עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3901/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 3901/13

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

חאתם (כאיד) געברי

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996

בשם המבקשת:

עו"ד עדי מנחם

בשם המשיב:

עו"ד מוחמד חלאילה

החלטה

1. בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 9.6.2013 או עד למתן פסק הדין בת"פ 21128-09-12 בבית משפט המחוזי בירושלים (כב' השופט רפי כרמל), לפי המוקדם.

עיקרי כתב האישום

2. ביום 9.9.2012 הוגש לבית משפט המחוזי בירושלים כתב אישום המייחס למשיב ולשני נאשמים נוספים שלוש עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירות בנשק, יריות באזור מגורים והחזקת סכין שלא כדין. על-פי כתב האישום, בליל ה-31.8.2012 התעורר עימות בעל אופי אלים, בין עבד ג'עברי (להלן: עבד), לבין איאד סיד אחמד (להלן: איאד), ואחיו, אמיר סייד אחמד. אחייניתו של עבד, עולא ג'עברי ואיאד גרושים. זמן קצר לאחר מכן, בשעה 00:50 לערך, הגיע הנאשם 2, דודה של עולא, לרחוב המלך פייסל בעיר העתיקה, שבו מתגוררת משפחת סייד אחמד. הנאשם 2 שאל את בני משפחת סייד אחמד, מי הכה את עבד, ולאחר מכן, פנה לקרוא למשיב וביחד עם נאשם 3, פאדי בן מוחמד ברגול, החלו לתקוף את בני משפחת סייד אחמד ומקורביהם. המשיב נשא עליו אקדח טעון מבלי היתר לכך. במהלך חילופי המהומות, ירה המשיב יריות רבות לעבר מרכז גופם של המקורבים אשר עמדו בסמוך למקום. כתוצאה מהירי נפגע מחמד אבו טאעה (להלן: אבו טעאה), בשוק רגלו השמאלית. התגרה גרמה לפציעות אצל מספר משתתפים, ובכללם אבו טעאה אשר לו נגרם חתך בשוק רגלו השמאלית. בתום האירוע נמלט המשיב לשטחי איו"ש, כעבור מספר ימים חזר המשיב לישראל ונתפס.

הליכי המעצר

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב ונאשם 2 עד תום ההליכים המשפטיים. הבקשה הושתתה על (1) קיומן של ראיות לכאורה, ובכללן סרטוני מצלמות האבטחה ומספר הפללות; (2) קיומה של חזקת מסוכנות מכח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996; (3) החשש כי שחרורו של המשיב יביא להתחמקותו מהליכי משפט. בבקשה צוין כי המשיב נמלט לשטחי איו"ש לאחר האירוע ויש חשש שיעשה זאת שוב. לאחר מספר דחיות מטעמים שונים, התקיים ביום 14.9.12 דיון בו הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ביום 21.1012 נדונה בקשתו של המשיב לעיון חוזר. לאחר צפייה בסרטוני האבטחה דחה בית המשפט את הבקשה והותיר את המשיב במעצר. ערר על ההחלטה בבקשת העיון החוזר נדחה בהחלטת בית משפט זה מיום 27.11.2012 (כבוד השופט יורם דניצגר). בקשה נוספת לעיון חוזר נדחתה ביום 20.1.2013. עד כה התקיימו בתיק שלושה דיוני הוכחות, והעידו 11 עדי תביעה. התיק קבוע להמשך הוכחות ליום 18.6.2013 וליום 2.7.2013.

עיקר טענות המדינה

4. בבקשתה מתבססת המדינה על (1) מסוכנותו המובהקת של המשיב הנלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו; (2) עברו הפלילי המכביד של המשיב הכולל 17 הרשעות קודמות, עיקרן בעבירות אלימות, ובגין חלקן ריצה מאסרים בפועל; (3) חשש להימלטות מהליכי משפט, מאחר והמשיב נמלט לשטחי איו"ש בתום האירוע נשוא כתב האישום.

עיקר טענות המשיב

5. ב"כ המשיב טוען כי המשפט אינו מתקדם בקצב משביע רצון. שוב ושוב ביקש מבית המשפט לקבוע מועדי הוכחות, אך נקבעו מועדים ספורים בלבד. חלק מהעדים לא הגיעו, ויש לזקוף את הדבר לחובת המבקשת. בינתיים ביקשה המבקשת להוסיף עוד עדי תביעה, גם מסמכים רבים הוגשו, ונראה כי המשפט יארך עוד זמן רב. בהליכי המעצר נקבע אמנם כי ישנן ראיות לכאורה, אך בינתיים, במהלך העדויות מתגלים דברים חדשים, והמשיב טוען לחפותו המלאה. בינתיים נתון המשיב במעצר ארוך כמקדמה על חשבון העונש. עבירה אחרונה שביצע המשיב בוצעה בשנת 2004. יש לו עבר פלילי אך הוא שילם את המחיר, יש לו משפחה וילדים ואי אפשר לשפוט אותו בגין עברו הרחוק. בא כוח העורר טען טענות נוספות, על דברים שעלו במהלך ההוכחות, בכללם על כך שהאנשים שנפצעו במקום לא נפצעו מירי. בינתיים הרוחות נרגעו, נעשתה סולחה, לא הייתה כוונה להשפיע על עדים והמסוכנות הולכת ופוחתת. לא בכדי קצב המחוקק 9 חודשים עד לגמר המשפט כשהנאשם נתון במעצר, ואין הצדקה להארכה של 90 יום כפי שמבקשת המדינה.

דיון והכרעה

6. באופן בסיסי יש טעם בטענת ב"כ המשיב כי המחוקק כיוון לכך שמשפט שכזה יסתיים בתוך פרק זמן של 9 חודשים. ההגנה במשפט לא הערימה מכשולים, והניסיון לקבוע מועדי הוכחות נוספים לא הצליח בשל יומנו של בית המשפט. אלא שהמציאות ידועה, ואין מנוס מלעשות שימוש מושכל גם באפשרות הסטטוטורית להארכת מעצר נוספת. לב"כ המשיב טענות במישור הראייתי, על דברים שהתבררו לדבריו בינתיים, אך מקומן של אלו איננו בהליך זה, אלא בדרך של בקשה לעיון חוזר, ככל שב"כ המשיב ירצה להגישהּ. המסוכנות על פניה רבה. אותותיו של האירוע עודן ניכרות. לגבי הצלחתה של הסולחה קיים ספק רב, בשים לב לכך שלאחר שנעשתה, שוב נדקר המתלונן על-ידי אדם ממשפחתו של המשיב. העבר הפלילי משמעותי ומכביד. העבירה האחרונה שבגינה הורשע המשיב אכן בוצעה בשנת 2004, אך נגזר עליו אז לרצות 3.5 שנות מאסר. מדובר בהארכת מעצר ראשונה שמעבר ל-9 חודשים, ובשלב זה לא השתנתה עדיין נקודת האיזון. יש לקוות שניתן יהיה לקבוע מועדי הוכחות נוספים על מנת לקרב את המשפט לסיומו. החלטתי להעתר לבקשה ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב מיום 9.6.2013 ב-90 ימים, או עד למתן פסק הדין בת"פ 21128-09-12 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"ח בסיוון התשע"ג (6.6.2013).