עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4240/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 4240/12

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקש:

זיו בן טוב

נ ג ד

המשיבים:

1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ - סניף מגדל העמק

2. כונס הנכסים הרשמי

3. עו"ד עופר גבריאלי, נאמן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן-חמו) מיום 08.05.2012 בפש"ר 108/08.

בשם המבקש: עו"ד שלום אלון

בשם המשיב 1: עו"ד אילן מירון; עו"ד אסף רשף

בשם המשיב 2: עו"ד מיכל ליבוביץ

בשם המשיב 3: עו"ד עופר גבריאלי

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן-חמו) בפש"ר 108/08 מיום 8.5.2012, במסגרתה האריך בית המשפט למשיב 1 (להלן: הבנק) את המועד להגשת תביעת חוב בתיק פשיטת רגל המתנהל בעניינו של המבקש (להלן: בן-טוב).

רקע עובדתי

2. ביום 1.3.2008 הגיש בן-טוב בקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל. בבקשתו הצהיר על חובות בסך של 8.1 מיליון שקלים לשבעה נושים. ביום 14.7.2008 ניתן צו כינוס לנכסי בן-טוב. במסגרת הצו חוייב בן-טוב להמציא הודעה לכל תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו וכן לכל נושיו אשר טרם פעלו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

3. ביום 14.7.2009 הגיש הבנק בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל נגד בן-טוב. הבקשה נסמכה על שתי טענות עיקריות: האחת, כי בן-טוב לא דיווח לבנק על אשר נקט בהליכי פשיטת רגל. השנייה, כי בן-טוב הסתיר מנושיו נכס המצוי ברשותו. במסגרת הבקשה טען הבנק כי ביום 31.5.2009 גילה לראשונה כי בן-טוב נקט בהליכי פשיטת רגל, וזאת בעקבות הודעת ב"כ של בן-טוב לנוכח תביעה כספית שהגיש הבנק נגד בן-טוב לאחר מתן צו הכינוס. בבקשה נטען כי במועד שבו נשלחה לב"כ הבנק הודעה על צו הכינוס, עבר משרדו של ב"כ הבנק לכתובת אחרת וכי ההודעה לא התקבלה במשרדו החדש. בתגובת הנאמן לבקשה לביטול הליך פשיטת הרגל צורף אישור מטעם בן-טוב כי שלח את ההודעה על צו הכינוס לב"כ הבנק. ביום 21.1.2010 ניתנה החלטת בית המשפט במסגרתה נדחתה בקשת הבנק לביטול הליכי פשיטת הרגל. על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה. הערעור נסב על טענת הבנק לפיה בן-טוב הסתיר נכסים. ביום 13.7.2011 ניתן פסק דין בערעור לפיו הערעור ידחה והנכס המדובר ימכר על-ידי הבנק.

4. ביום 20.8.2009 הגיש הבנק תביעת חוב ביחד עם בקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב. תביעת החוב הוגשה באיחור של 5 חודשים ו-4 ימים. ביום 8.9.2009 הוגשה הודעת בן-טוב אליה צורפו ממצאי חקירת דואר ישראל המצביעים על כך כי הודעה על צו הכינוס הומצאה לכתובתו הישנה של משרדו של ב"כ הבנק. ביום 17.7.2011 ניתנה החלטת הנאמן הדוחה את בקשת הבנק להארכת מועד להגשת תביעת החוב. על החלטת הנאמן הגיש הבנק ערעור לבית המשפט המחוזי.

החלטת בית המשפט המחוזי

5. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הבנק ואישר את הארכת המועד להגשת תביעת החוב. בית המשפט עמד על כך כי ככלל יש להקפיד על המועד הקבוע בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה) לשם הגשת תביעות חוב. יחד עם זאת, סעיף 71(ב) לפקודה קובע כי במקרים מסויימים כאשר מתקיימות נסיבות חריגות וטעם מיוחד המצדיק את האיחור, ניתן לאפשר הארכת מועד להגשת תביעת החוב. בית המשפט עמד על כלל נסיבות העניין ובהן: הצהרתו של ב"כ הבנק כי לא ידע על קיומו של צו הכינוס במועד הנטען; הליכים משפטיים בהם נקט ב"כ הבנק נגד בן טוב לאחר צו הכינוס המחזקים את הצהרתו כי לא ידע אודות צו הכינוס; בהליך אחר מסר ב"כ של בן-טוב את כתבי הטענות לכתובת החדשה של ב"כ הבנק, ולכן נראה כי בן-טוב ידע על שינוי הכתובת; אין כל טענה לגבי החוב הנטען של הבנק, המגיע לסך של 7,246,123 ₪, המהווה כ-78% מכלל הנשייה בתיק; בתיק פשיטת הרגל לא חלה התקדמות משמעותית, לא הוגשה כל הצעת הסדר, לא חולקו דיבידנדים לנושים וטרם נבדקו תביעות החוב; הזמן שחלף ממועד הבקשה להארכת המועד ועד להכרעה בבקשה על ידי הנאמן – תקופה העולה על שנתיים ימים. לאחר שקלול מכלול הנסיבות, קבע בית המשפט המחוזי כי התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים חריגה מהמועד הקבוע בפקודה. לאור טעמים אלו, קיבל בית המשפט את הערעור והאריך את המועד להגשת תביעת החוב עד למועד בו הוגשה בפועל.

טענות הצדדים

6. לטענת בן-טוב, שגה בית המשפט כאשר יִחס משקל למועד ידיעתו הסובייקטיבית של ב"כ הבנק. לטענתו, הידיעה הסובייקטיבית אינה מעלה ולא מורידה, מקום בו הוּכחה המצאה בפועל של צו הכינוס. עוד טוען בן-טוב כי בית המשפט המחוזי התעלם מטענותיו בנוגע להשתק פלוגתא. לטענתו, טענות הבנק נדחו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.1.2010 אשר ניתנה במסגרת בקשת הבנק לביטול הליכי פשיטת הרגל. משנדחו טענותיו ומשבחר הבנק שלא לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לשאלת ההמצאה של ההודעה על אודות צו הכינוס, הפכה ההחלטה לחלוטה, וחל בעניין זה השתק פלוגתא.

7. הנאמן מצטרף לטענות בן-טוב בעניין השתק הפלוגתא. עוד טוען הנאמן כי אישור שליחת ההודעה המודיעה על צו הכינוס מייחס לבנק ידיעה ממשית על אודות צו הכינוס, ולא רק ידיעה קונסטרוקטיבית. כמו כן טוען הנאמן כי לא התקיימו בעניין זה טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד להגשת תביעת החוב. הנאמן מצביע על כך שהבנק הוא נושה גדול ומאורגן אשר יש לו יתרונות בהתנהלות מול בן-טוב, ולכן מצופה ממנו שיפעל באופן אקטיבי למימוש זכויותיו. עוד מציין הנאמן את הנזקים שהארכת המועד תגרום לנושים האחרים, בשים לב לעובדה שהחוב של הבנק מהווה כ-78% מכלל הנשייה בתיק.

8. הבנק סומך את ידו על החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כממצא עובדתי כי הבנק לא ידע על אודות צו הכינוס עד ליום 31.5.2009. עובדה זו, כמו גם העובדה שלא נטענה כל טענה על אודות עצם נשיית הבנק; כי לא חולק כל דיבידנד לנושים; כי לא אושרה או הוצעה כל הצעת הסדר וטרם נבדקו תביעות החוב; כי לא הצטבר סכום ממשי בקופת פשיטת הרגל וכי הבקשה להארכת מועד לא הוכרעה על ידי הנאמן במשך שנתיים – כל הנתונים הללו מובילים למסקנה כי התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים את מתן הארכה. באשר לטענת השתק הפלוגתא, טוען הבנק כי בית המשפט הכריע כי ההחלטה מיום 21.1.2010 אינה יוצרת מעשה בי-דין, שכן החלטה זו לא הייתה מנומקת והפנתה לנימוקי הנאמן בלבד. כמו כן, בהליך לביטול פשיטת רגל נטל ההוכחה מוטל על הנושה, בעוד שהחובה להוכיח מסירה אודות מתן צו הכינוס חלה על החייב, כונס הנכסים או על הנאמן. הבנק מוסיף וטוען כי בערעורו על החלטת בית המשפט המחוזי במסגרת הבקשה לביטול הליך פשיטת הרגל, לא ערער על סוגיית המצאת ההודעה אך טוען כי לא היה מקום לכלול בבקשה את שאלת ההמצאה מכיוון שסוגיה זו עמדה להכרעת הנאמן במסגרת הבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב. עוד טוען הבנק כי הדגיש בכתב הערעור כי אינו מוותר על טענותיו בסוגיה זו.

9. עמדתו של המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר), היא כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. הכנ"ר מצביע על כך כי החלטת בית המשפט לא מבוססת אך על העובדה כי לבנק לא הייתה ידיעה סובייקטיבית על אודות צו הכינוס, וכי ישנם נימוקים נוספים העומדים בבסיס החלטתו. לטענת הכנ"ר, מכלול נסיבות המקרה מקים לבנק אותו טעם מיוחד המצדיק את ההארכה המבוקשת. הכנ"ר סבור כי החלטת בית המשפט המחוזי מתיישבת עם המגמה בפסיקה לפיה יש להאריך את המועד להגשת תביעת החוב בהתקיים נסיבות מיוחדות ובמיוחד כאשר אין מחלוקת אמיתית בדבר עצם קיומו של החוב, וכשלא נוצר נזק של הסתמכות מצד מי מבעלי הדין.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. סעיף 71(ב) סיפא לפקודה קובע: "הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת החוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע". מכאן כי השאלה העיקרית העומדת ביסוד בקשת רשות הערעור היא האם נימוקי הבנק להגשת תביעת החוב שלא במועדה עולים כדי "טעם מיוחד". בנסיבות העניין שלפנינו, דהיינו: בשים-לב לכך שאין מחלוקת של אמת על חובו של בן-טוב לבנק; כי לא חולק עד-כה כל דיבידנד למי מן הנושים; כי לא נוצר כל נזק של הסתמכות מצד מי מבעלי-הדין; כי נקבע כממצא עובדתי כי הבנק לא ידע על אודות צו הכינוס עד ליום 31.5.2009 וכי הבנק נהג לכאורה בתום לב; בנסיבות אלו כולן סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, וכי התקיים טעם מיוחד המצדיק את הארכת התקופה להגשת תביעת חוב מצד הבנק.

11. לא מצאתי כי יש בטענת בן-טוב והנאמן כי חל השתק פלוגתא בעניין המצאת ההודעה על צו הכינוס כדי לשנות ממסקנתי. בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת בית המשפט בעניין ביטול הליכי פשיטת הרגל אינה יוצרת מעשה בי-דין. הבנק אכן לא ערער על עניין המצאת ההודעה המודיעה על צו הכינוס, אולם נראה כי לא היה מקום לכלול בערעור זה את שאלת ההמצאה משטרם הוכרע העניין על ידי הנאמן במסגרת הבקשה להאריך את המועד להגשת תביעת החוב, שהוגשה לפני הגשת הערעור. אילו הבנק היה עושה כן, הייתה נוצרת כפילות בהתדיינות המשפטית, אותה מנסה למנוע הכלל של השתק הפלוגתא. כמו כן, בהתחשב בכך שבית המשפט המחוזי לא ביסס את הכרעתו אך ורק על העובדה כי אצל הבנק לא הייתה ידיעה סובייקטיבית על אודות צו הכינוס וכי נימוק אחד מהווה אחד מיני רבים, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהכרעתו של בית המשפט המחוזי.

12. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום ב' באלול תשע"ב (20.8.2012).