עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3658/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

עע"ם 3658/11

בפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקש:

דה רוסאריו תיאודור

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים

בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור

בשם המבקש: עו"ד מ' פולק

בשם המשיב: עו"ד ה' גורני

החלטה

לפני בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט א' יעקב) מיום 8.5.2011 בעת"א 12104-04-11.

רקע עובדתי

1. כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים וכן מתגובת המשיב לבקשה שלפני, המבקש הינו עובד זר, אזרח סרי לנקה שהגיע לישראל בנובמבר 2008 באשרת עבודה מסוג ב/1 לשם העסקתו בענף הסיעוד. ביום 6.6.2010 הפסיק המבקש את עבודתו אצל מעסיקתו הראשונה. ביום 1.10.2010 פג תוקפה של אשרת העבודה שניתנה למבקש. עוד עולה כי במהלך תקופת הזמן שבין סיום עבודתו של המבקש אצל מעסיקתו הראשונה לבין מעצרו ביום 22.3.2011, הוא לא עבד בענף הסיעוד ורק חלק מהזמן עבד אצל אדם אחר שנזקק לשירותי סיעוד, זאת על אף שלאותו אדם לא היה היתר להעסקת עובד זר. המבקש טען כי אותו אדם הציג בפניו מצג לפיו הוא מטפל בהוצאת היתר להעסקת עובד זר. ביום 22.3.2011 הוצא כנגד המבקש צו משמורת וביום 23.3.2011 הוצא כנגדו צו הרחקה. עוד יצויין כי בתקופת שהייתו במשמורת מצא המבקש משפחה שמבקשת להעסיקו ויש לה היתר מתאים.

פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים

2. בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את עמדת המשיב לפיה המבקש לא הצביע על ראיה לפיה פעל להסדרת מעמדו בישראל מאז סיום עבודתו אצל מעסיקתו הראשונה ועד למועד בו פגה אשרת העבודה שלו בישראל. עוד נקבע על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים כי המבקש לא פנה לחברת כוח אדם על מנת שתמצא לו מעסיק מתאים. כן נקבע בפסק הדין כי המבקש ידע כי לאדם אצלו עבד בתחום הסיעוד אין היתר להעסקת עובד זר. בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את עמדת המשיב לפיה יש לנהוג במבקש בהתאם לנוהל התקף בעניינם של עובדים זרים בענף הסיעוד, אשר בהתאם לו עובד זר רשאי למצוא מעביד חלופי בענף הסיעוד רק במהלך שלושה חודשים בהם הוא לא היה מועסק. בית המשפט המחוזי נתן דעתו למקרים עליהם הצביע המבקש אשר במסגרתם על אף הנוהל אפשר משרד הפנים למספר עובדים זרים להישאר בישראל ולהשתלב בעבודה. ודוק, בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי מדובר במקרים בהם נהג המשיב לפנים משורת הדין ולפיכך אין בהם כדי לחייבו. עוד קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי החלת הנוהל הינה סבירה בנסיבות העניין וכי לא נמצאו נסיבות חריגות המצדיקות סטייה ממנו. כנגד פסק דין זה הוגש ערעור לבית משפט זה ועמו גם בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור לפיו המשיב ימנע מלהרחיק את המבקש מישראל עד להכרעה בערעורו.

ההליכים לפני בית משפט זה

3. המבקש טוען בבקשה שלפני כי סיכויי ערעורו טובים. בכתב הערעור נטען כי שגה בית המשפט לעניינים מנהליים בקביעתו כי המבקש לא פעל להסדרת מעמדו בישראל מאז עזב את מעסיקתו הראשונה. לטענתו, המעסיק אצלו עבד הציג לפניו מצג לפיו הוא פועל לשם הוצאת היתר העסקה. המבקש טוען כי אף הציג לבית המשפט לעניינים מנהליים מכתב מטעם אותו מעביד. כן טוען המבקש כי בניגוד לקביעתו של בית המשפט לעניינים מנהליים הוא פנה לחברת כוח אדם על מנת שזו תסייע לו במציאת מעסיק מתאים. עוד טוען המבקש כי חרף הנוהל התקף בעניינם של עובדים בענף הסיעוד ישנם מספר מקרים שהוצגו לפני בית המשפט המחוזי לפיהם המשיב התיר השתלבותם של עובדים זרים גם לאחר שלושה חודשים בהם לא איתרו מעסיק חלופי. המבקש טוען כי לאור המדיניות הממשלתית לפיה יש להמעיט בהבאת עובדים זרים חדשים לישראל ויש להסתפק בעובדים זרים הנמצאים עתה בישראל, יש לאפשר לו להשתלב בעבודה אצל משפחה שאיתר בתקופת משמורתו, בשים לב לעובדה כי טרם מיצה את מלוא תקופת השהייה המותרת בישראל. עוד טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. עוד טוען המבקש כי יגרם לו נזק בלתי הפיך אם יורחק מישראל שכן אז "יסתם הגולל על ערעורו".

תגובת המשיב

4. ביום 12.5.2011 ניתן על ידי צו מניעה ארעי האוסר על הרחקת המבקש מישראל עד להחלטה אחרת. כן הוריתי למשיב להגיש תגובתו לבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור.

5. בתגובתו טוען המשיב כי סיכויי הערעור בעניינו של המבקש אינם טובים היות שהטיפול בו נעשה על פי הנוהל הקיים בעניינם של עובדים זרים בענף הסיעוד ומשכך מדובר בהחלטה סבירה. באשר למאזן הנוחות, טוען המשיב כי למבקש אין זכות קנויה לשבת בישראל במיוחד לאחר שתוקף רישיון הישיבה שלו פג. בהקשר זה מוסיף המשיב וטוען כי ממילא אם ערעורו יתקבל יוכל המבקש לשוב לישראל ומשכך לא יגרם לו נזק בלתי הפיך.

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיב הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7. כלל ידוע הוא כי סעד זמני לתקופת הערעור יינתן בנסיבות בהן סיכויי הערעור טובים וכי עלול להיגרם למבקש נזק בלתי הפיך אם לא יינתן הסעד הזמני, או, למצער, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו [ראו למשל: החלטתו של השופט ע' פוגלמן בעע"ם 9347/09 י.ד. ברזאני בע"מ נ' קל בניין בע"מ (לא פורסם, 13.12.2009)].

8. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, נדמה כי סיכויי הערעור אינם טובים נוכח העובדה שנימוקי הערעור בעיקרם הם עובדתיים ואילו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בנקל בכגון דא. כמו כן, על פניו אין עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים לאור העובדה כי המשיב פעל בעניינו של המבקש בהתאם לנוהל התקף בעניינם של עובדים זרים בענף הסיעוד. במשך חודשים ארוכים לא עבד המבקש בענף הסיעוד למעט פרק הזמן בו הועסק אצל מעסיקו השני שלא היה לו היתר העסקה מתאים.

9. גם אם אניח כי יש ממש בטענת המבקש כי אם יגורש מישראל יקשה עליו לשוב לכאן אם יזכה בערעורו נוכח העלויות הלא מבוטלות הכרוכות בכך, הרי שגם אז לא ניתן לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בית משפט זה הדגיש לא אחת כי "הנזק שנגרם כתוצאה מדחיית בקשה למתן סעד זמני בתקופת הערעור למניעת הליכי הרחקה מן הארץ אינו בלתי הפיך, שכן אם יזכה המערער בערעורו יוכל לשוב לארץ" [ראו החלטתי בעע"ם 4466/09 דאס נ' משרד הפנים (לא פורסם, 26.5.2009); כן ראו: החלטתה של השופטת א' חיות בעע"ם 3692/08 קדאלי נ' משרד הפנים (לא פורסם, 14.5.2008); החלטתו של השופט ח' מלצר בעע"ם 2881/09 יוהנג נ' משרד הפנים (לא פורסם, 15.5.2009)].

10. אשר על כן, הבקשה נדחית. מובן כי בנסיבות האמורות בטל הצו הארעי עליו הוריתי ביום 12.5.2011.

ניתנה היום, ‏ט"ו באייר התשע"א (19.5.2011).