עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3757/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"פ 3757/12

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

אחמד מחראב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 3.4.12 בת"פ 47224-02-10 שניתן על-ידי השופטת צפת

תאריך הישיבה: כ"ד באייר התשע"ב (16.05.12)

בשם המבקש: עו"ד שפיק אבו-האני

בשם המשיבה: עו"ד עדי מנחם

החלטה

א. בקשה לעיכוב ביצועו של גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת צפת) בת"פ 47224-02-10 מיום 3.4.12, בו נדון המבקש לשתי שנות מאסר.

רקע והליכים

ב. כתב אישום מתוקן, בו הודה המבקש, מייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר. ביום 18.2.10 בשעת ערב הסיע המבקש בסמוך לקיבוץ שומריה ברכבו חמישה "תושבים שזהותם אינה ידועה", כנאמר. שוטרים שהבחינו בו סימנו לו לעצור, אך הוא החל לברוח. בשלב מסוים ירדו חמשת הנוסעים והחלו לברוח, אך השוטרים דלקו אחריהם עד שתפסו אותם. המבקש ברח ברכבו, תוך שהוא מסכן הולכי רגל וכלי רכב אחרים, שסטו ברגע האחרון מנתיב נסיעתו ובכך ניצלו מדריסה. שוטרים אחרים, שקיבלו עדכון לגבי מיקומו של המבקש, זיהו אותו ופתחו במרדף אחריו, שבסופו הגיע המבקש לדרך ללא מוצא, ירד מרכבו והמשיך להימלט בריצה, אך שוטר שדלק בעקבותיו עצר אותו.

ג. ביום 22.11.11 הורשע המבקש על פי הודייתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. לבקשתו הורשע גם בעבירות שיוחסו לו בת"פ 41982-12-09 מבית משפט השלום בבאר שבע שהיה תלוי ועומד נגדו, בעבירות של הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר, ונהיגה פוחזת של רכב. באותו מקרה, ביום 15.8.09 נסעו המבקש ואחר באזור צומת שוקת בסמוך לבסיס משמר הגבול. משהורה להם שוטר לעזוב את המקום, סירבו. בהמשך, שעה ששוטר אחר הורה למבקש לעצור את רכבו, תקף אותו המבקש בכך שתפס את נשקו של השוטר שהיה מחובר בחגורה, משכו והכה אותו באגרופים. לבקשתו הורשע המבקש עוד בשני תיקים פתוחים שייחסו לו הסעה שלא כדין של תושבי שטחים. הוסכם, כי התביעה תעתור ל-28 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה וקנס לשיקול דעת בית המשפט; טיעון המבקש לעונש יהא חופשי. בית המשפט המחוזי הורה על תסקיר.

ד. בתסקיר מיום 26.2.12 התרשם שירות המבחן מאדם נורמטיבי, שסיים 12 שנות לימוד, בעל יכולות תקינות, אשר יש פער בין תפיסתו העצמית כשומר חוק לבין התנהגותו הפורצת חוק. הוא השתתף בקבוצת מעצרים אליה הגיע באופן סדיר כחצי שנה, ושיתף בתכנים הקשורים בקשיים עימם הוא מתמודד. נערך תסקיר משלים מיום 1.4.12 שהתייחס לעבירות מת"פ 41982-12-09; המבקש הודה באופן חלקי במיוחס לו, אך התקשה לקחת אחריות מלאה על התנהגותו. לדבריו, נסע עם חברו לכיוון תחנת משטרה כיון שנודע לו שדודו שוהה בתחנה. משהגיע והחנה רכבו, תקפו אותו השוטרים - לטענתו - ולדבריו יכול שפעלו כך נוכח העבר הפלילי של חברו שהיה עמו והיה מוכר לשוטרים. הוא הכחיש כי נהג כלפיהם באלימות. המבקש הביע צער וחרטה על מעשיו, ולהתרשמות השירות החל בתהליך של בחינה ראשונית באשר לדרכי התמודדות מול גורמי חוק במצבי לחץ. הומלץ על עונש מאסר בעבודות שירות וצו מבחן למשך שנה, ושילוב בקבוצה טיפולית.

ה. בגזר הדין ציין בית המשפט המחוזי כי אין מדובר במעידה בודדת אלא בשורה של עבירות חמורות, וניכר כי המבקש אינו ירא את החוק ומזלזל בסמכויות האכיפה. בנסיבות אלה נקבע, כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן באשר לעונש. לקולה צוינו עברו הנקי של המבקש (קודם למכלול העבירות שבתיק דנא), הודייתו, נסיונותיו להשתקם והחרטה שהביע - אם כי קיבל עליו אחריות באופן חלקי בלבד. על המבקש הושתו 24 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי למשך שנה, שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו כל עבירת אלימות מסוג פשע; פסילת רשיון נהיגה למשך 5 שנים מיום שחרורו ממאסרו; פסילה על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שתוך 3 שנים מסיום פסילת רשיונו לא יעבור עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; וקנס בסך 5,000 ₪.

הבקשה והדיון

ו. לטענת המבקש, עד ההכרעה בערעור עלול הוא לרצות חלק ניכר מעונשו, והוא סבור כי טענותיו, שיישמעו בערעור הן כבדות משקל, וזאת בהתאם להמלצת שירות המבחן. צוין, כי המבקש היה עצור בתיק מיום 18.2.10 ועד ליום 16.4.10, וכתנאי לשחרורו הורחק מביתו במשך 6 חודשים - תקופה בה השתתף בקבוצת פיקוח מעצר והשתלב היטב. צוינו עברו הנקי, והעובדה שנישא ואשתו בהריון.

ז. עו"ד אבו האני טען למבקש בדיון, כי בית המשפט נוטה עתה לרף ענישה מקל יותר בעבירה של סיכון חיי אדם, וכי המבקש הגיע מיוזמתו לשירות המבחן לעניין הטיפול, ויש להתחשב בהודייתו. עוד נטען בתשובה לשאלת בית המשפט, כי התיקים שצורפו הם משניים, בחינת "ניקוי שולחן". נאמר, כי מאז מעצרו בתיק זה לא עבר המערער עבירות ולא הפר תנאי שחרור. באת כוח המדינה ציינה, כי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע לא תסכל את סיכויי הערעור, שהם קלושים לדעתה; העונש הוא בטווח המוסכם, ולשיטת המדינה הוא אף מקל.

הכרעה

ח. אציין בפתח הדברים, את שהערתי באולם, כי מקום שמתקנים כתב אישום לצורך הסדר טיעון יש לעשות כן באורח "נקי", כדי להסיר מכשול, גם מפני בית המשפט. ער אני ללחץ הרגע האחרון שבו נעשים לעתים הסדרי טיעון, ואף על פי כן עסקינן במאטריה של יום יום, המחייבת תשומת לב מקצועית. במקרה דנא נמחק בסעיף 1 לעובדות כי המבקש הסיע "תושבי שטחים, השוהים בישראל שלא כדין" ונאמר "תושבים שזהותם אינה ידועה". כן נמחקה העבירה של הסעה שלא כדין; אך בסעיף 4 נאמר "השב"חים", וכך גם בסעיף 6. מובן כי בהחלטה זו אני נדרש לכתב האישום המתוקן כפי שנתכוון להיות, אך אבקש כי היא תועבר לנוגעים בדבר בפרקליטות.

ט. לגופם של דברים איני רואה מקום להיעתר לבקשה. אשר לסיכויי הערעור אציין רק כי המשוכה גבוהה מאוד; בנוסף לתיק הנוכחי, נכללו בעונש שלושה תיקים נוספים שהמבקש כינה "ניקוי שולחן", אך לאמיתו היה השולחן מאוד לא נקי. עיינתי בכתבי האישום הנוספים וכולם, ולא כל שכן העיקרי בהם, אינם עניין של מה בכך. אפילו נניח לטובת המבקש כי יופחת מעונשו בערעור - וכמובן איני אומר דבר בעניין זה, המסור להרכב - עדיין ציפיה מרחיקת לכת היא המרה לעבודות שירות תחת מאסר שנתיים, ונזכור כי העונש מצוי בטווח שהוסכם; זאת, אף שאיני מתעלם מהשתתפות המערער בקבוצת המעצרים כאמור בתסקיר. על כן אין להניח כי הערעור יתייתר אם יחל המבקש בריצוי עונשו, והדעת נותנת כי המזכירות תקבע אותו לדיון בחודשים הקרובים; וראו ע"פ 6473/09 אוחנה נ' מדינת ישראל (לא פורסם), והאסמכתאות בפסקה 8 שם.

י. המבקש יתייצב ביום א' הקרוב, 20.5.12, עד שעה 1000 במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. תנאי שחרור קיימים יעמדו בעינם עד להתיצבות.

ניתנה היום, כ"ה באייר תשע"ב (17.5.12).