט השלום בעכו בקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

ביום 31.5.2012 קבע בית משפט השלום כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום, שכן הוא הודה בעובדות, והודאה זו נתמכת בתעודת עובד ציבור. עם זאת, קבע בית המשפט כי לא מתקיימת עילת מסוכנות בעניינו מאחר שהוא נעדר עבר פלילי ומעצרו בעבירה זו לא נעשה בשל מעורבותו בפלילים, אלא עקב פנייתו-שלו למשטרה במטרה להגיש תלונה נגד אחרים שהטרידו את אשתו. כמו כן קבע בית המשפט, כי החשש הנשקף מהמבקש להימלטות מאימת הדין הוא בעוצמה נמוכה ביותר, משום שלא סביר שהוא יימלט לתחומי הרשות הפלסטינית, וכן משום שהוא נמצא בתחומי מדינת ישראל מזה שנים רבות, משפחתו מתגוררת בישראל והוא נשוי לאזרחית ישראלית. במסגרת ההחלטה ציין בית המשפט, כי הליכים דומים נפתחו בעבר גם כנגד אֶחָיו של המבקש, ובגדרם הם אף שוחררו ממעצר בתנאים מגבילים. על מנת לאיין את החשש בדבר המלטות המבקש מהלכי משפט, הורה בית המשפט על שחרורו בתנאים של הפקדת ערובה כספית בסך 3,000 ש"ח, ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 10,000 ש"ח כל אחת.

4. על החלטה זו הגישה המדינה ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה. ביום 4.6.2012 קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. יחד עם זאת, הורה בית המשפט על השבת התיק לבית משפט השלום על מנת שיבחן את שחררו של המבקש לחלופת מעצר הולמת במסגרת מעצר בית מלא. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי, כי במידה וההליך בעניינו של המבקש לא יסתיים תוך 30 יום הוא יוכל לשוב להגיש בקשה לעיון חוזר במעצרו.

5. מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי נפל פגם מהותי בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה מתקיימת בעניינו עילת מעצר, וכי פגם זה מצדיק מתן רשות ערר בגלגול שלישי. לטענתו, בית המשפט הסתמך על קביעה כוללנית לפיה לא ניתן לשלול מסוכנות של תושבי שטחים, וזאת מבלי ליתן משקל לנסיבותיו המיוחדות של המבקש. בעניין זה אף מסתמך המבקש על החלטות שניתנו בהליכים דומים בעניינם של אֶחיו, במסגרתן הם שוחררו ממעצר בתנאים מגבילים. עוד טוען המבקש, כי בית המשפט המחוזי זקף לחובתו את העובדה שהוא לא פתח בהליכים להסדרת שהייתו בישראל, בניגוד לאֶחיו, אולם לטענתו הוא נמנע מלעשות כן בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, שלא היה באפשרותו לשאת בהן.

לגופו של עניין טוען המבקש, כי על אף שהוא לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, הרי שמתקיימות בעניינו שתי טענות הגנה. האחת, הגנת הצורך, היינו, בשל קשרי משפחתו עם מדינת ישראל וגופי הביטחון שלה הוא מנוע מלחזור לשטחי הרשות הפלסטינית. שנית, מתקיימת בעניינו טענת הגנה מן הצדק, בשל נסיבות מעצרו, אשר התרחש לאחר שפנה למשטרה עם רעייתו להגיש תלונה בשל הטרדה מינית שעברה, וכל זאת כאשר הוא כבר שוהה בישראל עם משפחתו שנים רבות מאוד, וכל אותן השנים לא נקטה המדינה נגדו בהליך פלילי. עוד טוען המבקש, כי כלל לא מתקיימת בעניינו עילת מעצר, שכן לא סביר שהוא יימלט לשטחי הרשות הפלסטינית, משום הסכנה הנשקפת שם לחייו.

6. לאחר שבחנתי את הבקשה ונימוקיה ואת החלטותיהן של הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו בפסיקה לשם מתן רשות ערר לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (ראו למשל: בש"פ 1886/12 מדינת ישראל נ' נזאזלה (לא פורסם, 13.3.2012); בש"פ 5321/11 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.7.2011); בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 17.4.2011); סבג נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 27.5.2011)), ולפיכך דינה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מעלה, כי בית המשפט היה מודע למכלול נסיבותיו המורכבות של המבקש, אך הוא סבר כי לצידן יש להביא בחשבון את אופן התנהלותו של המבקש לאורך השנים, במובחן מענייניהם של אֶחיו, ולהסיק ממנה לגבי המסוכנות הנשקפת ממנו. על אף שהמבקש בגיר מזה כשש שנים הוא לא נקט בכל הליך להסדרת מעמדו בישראל. יתכן אמנם שהדבר אינו מעיד על מסוכנות, אך יש לבחון בזהירות את מסכת הנתונים בטרם תתקבל החלטה על שחרור המבקש. בשל כך, כמפורט לעיל, הורה בית המשפט על השבת הדיון לבית משפט השלום לצורך בחינת חלופת מעצר, ואף קבע מועד קרוב בו יוכל העורר להגיש בקשה לעיון חוזר אם עד אז לא יסתיים ההליך העיקרי בעניינו. בנסיבות האמורות, איני סבור כי נפל פגם מהותי בהחלטה, המצדיק דיון בעניינו של המבקש בגלגול שלישי. אין מדובר בנושאים שיש להם השלכות כלליות ולא מתקיימות נסיבות מיוחדות שתצדקנה מתן רשות ערעור.

באשר לטענות ההגנה של המבקש, ככל שהן לא משליכות על שאלת מסוכנותו, הרי שמקומן להתברר אינו במסגרת הליכי המעצר, כי אם במסגרת ההליך העיקרי. בהקשר זה אוסיף, כי לכאורה ניתן לסיים את ההליך העיקרי תוך זמן קצר ביותר ואז ממילא תתייתרנה סוגיות המעצר וחלופת המעצר.

אשר על כן, הבקשה נידחת.

ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התשע"ב (‏13.6.2012).