עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3940/11

 

 

 

 

                                          

                                               

                                          

                                          

 

 

תאריך הישיבה:                     כ' באייר התשע"א (24.05.11)

בשם העוררת:                        עו"ד נעימה חנאווי

בשם המשיב:                         עו"ד נעם אליגון

 

 

 

 

 

 

1.            בפניי ערר המדינה לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ­– מעצרים) (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ואגו), אשר הורה בתאריך 22.5.2011 על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

 

להלן יובאו הנתונים הרלבנטיים למכלול.

 

2.            כנגד העורר הוגש, בתאריך 1.4.2011, כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות; פציעה בנסיבות מחמירות; תקיפת בת זוג; כליאת שווא; איומים והיזק לרכוש במזיד.

 

על פי עובדות כתב האישום נהג המשיב לתקוף את בת זוגו לשעבר (להלן: המתלוננת), תוך שהוא מכה אותה באגרופיו, משליך לעברה חפצים שונים ומאיים עליה – על מנת להפחידה. בכתב האישום נטען עוד כי כתוצאה מתקיפות אלו, נגרמו למתלוננת חבלות ופציעות של ממש.  

 

3.            עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בא כוחו של המשיב, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר (לפי סעיפים 21(א)(1)(ג)(5) ו-21(א)(1)(ב) לחוק), אך ביקש כי ייערך תסקיר מעצר, אשר ייבחן את האפשרות לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

 

בתאריך 19.5.2011 הוגש התסקיר בעניינו של המשיב, שכלל גם תסקיר משלים שנערך לאחר ראיון עם המתלוננת והמשמורנים שהוצעו. בתסקיר הביע שירות המבחן הערכה לעברו הנורמטיבי של המשיב ואף ציין בהקשר זה את העדר הרישום הפלילי של המשיב. כמו כן סבר שירות המבחן שהמשמורנים המוצעים ראויים וערכיים, אולם נמנע מלהמליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר – בשל העובדה שחלופה זו איננה מספקת, לשיטתו, מענה מלא למסוכנותו של המשיב. מסקנה זו באה על רקע העובדה שהמשמורנית שהוצעה מטופלת בתינוקת בת חודשיים והמשמורן, דודו של המשיב, עובד שעות ארוכות מחוץ לבית. בשל כך, ולאחר לבטים – נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר שהוצעה.

 

4.            בתאריך 22.5.2011, קבע בית המשפט המחוזי הנכבד (כבוד השופט א' ואגו), לאחר ששמע את טיעוני הצדדים – כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים, מחמירים יותר מאלו שהוצעו תחילה ונבדקו על ידי שירות המבחן. בהחלטתו, מציין בית המשפט המחוזי הנכבד כי מסוכנתו של המשיב, הנלמדת מן המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, ממוקדת כלפי המתלוננת ולכן הבטחת שלומה ובטחונה צריכים להנחות את בית המשפט עת שהוא בוחן חלופות מעצר אפשריות. יחד עם זאת, בית המשפט הנכבד קבע כי לנוכח עברו הנקי של המשיב, ניתן להפחית את מסוכנתו בשיעור ניכר גם בחלופת מעצר – אם יורחק ככל הניתן מהמתלוננת. לפיכך החליט בית המשפט קמא כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר בבית דודיו בתל אביב, שם יפקחו עליו בכל עת לפחות אחד מהמשמורנים: אביו, דודו או דודתו. כמו כן נקבע, כי בנוסף לפיקוח הצמוד והערבויות שיופקדו, יותקן למשיב איזוק אלקטרוני, ייאסר עליו ליצור כל קשר, ישיר או עקיף עם המתלוננת, דרכונו יופקד ויוצא נגדו צו איסור יציאה מן הארץ. 

 

על החלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד הגישה המדינה את הערר שבפניי.

 

טענות הצדדים

 

5.            לטענת המדינה, שגה בית המשפט הנכבד קמא עת ששחרר את המשיב לחלופת מעצר, על אף המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו ­לשיטתה – המחייבת לעצרו עד תם ההליכים נגדו. בהקשר זה מפנה באת כוחה של המדינה לתסקיר המבחן השלילי בעניינו של המשיב, אשר מדגיש, כך טוענת המדינה, את חששה הרב של המתלוננת ואת הנזק הפיזי והנפשי הרב שנגרם לה מצד המשיב. ככלל סבורה המדינה כי בית המשפט הנכבד קמא העריך יתר על המידה את העובדה שלמשיב אין רישום פלילי, ולעומת זאת העריך בחסר את מידת הסכנה הנשקפת ממנו למתלוננת – היה וישוחרר לחלופת מעצר. לחילופין, מבקשת המדינה כי אם יוחלט לדחות את הערר, יוחמרו תנאיה של חלופת המעצר, תוך שיושם דגש, במידת האפשר, על הבטחת שלומה של המתלוננת.   

 

6.            המשיב, באמצעות בא כוחו, עו"ד נעם אליגון, שטען כל שניתן לטובת מרשו, סומך ידיו על החלטתו של בית המשפט הנכבד קמא, וסבור כי תנאיה של חלופת המעצר שנקבעו בהחלטתו – מפחיתים בשיעור ניכר את מסוכנותו של המשיב. עוד טוען המשיב, כי על אף המשקל הנכבד שיש לייחס לתסקיר המבחן – מדובר בשיקול אחד מני רבים שעל בית המשפט לשקול, ומובן כי אין מדובר בשיקול בלעדי. ככלל מפנה בא כוחו של המשיב להיסטוריה "הנקיה" של המשיב, להיותו חייל ביחידה קרבית ולתפקודו כאדם נורמטיבי בדרך כלל (מלבד המעשים המיוחסים לו כלפי המתלוננת), הוא אף הציג אישורים מתאימים לאימות טענה זו. נוכח כל האמור, המשיב סבור כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, ויש לשחררו לחלופת המעצר שנקבעה בהחלטה זו – חלופה המאזנת באופן ראוי בין זכותו לחירות לבין שלומה ובטחונה של המתלוננת.

 

 

 

דיון והכרעה

 

7.            לאחר שעיינתי בבקשת המדינה, שמעתי את טיעוני הצדדים והתרשמתי מהמשמורנים המוצעים שהופיעו בפני – הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המדינה להידחות, בכפוף להחמרת תנאי חלופת המעצר. טעמי לכך יובאו בקצרה להלן.

 

8.            מצוות סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים היא לבחון האם ניתן להפחית את מסוכנותו של נאשם, באמצעות חלופת מעצר – ובכך להשיג את מטרת המעצר באמצעי שפגיעתו בחירות הנאשם פחותה. בהקשר זה יש לציין שתמיד מדובר בהפגה יחסית של המסוכנות, שכן אין בכוחה של חלופת מעצר להעניק מענה מוחלט למסוכנות הנשקפת מהנאשם, ואולם יש לקבלה, אם היא מבטיחה את שלום הציבור והנוגעים בדבר במידה מספקת בנסיבות העניין (ראו: בש"פ 5438/07 חוסין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.6.2007); בש"פ 10219/07 קוהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.12.2007); בש"פ 2798/08 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 27.3.2008)).

 

9.            במקרה שלפנינו נראה כי מסוכנותו של המשיב נובעת בעיקר מהחשש שמא ישוב ויפגע במתלוננת. אשר על כן, כל חלופת מעצר צריכה, בראש ובראשונה, ליתן מענה לחשש זה – תוך הבטחת שלומה ובטחונה של המתלוננת, ולעיתים הדבר איננו אפשרי (ראו: בש"פ 10247/05 גוכשטנד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.11.2005), ואולם ראו שם בסייפא להחלטה; בש"פ 8853/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.11.2008)). נראה כי בית המשפט הנכבד קמא היה מודע היטב לצורך הנ"ל והתחשב בו, תוך שהוא מוצא איזון מידתי בינו לבין השיקול הקבוע  בסעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים (עיינו: בש"פ 2798/08 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 27.3.2008; 634/10 אפללו נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 7.2.2010). השוו על דרך של קל וחומר: בש"פ 90/99 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 10.1.1999); בש"פ 7317/06 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסם, 11.9.2006); בש"פ 10892/08 סהלו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.12.2008)).

 

10.         זה המקום להתייחס לתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של המשיב, ולנפקות המלצותיו. לצד השבחים לעברו "הנקי" של המשיב, וההתרשמות החיובית מהמשמורנים המוצעים – נמנע כאמור התסקיר מלהמליץ על שחרורו לחלופת המעצר שהוצעה. שירות המבחן הביע חשש כי המשמורנים המוצעים (דודו ודודתו של המשיב) לא יוכלו להבטיח את קיומם של תנאי "מעצר הבית". חשש זה נבע כאמור מהעובדה שדודו של המשיב עובד מחוץ לבית במהלך חלק נכבד משעות היום, ואילו הדודה שנמצאת בבית – מטפלת בתינוקת בת יומה, מה שעלול להקשות עליה להפנות את מירב תשומת הלב למלאכת הפיקוח.

 

11.         תסקיר המבחן מהווה אמנם שיקול חשוב בעת בחינתה של חלופת מעצר, כמצוות סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים, ואולם, יש לזכור כי על אף חשיבותו – תסקיר המבחן מהווה המלצה בלבד לבית המשפט, והוא אינו מחויב לפעול במדויק על פי האמור בו (ראו: בש"פ 2740/01 חמדון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.4.2001); בש"פ 9405/04 חופני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.4.2004); בש"פ 2970/08 קזמאר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 14.4.2008)). לפיכך, אין אני מתעלם מהאמור בתסקיר המבחן ומן החששות המשמעותיים שהועלו במסגרתו, ולכן, בדיון שהתקיים בפניי ביקשתי מבא כוחו של המשיב כי יציע חלופת מעצר מהודקת יותר ­– שתנסה להבטיח יותר את קיום תנאי מעצר הבית ואת בטחונה של המתלוננת. בא כוחו של המשיב הציע כי אביו של המשיב, יצא לחופשה מעבודתו כמזכיר איגוד בהסתדרות העובדים במחוז דרום, יחליף את הדודה כמשמורן, והוא או הדוד יפקחו במשך 24 שעות ביממה על קיום תנאי מעצר הבית. כמו כן, חזר המשיב והתחייב להמנע מיצירת כל קשר, ישיר או עקיף עם המתלוננת. 

 

12.         לאחר שראיינתי את אביו ודודו של המשיב המוצעים כמשמורנים וכן שמעתי את המשיב עצמו, התרשמתי ממחויבותם של המשמורנים המוצעים, אשר התחייבו לעשות את כל הנדרש לצורך פיקוח על המשיב. האב התחייב בפניי כי הוא יצא לחופשה מעבודתו, שאורכה יהיה ככל שיידרש – על מנת לפקח על המשיב. כמו כן, דודו של המשיב עדכן כי בביתו הותקן כבר קו טלפון יעודי לצורך התקנת האיזוק האלקטרוני, וכי אף הוא מתחייב לפעול ככל שיידרש על מנת לפקח על המשיב. הדוד התחייב כי תמיד הוא, או אביו של המשיב יהיו לצדו – על מנת לוודא עמידתו בתנאי חלופת המעצר. בנוסף לכך, וידאתי כי המשמורנים והמשיב מודעים לחשיבות השמירה על תנאי חלופת המעצר, ולהשלכות החמורות של הפרתם. סיכומם של דברים  – נראה לי כי יש ביכולתם של המשמורנים להוות גורמי סמכות כלפי המשיב, ולהבטיח את קיומם של תנאי חלופת המעצר.

 

בנסיבות העניין, אני סבור איפוא כי באמצעות חלופת מעצר מהודקת יותר שתנאיה יפורטו מיד בסמוך – ניתן  להפחית את מסוכנותו של המשיב במידה מספקת, תוך פגיעה פחותה בחירותו. כמו כן מבטיחה חלופה זו כי השמירה על המשיב תהיה קפדנית ורציפה, ותעשה על ידי גורמים סמכותיים, אשר יש ביכולתם להציב גבולות למשיב.

 

13.         נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה – כי דין הערר להדחות, וזאת בהתחשב בתנאים שיפורטו להלן. אני מורה לפיכך על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בכפוף לתנאים הבאים:

 

(א)     המשיב ימצא בתנאי "מעצר בית מלא", בבית דודיו, הזוג יאיר והלן שושן, ברחוב חנקין 11 בתל אביב.

 

(ב)     המשיב יהיה נתון לאיזוק אלקטרוני שיותקן בבית הדודים באמצעות קו טלפון נפרד שיוקצה אך ורק לצורך זה.

 

(ג)      על המשיב נאסר ליצור כל קשר, ישיר או עקיף, עם המתלוננת.

 

(ד)     על המשיב נאסר להשתמש במחשב, טלפון, טלפון נייד או פקסימיליה

 

(ה)     המשיב ימצא בפיקוחם הרציף של המשמורנים: דודו, מר יאיר שושן, או אביו מר נורברט בוקובזה. בנוסף לאיזוק האלקטרוני, אחד מהמשמורנים הנ"ל ימצא בכל עת עם המשיב, ויפקח כי המשיב מקיים במלואם את תנאי חלופת המעצר.

 

(ו)      המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך של 30,000 ש"ח. דודו ואביו יחתמו, כל אחד, על ערבות צד ג' בסך של 20,000 ש"ח. בנוסף, יופקדו בקופת בית המשפט המחוזי בבאר שבע 25,000 ש"ח במזומן, או בערבות בנקאית.

 

(ז)    מוצא בזאת צו איסור יציאה מן הארץ כנגד המשיב, ודרכונו, במידה ויש לו כזה, יופקד אף הוא בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

 

(ח)     המשיב מתחייב להתייצב לכל הדיונים בבית המשפט אליהם הוא יזומן.

 

14.         למשיב שמורה הזכות לשוב ולפנות בעתיד לערכאה הדיונית, על מנת לשנות את תנאי חלופת המעצר, ולהוסיף משמורנים נוספים, או חלופיים, אשר יפקחו עליו. בית המשפט המחוזי הנכבד, ידון ויחליט בבקשה שכזו, אם תוגש, על פי מיטב שיקול הדעת המסור לו. כן יהיה רשאי המשיב לבקש, לאחר תקופת זמן מסויימת, ובלבד שיקיים כראוי את תנאיה הקיימים של חלופת המעצר, להתיר לו להשתמש בטלפון הסלולרי, ובלבד שכל עוד הוא נמצא "במעצר בית" יפקח עליו בעת ביצוע שיחות טלפוניות אחד מהמשמורנים. יודגש כי התנאי שבסעיף 12(ג) להחלטה זו לא יבוטל בכל מקרה עד לסיום משפטו של המשיב בפסק דין חלוט ובכפוף לאמור בו בהקשר זה. כן יהיה רשאי המשיב לבקש כי יותר לו לצאת מחלופת המעצר, בליווי אחד המשמורנים, לצורך השתתפות בסדנה שתכשיר אותו להתמודד עם כעסיו, ככל שיבקש לעשות כך.   

 

15.         השחרור יתבצע במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בהתקיים כל התנאים הנ"ל.

 

ניתנה היום, כ"א באייר התשע"א (25.5.2011).

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11039400_K02.doc   יא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il