עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4065/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"ב 4065/12

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקש:

איברהים איברהים

נ ג ד

המשיב:

מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעת"א 22143-03-12 מיום 16.5.2012 שניתן על-ידי השופטת נ' אהד

בשם המבקש:

עו"ד עינת סופר-בסרגליק

בשם המשיב:

עו"ד עמרי אפשטיין

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת נגה אהד) בעת"א 22143-03-12 מיום 16.5.2012, בגִדרו נדחתה עתירתו של המבקש נגד המשיב נוכח דחיית בקשתו לצאת לסבב חופשות.

2. המבקש מרצה תקופת מאסר של 15 שנה, בגין הרשעתו בששה עשר אישומים שונים בעבירות חמורות, בכללן עבירות נשק ואלימות כלפי בני משפחתו, בין היתר; עבירות גניבה; עבירות גרימת נזק לרכוש בזדון ועוד. במהלך חייו יצא ונכנס המבקש למאסרים, וזהו לו מאסרו החמישי.

3. במהלך תקופת מאסרו, פנה המבקש מעת לעת לבתי המשפט לעניינים מנהליים על מנת שתאושר לו יציאה לחופשות. פרט לחופשה חריגה שאושרה לו ביום 16.6.2011 לצורך השתתפות בחתונת בתו (עת"א 18442-06-11, השופטת ורדה מרוז), נדחו בקשותיו פעם אחר פעם, נוכח התנגדויות הוועדה המחוזית לטיפול באלימות במשפחה (להלן: ועדת אלמ"ב) והמשטרה. על-פי התרשמותה של ועדת אלמ"ב ועמדת משטרת ישראל, המבקש הוא אסיר בעל אופי אלים, ועל אף שהוא מבטא נכונות לשינוי מצבו, עדיין נותרו סימני שאלה בדבר הסכסוך שקיים בינו לבין אחיו ובדבר הדינאמיקה בין הקורבנות, ולפיכך בשחרורו לחופשות קיים חשש לשלום הציבור.

4. ביום 23.6.2011 עתר המבקש לבית המשפט המחוזי, לאחר שנתקל בסירובו של המשיב לאשר את יציאתו לסבב חופשות. במסגרת העתירה הציג המבקש לבית המשפט המחוזי, בין היתר, הסכם סולחה בינו לבין המתלוננים בתיק. המשיב התנגד להוצאתו של המבקש לחופשה, נוכח התנגדות המשטרה, שהיתה מבוססת על מידע מודיעיני חסוי. ביום 28.12.2011 דחה בית המשפט המחוזי את עתירתו (עת"א 29167-11-11, השופטת ורדה מרוז) וקבע כי אין במידע שהוגש כדי לאשש את הטענה בדבר הסולחה, וכי ככל שהדברים יתבררו, יהיה מקום לדון בהמשך בנושא חופשתו של המבקש.

5. על פסק הדין האמור הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"ב 1764/12, השופט ניל הנדל). ביום 20.3.2012 נדחתה הבקשה, ונקבע כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כי מדובר בסוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו האישי, וכי: "על המשיב לבחון היטב את טענת הסולחה, והשלכותיה האפשריות על שחרור המבקש לחופשות. ככל שבירור שכזה יתבצע... רשאי כמובן המבקש להביא עניינו לבחינה מחודשת לפני בית המשפט המחוזי, שיעיין בחומר ויכריע בהקדם".

6. ביום 13.3.2012, עוד בטרם ניתן פסק הדין ברע"ב 1764/12, הגיש המבקש עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי, היא העתירה שפסק הדין בה הוא נשוא הבקשה דנן. במסגרת העתירה ביקש המבקש לאפשר לו לצאת לחופשות, וכן לאפשר לו יציאה לחופשה לצורך ראיון בהוסטל "מפתחות", הוסטל לשיקום גברים אלימים הנמצא בראשון לציון. המשיב התנגד, בשל התנגדותה של המשטרה להוצאת המבקש לחופשות, לרבות לחופשה חריגה לצורך הראיון בהוסטל, נוכח מידע מודיעיני חסוי, המעיד על מסוכנותו הגבוהה של המבקש. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את העתירה "נוכח עמדת משטרת ישראל הנחרצת בדבר התנגדותם להוצאת העותר לחופשה מכל מין וסוג שהוא על בסיס בדיקתה של המשטרה".

7. מכאן הבקשה שלפניי. באת-כוח המבקש טוענת כי שגה בית משפט קמא בכך שדחה את עתירתו של המבקש, במסגרתה ביקש לאפשר לו יציאה לחופשות, וכן לחופשה מיוחדת לצורך ראיון בהוסטל "מפתחות". בין יתר טענותיה, מציינת באת-כוח המבקש כי התנגדות ועדת אלמ"ב ליציאת המבקש לחופשה הוסרה ביום 14.6.2011, כך שוועדת אלמ"ב המליצה על שילובו של המבקש בסבב חופשות במגבלות ובתנאים שונים. בנוסף, לטענת המבקש שגה בית המשפט המחוזי בדחיית העתירה על בסיס מידע מודיעיני, אף מבלי לערוך בחינה מקיפה ויסודית בעניינו בפעם נוספת. עוד מציינת באת-כוח המבקש, כי למבקש, המרצה עונש מאסר כבר מזה כ-10 שנים, אין ולו דו"ח משמעת אחד, וכמו כן הוא הביע חרטה כנה ועמוקה על מעשיו והוא משתתף בטיפולי שיקום בכלא. משכך, לטענת המבקש אין יסוד לטענת המשיב על מסוכנותו.

8. מנגד, טוען בא כוח המשיב כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, מאחר והמבקש לא הוכיח כי הבקשה טומנת בחובה עניין עקרוני החורג מעניינו האישי של המבקש ועל כן אינה מצדיקה רשות ערעור. בא כוח המשיב הוסיף וטען, למעלה מן הצורך, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה, וזאת מאחר ופסק הדין של בית המשפט המחוזי, בדין יסודו, שכן ביציאתו של המבקש לחופשה טמונה סכנה לשלום הציבור, נוכח הסכסוכים השונים בהם מעורב ורמת מסוכנותו הגבוהה. בא כוח המשיב הוסיף ועדכן כי במסגרת הטיפול בבקשה דנן, ובשים לב להחלטת השופט הנדל הנ"ל ברע"ב 1764/12, הועבר הסכם הסולחה שהציג המבקש בפני בית המשפט המחוזי, לבחינת הגורמים המוסמכים במשטרה, וכי האחרונה מסרה כי אין בהסכם האמור להביא לשינוי בעמדתה, לפיה ביציאתו של המבקש לחופשה טמונה סכנה לשלום הציבור.

9. דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר תינתן רק מקום שבו הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית או כאשר היא מעלה נושא בעל חשיבות כללית החורג מנסיבותיו הפרטניות של האסיר הספציפי (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 26.6.1986); רע"ב 3482/12 אמסלם נ' משטרת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 18.7.2012)). לא מצאתי כי הבקשה שלפניי באה בגדר המצבים הללו. כל עניינה הוא ברצונו של המבקש לצאת לחופשות. בקשה זו נבחנה מספר פעמים על-ידי הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר ועל-ידי בתי המשפט לעניינים מנהליים. אין מדובר בעניין החורג מנסיבותיו האישיות של המבקש, ועל כן דין הבקשה להידחות.

10. למעלה מן הצורך, אציין כי דין הבקשה להידחות אף לגופה. לאחר עיון בחומר החסוי שהגיש המשיב, ואשר עמד לפני בית המשפט המחוזי נוכחתי כי עסקינן באדם מסוכן, בעל עבר פלילי מכביד, המעורב בסכסוכים משפחתיים ואחרים, קשים. לפיכך, דחיית בקשותיו החוזרות ונשנות של המבקש לצאת לחופשות, על-ידי בתי המשפט לעניינים מנהליים, בדין יסודן. ידוע כי מקום בו מונחים על כף המאזניים אינטרס האסיר לצאת לחופשה אל מול אינטרס ההגנה על שלום הציבור מפני מסוכנותו של האסיר, ככלל, תהא ידו של האינטרס השני על העליונה (רע"ב 9898/06 זאהדה נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, ניתן ביום 18.11.2007)).

11. אשר על כן, הבקשה נדחית.

החומר החסוי יוחזר על ידי המזכירות לבא כוח המשיב.

ניתנה היום, כ"ח באב תשע"ב (16.8.2012).