עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4102/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 4102/12

לפני:

כבוד השופט צ' זילברטל

המבקש:

גד צברי

נ ג ד

המשיבה:

המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בת"א 41580-10-11 שניתנה ביום 23.04.2012 על ידי כבוד השופטת א' דודקביץ

בשם המבקש: עו"ד שלום סביון; עו"ד רועי מליק

בשם המשיבה: עו"ד עומר כהן

החלטה

1. המבקש, יליד 1967, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 10.6.2008. הפגיעה במבקש היא רב מערכתית, בהיות תאונת הדרכים גם תאונת עבודה, נקבעו נכויותיו של המבקש על-ידי ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי. שיעור הנכות הרפואית המשוקללת עומד על 82 אחוזים, וכולל נכויות בתחומים הבאים: נוירולוגיה, אורתופדיה, אורולוגיה, פסיכיאטריה וכירורגיה.

לטענת המבקש, נדרשת הערכה של צרכיו המיוחדים על-ידי מומחה שיקומי, זאת בהתחשב במכלול הנכויות ובצורך בראיה כוללת ושיקומית של צרכיו השונים (אביזרים, טיפולים נפשיים, עזרת צד ג', ניידות, התאמת דיור וכו').

2. המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה למינוי מומחה שיקומי. ביום 23.4.2012 דחה בית המשפט (כב' השופטת א' דודקביץ) את הבקשה בקבעו כי "לנוכח הקביעות של המל"ל אין צורך במינוי מומחה לשיקום ואין בידע הספציפי של מומחה בתחום זה כדי להוסיף על המידע שיש ושיהיה לפני בית המשפט לאחר שיובאו העדויות המתאימות". על החלטה זו מבוקש שתינתן למבקש רשות ערעור.

3. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובת המשיבה החלטתי שאין מקום ליתן רשות ערעור, אם כי, לטעמי, ככל שהחלטת בית משפט קמא מבטאת הכרעה סופית לגבי הצורך במינוי מומחה שיקומי (כפי שיתכן שעולה מנוסח ההחלטה, לפיו גם לאחר שיובאו ראיות לא יהיה צורך במינוי), יש להסתייג מכך ולקבוע, שההחלטה יפה לעת הזו, וניתן יהיה לשקול שוב בהמשך את הצורך במינוי האמור.

4. אכן, כפי שטען המבקש, כאשר מדובר בפגיעה רב מערכתית, נוצר לעיתים צורך במינוי מומחה שיקומי (רע"א 3044/01 קרייזל נ' מלול (לא פורסם, 10.5.2001)). צורך זה עשוי להתגבר כאשר הנכויות נקבעו על-ידי המוסד לביטוח לאומי ואין לבית המשפט יכולת לברר, באמצעות המומחים הרפואיים שמתמנים על ידו, מהם צרכיו השיקומיים של התובע, לרבות היקף העזרה לה הוא זקוק, הצורך באביזרים, נחיצותם והיקפם של טיפולים רפואיים ופארא-רפואיים, בעיקר כאלה שאינם נכללים ב"סל הבריאות", והאם שיעור הנכות התפקודית שונה משיעור הנכות הרפואית (רע"א 4375/99 טוב נ' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ (לא פורסם, 26.8.1999)). מבחינות אלה, לכאורה לפנינו מקרה מתאים למינוי כאמור (השוו: ע"א 5231/10 פלונית נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 2.8.2012), פסקה י"ב לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין).

5. אלא שבמקרה דנן נראה כי התמונה העובדתית אינה מתמצית אך במה שעולה, לכאורה, משיעורי הנכויות שנקבעו על-ידי המוסד לביטוח לאומי וממגוון סוגי הפגימות שבהן מדובר. לטענת המשיבה, כשתוצגנה לבית המשפט ראיות לעניין רמת התפקוד בפועל של המבקש, יתברר שאין צורך במומחה שיקומי.

כפי שנפסק לא אחת, ההחלטה בדבר מינוי מומחה שיקומי יכולה להתקבל גם בשלבים מתקדמים של ההליך, לאחר שמיעת ראיות (וכאשר בית המשפט ממנה מומחים מטעמו – לאחר קבלת חוות דעתם, תשובותיהם לשאלות הבהרה או אף חקירתם). קיימים מקרים בהם רק לאחר שהתמונה הראייתית המלאה נפרשת לנגד עיני בית המשפט, יש בידיו כלים טובים יותר להעריך את הצורך האמיתי במינוי מומחה שיקומי. הדברים הובהרו גם בספרו של א' ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית, 2012, עמ' 679-678, כדלהלן:

"הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום והמועד הרצוי למינויו מחייבים בחינה מיוחדת. ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים. תכופות די למשל בחוות דעתו של האורטופד או הנוירולוג כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. ... במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. הפרקטיקה המקובלת והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי 'הרגיל', אם אומנם נתבקש הוא לחקירה".

במקרה דנן נראה כי קיימים בין הצדדים פערים עובדתיים ממשיים בדבר מצבו התפקודי האמיתי של המבקש. אמנם, כיוון שמדובר בנכויות שנקבעו על-פי דין, אין לדבר על חקירת המומחים, אך יש להניח כי נוכח הפערים הנ"ל יהיה צורך בשמיעת עדויות. בנוסף, מתברר כי בית משפט קמא קיבל את בקשת המשיבה להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי בתחום הנפשי. נמצא, כי אמורה להיות מוגשת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט אשר תשפוך אור, לפחות בגזרה מסוימת, על מצבו של המבקש. יתכן שגם בכך יהיה לתרום לבחינת הצורך במינוי מומחה שיקומי.

6. כל אלה מוליכים למסקנה, כי אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא נשוא הבקשה דנא. חזקה על בית המשפט שיהיה נכון לשקול שוב את הצורך במינוי מומחה שיקומי מטעמו, אם לאחר שמיעת העדויות יעמוד בפני הצורך לגבש ממצאים בעניינים רפואיים-שיקומיים שההחלטה לגביהם לא תוכל להיעשות ללא מינוי כאמור.

הבקשה נדחית, בכפוף לאמור בפסקה 3 לעיל. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשע"ב (‏2.9.2012).