עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3916/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 3916/12

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

חמזי חמודה

בקשה להארכת מעצרו של המשיב מיום 28.5.12 בתשעים יום או עד מתן פסק דין בתפ"ח 10942-09-10 בבית המשפט המחוזי בנצרת

תאריך הישיבה: ג' בסיון התשע"ב (24.05.12)

בשם המבקשת: עו"ד יאיר חמודות

בשם המשיב: עו"ד אביגדור פלדמן

החלטה

א. בקשה להארכת מעצרו של המשיב מיום 28.5.12 בתשעים יום או עד מתן פסק דין בתפ"ח 10942-09-10 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

רקע והליכים

ב. ביום 7.9.10 הוגש כנגד המשיב ושני נאשמים נוספים – שלושתם אחים – כתב אישום, בין היתר, בגין עבירות של רצח, איומים ותקיפה, במסגרת סכסוך בין משפחות. עיקרי כתב האישום תוארו בבש"פ 3915/12 מדינת ישראל נ' חמודה (לא פורסם) בו נתבקשה הארכת מעצרו של נאשם 1 בכתב האישום. לשני הנאשמים האחרים בלבד יוחסה עבירה של רצח בכוונה תחילה; למשיב יוחסה עבירה של סיוע לאחר מעשה פשע. לשלושת הנאשמים יוחסו עבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, היזק בזדון, קשירת קשר לביצוע פשע, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת נשק ונשיאתו ללא רשות כדין, חבלה במזיד לרכב, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ושיבוש הליכי משפט.

ג. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיב ושני הנאשמים הנוספים עד תום ההליכים. נתמקד במשיב. ביום 12.10.10 קבע בית המשפט המחוזי, כי כנגד המשיב ישנן ראיות לכאורה, מתקיימות חזקת מסוכנות ועילת מעצר, והורה על עריכת תסקיר לבחינת מסוכנותו, ואפשרות הפגתה בחלופת מעצר. בתסקיר מיום 1.11.10 צוין, כי זהו מעצרו הראשון של המשיב. המפקחים המוצעים נמצאו מתאימים. עם זאת, נוכח היעדר פתיחות מצדו של המשיב, התקשה השירות להעריך את רמת הסיכון הנשקפת ממנו, ונוכח החשש מליבוי היצרים אם יושם המשיב בחלופה, לא בא בהמלצה לשחררו. בהחלטה מיום 7.11.10, צוין כי ועדת הסולחה בן משפחות היריבות הפסיקה עבודתה, ולא צפוי חידושה. נקבע כי החלופה המוצעת מצויה במרחב הגיאוגרפי של הסכסוך, ובשעה זו אין מקום לשחרורו של המשיב. עם זאת, בית המשפט הותיר פתח עתידי לבחון שחרורו בהמשך. ביום 10.11.10 הוגש ערר על החלטה זו, אשר נמחק בהצעת בית משפט זה (בש"פ 8237/10, השופטת נאור).

ד. ביום 5.12.10 נתבקש עיון מחדש בהחלטה מיום 7.11.10. בית המשפט הורה על עריכת תסקיר משלים. בתסקיר המשלים לא בא השירות בהמלצה. ביום 26.12.10 נבחנה חלופת מעצר, והמפקח שהוצע הופיע בפני בית המשפט, אך בית המשפט החליט שלא לשנות מהחלטתו מיום 7.11.10. עם זאת, ניתנה למשיב אפשרות להציע חלופה אחרת בתנאים שנקבעו. חלופה אחרת הוצעה, וביום 29.12.10 אישר בית המשפט את שחרורו בתנאים של המשיב לחלופה ביישוב המרוחק מנצרת - מוקד הסכסוך. בהמשך, הוגשה בקשת המדינה לעיון מחדש בתנאי השחרור נוכח אי עמידה באחד מהם (קיומו של קו בזק לשם איזוק), אולם בית המשפט הורה על תיקון הפגם והותרת המשיב בחלופה (החלטה מיום 5.1.12). בהמשך הוגשו בקשות שונות מטעם שני הצדדים באשר למיקומה של החלופה ותנאיה. בהחלטה מיום 15.4.11 הורה בית המשפט על הישארותו של המשיב בחלופה בה שהה. להלן הוגשה בקשה נוספת לשינוי מקום החלופה ליישוב אחר, התקיים דיון ביום 15.5.11, ובית המשפט הורה על הגשת תסקיר משלים נוסף לבחינת החלופה המוצעת.

ה. בד בבד ביקש המשיב להיעצר עד לדיון בבקשתו בדבר החלופה החדשה, לשיטתו – בשל תנאים גרועים בחלופה הקודמת. בית המשפט הורה על מעצרו. בתסקיר המשלים (מיום 9.6.11) התייחס שירות המבחן לחלופה החדשה שהוצעה, אך נוכח הרצון לשמר את ה"הודנה" שהושגה בין המשפחות ואי התאמתם של המפקחים לא בא בהמלצה לשחררו לחלופה. בהחלטה מיום 23.6.11 צוין, כי נתגלו 28 הפרות של תנאי השחרור. בית המשפט דן בהפרות, שהעיקריות שבהן חזרות מאוחרות מן המותר במסגרת חלונות זמנים שנפתחו למשיב לשם הגעה לדיונים משפטיים. כן נדונה החלופה המוצעת, אך בית המשפט - בעקבות שירות המבחן - לא מצא אותה ראויה, והורה על המשך מעצרו של המשיב.

ו. בהמשך הוגשה בקשה נוספת לעיון מחדש והוצעה חלופה נוספת בכפר אחר. בעיקר נוכח הסכסוך בין המשפחות, לא בא השירות בהמלצה (תסקיר מיום 13.7.11). ביום 17.7.11 הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב לחלופה. שוב דווח על הפרות של תנאי השחרור על-ידי המשיב, בין היתר בכך ששהה בנצרת, מוקד הסכסוך; שהה ללא מפקח; ושב מאוחר לחלופה מן השעה בה נקבע כי עליו לשוב. בהחלטה מיום 24.11.11 נדונה בקשת המדינה לעיון חוזר בתנאי השחרור. בית המשפט המחוזי נדרש באריכות להליכים בעניינו של המשיב ולטענות הצדדים. צוין בין היתר, כי אחיו של המשיב (נאשם 2), אשר חלקו גדול יותר משל המשיב, שוחרר לחלופת מעצר. בית המשפט ייחס חומרה רבה להפרות הנשנות של תנאי השחרור, ובעיקר לשהותו של המשיב בנצרת, והורה על מעצרו עד תום ההליכים. על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה, וזו נדחתה (בש"פ 8971/11, השופטת ארבל). ביום 5.3.12 הורה בית משפט זה (בש"פ 1594/12, השופטת חיות) על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום. ביום 23.5.12 הוריתי על הארכת מעצרו של נאשם 1 (בש"פ 3915/12). נאשם 2, כאמור, שוחרר לחלופת מעצר.

התיק העיקרי

ז. ביום 3.10.10 הוקרא כתב האישום. המשיב והנאשמים כפרו במיוחס להם. נקבע שתי ישיבות הוכחות לחודש ינואר 2011 ושתיים נוספות לחודש מארס. בהמשך נדחה אחד מן המועדים שנקבעו, ובית המשפט קבע שבדיון החלופי יוגשו מוצגים ולא ישמעו עדויות. לאחר מכן, נוכח אי מוכנותם של המשיב והנאשמים בוטלו המועד הנוסף שנקבע לחודש ינואר, וכן מועד שנקבע לחודש מארס, ונקבעו תחתם ארבע מועדים נוספים להוכחות לחודשים פברואר ומרץ. בישיבה ביום 6.2.11 העידו שני עדי תביעה. ישיבה שנקבעה ליום 10.3.11 לא נתקיימה בשל בעיה רפואית אצל אחד הסניגורים. נקבעו שלושה מועדים נוספים לחודש אפריל. ישיבה שנערכה ביום 16.3.11 נפסקה עקב מהומות שפרצו באולם. ישיבה שנקבעה ליום 30.3.11 בוטלה נוכח מחסור בכוח אדם ביחידת האבטחה של בתי המשפט. בשלוש ישיבות בחודש אפריל 2011 נשמעו עדויותיהם של שלושה עדים נוספים. בחודש מאי נשמעו עדויותיהם של שני עדי תביעה נוספים. ישיבה אחת בוטלה עקב אי יכולתו של אחד העדים להגיע. בחודש יוני נשמעו שני עדים נוספים. ביום 30.10.11 התקיים דיון הוכחות בו העידו עדי תביעה נוספים. בחודש נובמבר העידו 11 עדים נוספים. נקבעו מספר מועדים לחודש ינואר. אחד המועדים בוטל נוכח אשפוזו של הסניגור. ביום 25.1.12 העידו שני עדי התביעה האחרונים. בשנת 2012, בחודשים ינואר ופברואר, נתקיימו במקביל להליך ההוכחות שתי ישיבות גישור. ישיבה אחת שנקבעה לחודש פברואר נדחתה לבקשת אחד הסניגורים. ביום 25.3.12 החלה פרשת ההגנה, והחלה להישמע עדותו של נאשם 1. ישיבה שנקבעה ליום 28.3.12 נדחתה לבקשת הסניגורים. ביום 4.4.12 נסתיימה שמיעתו של נאשם 1 בתיק. עד ליום 6.5.12 נסתיימה שמיעת עדותם של המשיב ונאשם 2.

הבקשה והדיון

ח. בבקשתה התייחסה המבקשת להפרות החוזרות ונשנות של תנאי שחרורו של המשיב. צוין, כי אין רגיעה של ממש בין המשפחות, כי במסגרת הפרשה הוגשו כתבי אישום נגד חמישה נאשמים בגין ניסיון לרצח שוטרים, וכי הונחה מכונית תופת שלא התפוצצה בבניין שבבעלות משפחת המשיב. נטען, כי שחרורו של המשיב עלול להביא לליבוי הסכסוך. כן נטען, כי התיק נמצא בשלבים מתקדמים, ונתבקש להורות על מעצרו של המשיב בתשעים יום.

ט. צוין כי בבש"פ 3915/11 הוארך מעצרו של נאשם 1 ב-60 יום ונקבע זירוז ההליך; התיק עומד ערב חקירת מומחי ההגנה, ועדין שאלה היא אם ייקראו עדי הזמה.

י. בא כוח המדינה טען, כי לגבי המשיב מדובר בהארכת מעצר שניה מעל 90 יום כיון שהיה משוחרר זמן רב; המדינה מקוה כי המשפט לפני סיומו.

יא. בא כוח המשיב טען כי ההפרות היו מינוריות, והמשיב אינו מואשם ברצח. מפרוטוקול עדותו של המשיב, כך נטען, עולה כי לא נחקר על דברים העולים מכתב האישום; אין מקום להמשיך ב"נשיאת עול ההפרות" שבגינן המשיב במעצר מזה 6 חודשים, חרף חלקו הקטן בתיק. התבקשה החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי לשם חלופה.

יב. עו"ד חמודות ציין כי גם לאחר חקירת המשיב לא תחזור הפרקליטות מכתב האישום לגביו, והגם שעל הפרות אין לענוש לנצח, יש מסוכנות וגם הסכסוך בין המשפחות אינו רגוע.

הכרעה

יג. החלטתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, במובן זה שהמעצר יוארך ב-60 יום (כמות שהוארך בבש"פ 3915/12), וזאת מ-28.5.12 או עד לפסק דין, אך המשיב יוכל לפנות לשירות המבחן ולהציע חלופה מרוחקת ומהודקת, באיזוק אלקטרוני, הפקדה גבוהה וערבויות גבוהות, תוך אפשרות למשטרה לודא קיום התנאים, השירות יבדוק את החלופה תוך 15 יום לאחר שתימסר, ויגיש תסקיר עדכני לבית המשפט המחוזי אשר ידון ויחליט לפי שיקולו.

יד. הטעם להכרעה הוא, כי על ההפרות והזלזול בתנאי השחרור בערובה שילם המשיב בתקופה לא קצרה במעצר שיכולה היתה להיחסך, ויש לקוות כי לאחר שני כשלונות למד לקח ויבין כי מעצר בית ותנאי שחרור אינם "תכנית כבקשתך". הוא מוזהר בזה – וסניגורו המלומד יסביר לו היטב – כי עליו לקיים את תנאי השחרור, אם ישוחרר לחלופה, ככל משפטם וחוקתם.

טו. הבאתי בחשבון את העובדה שהמשיב מואשם בעבירות פחותות משל האחרים בתיק. לא אחזור כאן על ההתיחסות למצב המתוח בין המשפחות, וראו האמור בבש"פ 3915/12 והאסמכתאות שם; ברי כי השכל הישר מצדיק כי ככל שישוחרר המשיב, יהא זה לחלופה שתצמצם אפשרויות מגע וחיכוך עם הקרבן בתיק.

טז. כאמור, בפסקה יג מעלה, מוארך המעצר ב-60 יום מיום 28.5.12 תוך אפשרות למשיב לפנות לעניין חלופה.

ניתנה היום, ז' בסיון תשע"ב (28.5.12).