עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3618/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 3618/11

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקש:

פנחס עוצמי

נ ג ד

המשיבה:

יהודית אדירי

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים: מ' מזרחי, י' נועם ונ' סולברג) בע"א 46716-10-10 מיום 4.4.2011

בשם המבקש:

עוה"ד מ. אלקלעי

החלטה

1. מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים מ' מזרחי, י' נעם ונ' סולברג) בע"א 46716-10-10 במסגרתו קיבל את ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' רון) אשר דחה את תביעתה לפינוי המבקש וקיבל את תביעתו לסעד הצהרתי בדבר זכותו לממש את האופציה הגלומה בהסכם שכירות שנחתם בינו לבין בעלה המנוח של המשיבה לרכוש את החנות בתנאים המפורטים בהסכם גופו.

פירוש סעיפים 9 ו-22 להסכם הוא מושא המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים. הפרשנות בה דוגלת המשיבה היא כי על פי סעיפים אלה ניתנה למבקש זכות קדימה בלבד ללא כל "התחייבות בלתי מותנית" מצד המנוח לרכישת החנות. לדידו של המבקש, ההסכם מגלם בתוכו "הסכם אופציה בלתי מותנית" למימוש זכותו לרכישת הנכס.

בית משפט השלום קבע בפסק דינו כי הדין הוא עם המבקש. צוין, כי ניסוח ההסכם אינו נקי מספקות. בסעיפים נכללים ביטויים מהם ניתן ללמוד על שתי הפרשנויות. קושי נוסף גלום בניסיון ליצור זיקה בין מושג זכות הקדימה לבין עסקת האופציה. קביעת סכום המכר מראש "אינה מאד אופיינית להסכמי זכות קדימה". שיקול נוסף, נקבע, קשור לציפיותיו של המבקש. הוא ביקש להקים את עסקו אגב השקעות ובניית מוניטין במקום על יסוד הסכם שיאפשר לו להניח שיוכל לרכוש את החנות. על כן נפסק, כי קבלת טענות המשיבה "תפגע במישרין בציפיותיו המעוגנות בהסכם". בנסיבות העניין, קשה לקבל את עדותה של המשיבה שעה שלא הייתה צד להסכם. העדות היחידה הראויה לציון היא של עורך הדין שערך את ההסכם. ברם, קיימת בעייתיות אינהרנטית בעדותו הואיל ופרשנותו "אינה עולה בבירור מלשון ההסכם". על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

בפסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי כי בעוד בית משפט השלום נתן משקל מכריע ללשון הסעיפים, מן הראוי היה ליתן משקל משמעותי לנסיבות שאפפו את כריתת ההסכם, ובהקשר זה לעדות עורך הדין שערך את ההסכם וייצג את שני הצדדים בעסקה. על פי עדותו, הן המנוח והן המבקש לא ראו בהתקשרות משום אופציה לחוזה מכר אלא הסכם שכירות שבגדרו ניתנה לשוכר זכות קדימה לרכוש את המושכר, במקרה בו המשכיר יבקש למכור את הנכס. בנסיבות דנא, כאשר המשיבה לא יכולה להעיד מכלי ראשון והמבקש אינו עד אובייקטיבי, "היה מקום לתת משקל רב יותר, ואף מכריע" לעדות עורך הדין בקביעת אומד דעתם של הצדדים, עת ניסח את החוזה עבור שניהם על פי הנחיותיהם, כאשר עדותו לא נמצאה בלתי אמינה על דעת בית משפט השלום. לא זאת בלבד, הפרשנות לפיה אין מדובר באופציה למכירה הנתונה להחלטתו הבלעדית של השוכר מתיישבת עם נוסח הסעיפים האמורים.

3. בבקשה זו עיקר טענות המבקש הוא כי מהחוזה עולה בבירור שניתנה לו אופציה בלתי הדירה ובלתי מותנית לרכוש את המושכר בתוך תקופת השכירות או תקופת האופציה במחיר של 50,000 דולר. פרשנות המשיבה איננה מתיישבת עם לשון החוזה. בקבלת פרשנותה, שגה בית המשפט המחוזי ופסיקתו עומדת אפוא בניגוד להלכה פסוקה של בית משפט זה אשר נתנה בכורה ללשון ההסכם שעה שהיא ברורה. עוד הוא טוען, כי יש ליתן משקל לכך שחתימת הצדדים על הסכם זה יצרה ציפייה מצידו אשר בגינה השקיע סכומים לא מבוטלים בשיפוץ הנכס והתאמתו לצרכיו.

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להדחות. בית משפט השלום עצמו היה מודע לכך שניסוח ההסכם אינו "נקי מספקות". הוא מעלה קשיים אפשריים. רוצה לומר, כי מלשון ההסכם לא משתמע אומד הצדדים באופן מפורש. במצב דברים זה, יש משמעות לנסיבות שאפפו את כריתת החוזה. לשם כך, עדותו של עורך הדין שניסח את ההסכם היא בעלת נפקות ממשית. המבקש לא השיג על מהימנותו של עורך הדין או נטייתו לצד כזה או אחר. די לומר בענייננו, כי שתי הערכאות סבורות כי לשון החוזה איננה ברורה וחד משמעית באשר למחלוקת הנידונה- וכך אכן עולה. על כן, ניתן להסתמך על נסיבות חיצוניות. לזאת יש להוסיף כי עסקינן בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". נסיבות המקרה, לרבות לשון החוזה, אינן מעלות סוגיה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים.

5. הבקשה נדחית. בהעדר תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ב (8.12.2011).