עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3780/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון
	רע"א 3780/12
לפני:		כבוד השופט נ' סולברג

המבקש:

בועז ילינביץ

נ ג ד

המשיב:

1. חיים ביאלוסטוצקי

המשיבה הפורמלית:

2. Lauderdale Yachts Limited

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 14783-11-11 שניתנה ביום 3.4.2012 על-ידי כבוד השופט ר' יעקובי

בשם המבקש:

עו"ד לידיה מנדלבאום פלקוב

בשם המשיב:

עו"ד גיא לוסקי

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' יעקובי) בת"א 14783-11-11 מיום 3.4.2012, בה דחה את בקשת המבקש (להלן: בועז) לסילוק תביעת המשיב על הסף (להלן: חיים), ונעתר לבקשת המשיב לתקן את כתב התביעה ולצרף את המשיבה הפורמלית כנתבעת פורמאלית.

רקע עובדתי

2. חיים הוא איש עסקים הפועל בתחום הנדל"ן. בין חיים לבין מר יצחק טאוב (להלן: יצחק) התגלע סכסוך עסקי, המתברר במסגרת של בוררות. בהליכי הבוררות התקשרו חיים ויצחק בהסכם עם בועז. על-פי ההסכם אשר נכרת ביום 21.12.2008 יחזיק בועז כנאמן במניות חברות זרות, מניות שהזכויות בהן היו בעבר של חיים, וזאת לצורך הבטחת קיום פסק הבורר. ביום 24.3.2009 העביר בועז לחיים כתב נאמנות על-פי הוראות ההסכם, וחיים העביר את המניות בנאמנות לבועז.

3. ביום 8.11.2011 הגיש חיים תביעה נגד בועז לבית המשפט המחוזי, בגין הפרת חובותיו כנאמן. במסגרת התביעה ביקש חיים להורות לבועז להשיב את המניות שברשותו, ולהצהיר כי בועז מעל בחובת האמונים שלו כלפי החברות וכלפי חיים, וכי הוא אחראי לכל נזק שנגרם לחיים ו/או לחברות בכל התקופה שמיום קבלת הזכויות במניות ועד להחזרתן. בכתב ההגנה ביקש בועז מבית משפט קמא לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר יריבות. לטענתו, זכויותיו של חיים במניות הומחו לחברה זרה – Lauderdale Yachts Limited (המשיבה הפורמלית), ורק היא רשאית לדרוש את השבת המניות. עקב המחאת הזכויות במניות, טען בועז כי אין כל יריבות בינו ובין חיים. בתשובתו טען חיים כי על אף המחאת הזכויות קיימת יריבות בין הצדדים. לטענתו הדבר נובע מהוראת סעיף 38 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 הקובע כי זכותו של המוטב אינה גורעת מזכותו של הנושה לדרוש מן החייב את קיום החיוב לטובת המוטב. חיים הצביע על כך כי ההסכם בינו לבין בועז נחתם בשנת 2008, על אף שהמניות הומחו למשיבה הפורמלית עוד בשנת 2004, ועל כן ההסכם בין הצדדים הוא הסכם לטובת אדם שלישי. לטענת חיים, בועז חב בחובת נאמנות כלפיו מכוח ההסכם, ואין בהמחאת הזכויות במניות כדי לפגוע בחובתו זו. בעקבות טענותיו של בועז בדבר המחאת הזכויות, הגיש חיים לבית משפט קמא בקשה לצירוף החברה הזרה (המשיבה הפורמלית) כנתבעת פורמאלית.

החלטת בית משפט קמא

4. בית משפט קמא קבע כי המחאת הזכויות אינה קוטלת מיניה וביה את סיכויי תביעתו של חיים. בית המשפט ציין כי רק לאחר בירור עובדתי ניתן יהיה לבחון את השלכות ההמחאה על התביעה, ובשלב זה אין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף. בית משפט קמא נעתר לבקשתו של חיים לצרף את החברה הזרה (המשיבה הפורמלית) כנתבעת פורמאלית. מכאן בקשת הרשות לערער.

בקשת רשות הערעור

5. לטענת בועז, שגה בית משפט קמא בקובעו כי עצם המחאת הזכויות אינה שוללת את היריבות בין הצדדים. לטענתו, החברה הזרה היא היחידה הזכאית לתבוע את השבת המניות, ואין כל צורך בבירור עובדתי לעניינו של סעד זה. עוד טוען בועז כי עילת התביעה נתונה למשיבה הפורמלית, ועל כן לא ברור מדוע צרף אותה בית המשפט כנתבעת. כמו כן טוען בועז כי שגה בית משפט קמא כשקבע כי בנסיבות העניין סילוק על הסף הוא צעד דרסטי, שכן מדובר בסילוק על הסף מחמת העדר יריבות, והחברה הזרה תוכל לתבוע את זכויותיה בכל עת.

דיון והכרעה

6. לאחר שבחנתי את הנטען בבקשת הרשות לערער, דומני כי אין מקום להיעתר לה. ככלל, התערבות ערכאת הערעור בהחלטה המורה על המשך בירור ההליך צריכה להיות זהירה ושקולה (רע"א 8862/08 צין טורס החדשה נ' אהרוני (לא פורסם, 1.12.2008)). כידוע, על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בקבלו טענות סף שיש בהן כדי למנוע מבעל דין להשמיע את טענותיו לגופן. כך נהג בית המשפט המחוזי בעניין דנן ואינני מוצא עילה להתערב בהחלטתו. דחיית בקשתו של בועז לסילוק התביעה על הסף אינה מונעת ממנו כמובן לשוב ולהעלות את טענותיו בעניין המחאת הזכויות במהלך המשפט עצמו ואינה יוצרת מצב בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו במידת הצורך במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, או על דרך של פסיקת הוצאות בשיעור הולם אם כך יסתבר שנכון לעשות. יתר על כן, ולגופו של עניין נראה כי בכל הנוגע לטענת העדר היריבות הרי שלאור העובדה שבועז הוא צד להסכם שנכרת בין חיים ליצחק, ולאור העובדה שההסכם נכרת לאחר מועד המחאת הזכויות, לא ניתן להגיע בשלב זה של ההליך למסקנה כי בין הצדדים אין כל יריבות.

7. כיוצא בזה, לא מצאתי כי השגותיו של בועז לעניין תיקון כתב התביעה מגלות עילה להתערבות בית משפט שלערעור. הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט, בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות, לרבות הוספת בעלי דין כבענייננו, ינקוט גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשה כאמור, למעט במצבים חריגים, בנסיבות שבהן אין בתיקון כל תועלת לבירור התובענה (רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3), 427, 431 (1998)). עקב טענותיו של בועז בעניין המחאת הזכויות, דומה כי צירופה של המשיבה הפורמלית נדרש על מנת לקיים בירור מקיף ומלא של השלכות המחאת הזכויות במניות על התביעה הנדונה. מכל מקום, מדובר בהחלטה דיונית הכרוכה בנסיבות ההליך הקונקרטי, בנחיצות הצירוף ובמועד הגשת הבקשה. החלטת בית משפט קמא לבטח אינה נוגדת את הדין, ובועז לא הצביע על כל עיוות דין אשר נגרם או שיכול להיגרם לו בעטיה של החלטה זו (רע"א 8409/07 פורייה מערכות (1989) בע"מ נ' רובגרופ ט.א.ק. בע"מ (לא פורסם, 13.4.2008)).

8. אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו בסיון תשע"ב (5.6.2012).