עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3598/12

 

בבית המשפט העליון

 

בש"פ  3598/12

 

לפני:  

כבוד השופטת מ' נאור

 

המבקשת:

מדינת ישראל

                                                                      

 

נ  ג  ד

                                                                                                                                                                    

המשיבים:

1. גור פינקלשטיין

 

2. יוסף בכר

                                                                      

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

                                                                      

תאריך הישיבה:                     י"ח באייר התשע"ב (10.5.2012)

 

בשם המבקשת:                      עו"ד זהר דולב, עו"ד נעם שביט     

בשם המשיב 2:                      עו"ד איתן און

 

החלטה

(החלטה בעניין משיב 2)

 

 

           לפניי בקשה להארכת מעצר שנייה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). בבקשה מתבקש בית המשפט להאריך את מעצרם של המשיבים ב-90 יום, מיום 19.5.2012 או עד מתן פסק דין ב-תפ"ח 34337-05-11 וב-תפ"ח 49121-07-11.

 

1.        נגד המשיב 2 ונגד שלושה אחרים הוגש כתב אישום מתוקן, אשר במסגרתו נכללו 15 אישומים, שבכללם, עבירות אלימות, רכוש ושיבוש הליכי משפט. למשיב 2 יוחסו עבירות בשישה אישומים. בין היתר, הואשם המשיב 2 בעבירות קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) בצירוף סעיפים 329(א)(2) ו-29 לחוק העונשין; והתחזות כעובד ציבור לפי סעיף 283(2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

          

           יצוין כי בא כוח המשיב 1, גור פינקלשטייין (להלן: פינקשלטיין), נתן את הסכמתו להארכת המעצר המבוקשת של מרשו במכתב שהופיע כנספח לבקשה. בהתאם, הוריתי ביום 8.5.2012 על הארכת מעצרו של פינקלשטיין. החלטתי זו מתייחסת למשיב 2 ולמיוחס לו בלבד.

 

           על פי המתואר באישום השני בכתב האישום, פינקלשטיין קשר עם פלוני ושניים אחרים קשר לפגוע במנהל אגף רישוי ופיקוח על הבנייה בעיריית תל אביב-יפו, שוטה חובל (להלן: חובל), אשר הורה על צו הפסקת עבודה במבנה שאת שיפוצו יזם פינקלשטיין (להלן: המבנה). ביום 28.5.2010 יצאו המשיב 2 ואחר למקום עבודתו של חובל, לאחר שהצטיידו בחולצות עם הכיתוב "משטרה" במטרה להציג עצמם כשוטרים. בהמשך, הציג המשיב 2 עצמו כשוטר והורה לחובל לעצור את רכבו, וביקש ממנו רישיונות. בעת שחובל נפנה להיענות לבקשתו, תקף המשיב 2 את חובל באמצעות שוקר חשמלי, הכה אותו במהלומות בפניו ופצע אותו. לאחר מאבק קצר עם חובל, נמלט המשיב 2 מהמקום.

 

           על פי המתואר באישום החמישי בכתב האישום, קשרו פינקלשטיין, המשיב 2 ואחרים קשר לפגוע בדניאל כהן (להלן: כהן), בן זוגה של גרושתו של פינקלשטיין. לצורך כך הצטיידו המשיב 2 והאחרים בסכין ובאקדח מים מלא בחומצה. ביום 12.11.2010 הגיעו המשיב 2 והאחרים למקום אליו היה אמור להגיע כהן, וזאת במטרה לפגוע בו. כהן לא הגיע למקום באותו היום.

 

           על פי האישום השמיני, קשרו פינקלשטיין, המשיב 2 ואחרים קשר להצית את המבנה ולהזיק לו בחומר נפץ. לצורך כך העביר פינקלשטיין כסף לאחר. למטרה זו גנב המשיב 2 יחד עם אחרים משאית. לאחר מכן הוצתה המשאית, בה הונחו מבעוד מועד בלון גז ופחי אשפה מלאים בדלק, זאת במטרה להצית את המבנה. מכבי האש כיבו את הדליקה, לפני שנגרם למבנה נזק משמעותי.

 

           על פי המתואר באישום התשיעי בכתב האישום, ביום 20.202011 קשרו פינקלשטיין, המשיב 2 ואחרים לנסות להצית שוב את המבנה. בהמשך אותו יום, הנחה המשיב 2 אדם אחר להצית את המבנה, והלה נכנס למבנה ושפך דלק במקומות שונים במבנה, אותם ראה כדליקים. לאחר שסיים, פשט האחר את חולצתו, הצית אותה וזרק אותה על הרצפה על מנת לגרום לבעירת המבנה.

          

           על פי המתואר באישומים האחד עשר והשנים עשר, קשר המשיב 2 קשר עם אחרים לפגוע באילא זקאק (להלן: זקאק) עימו היה לו סכסוך נדל"ן ממושך. במסגרת הקשר רכש המשיב 2 רימון במטרה שהאחרים ישליכו את הרימון לעברו של זקאק, ואף פעל להשלמת עסקאות נוספות לרכישת רימונים נוספים.

 

2.        בד בבד עם הגשת כתבי האישום בעניינם של המשיבים, הוגשה בקשה למעצרם עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים, וכן כי קמה נגדם עילת סטטוטורית בשל אופי העבירות בהן הם מואשמים, וכי בשל כך עולה גם החשש כי שחרור המשיבים ממעצר יסכן את בטחון הציבור. נטען כי מתיק החקירה עולה שחלק מהמעורבים במעשים המתוארים בכתב האישום מנסים להוציא לפועל פגיעות בקורבנות העבירות המיוחסות להם.

 

3.        ביום 19.5.2011 הוגשה בקשת המבקשת למעצר המשיבים עד תום ההליכים. ביום 13.12.2011 החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים, זאת לאחר שהסכים לקיומן של ראיות לכאורה נגדו, וזאת רק ביחס לחלק מהאישומים שיוחסו לו בכתב האישום. דא עקא, מפרוטוקול הדיון לא עולה בברור מהם אותם האישומים לגביהם ניתנה הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה ומהם האישומים שלגביהם לא ניתנה הסכמה שכזאת. וכך טען בא כוח המשיב 2 בפני בית המשפט המחוזי:

 

ב"כ המשיב 4:

 

ישנם מספר אישומים כנגד המשיב, זאת על פי כתב האישום האחרון מיום 02.10.2011. יש מספר אישומים נגד המשיב, כאשר לגבי חלקם אני מסכים שקיימות ראיות לכאורה בכפוף לכך אני מסכים להמשך מעצרו עד תום ההליכים. עם זאת אני שומר לעצמי הזכות להגיש לעיון חוזר ללא צורך בנסיבות חדשות.

 

           על סמך דברים אלו קבע בית המשפט המחוזי כי המשיב 2 ייעצר עד תום ההליכים.

 

           ביום 12.2.2012 התקבלה בבית משפט זה (בש"פ 1258/12, מפי השופט ס' ג'ובראן) באופן חלקי בקשת המבקשת להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים. בית המשפט דחה את טענת בא כוחו של המשיב 2 לפיה יש להבחין בין המשיב 2 לבין פינקלשטיין לעניין הארכת המעצר ובהתאם יש לשחרר את המשיב 2 לחלופת מעצר. נקבע כי משני המשיבים נשקפת מסוכנות גבוהה ביותר המצדיקה את הארכת מעצרם. עוד נקבע כי בעניינו של המשיב 2, בהינתן קיומה של עילת מעצר, כל שיש לשקול הוא אם חלוף הזמן והימשכות ההליכים מצדיקים את שחרורו ממעצר. בית המשפט קבע כי נוכח התמשכות ההליכים בעניינם של המשיבים, אין מקום לקבל את בקשת המבקשת להארכת מעצר של 150 יום, שכן בנסיבות המקרה ראוי יהיה לאפשר מעקב נוסף על התקדמות התיק בתוך 90 יום.

 

4.        ביום 22.11.2011 כפרו שני המשיבים בעובדות כתב האישום. בתיק התקיימו עשרה דיונים בהם נשמעו ראיות התביעה. סה"כ נשמעו 180 עדים, חלקם הגדול על ידי הגשת ראיות. בהסכמה, המדינה ויתרה על עדים רבים. מבקשת הארכת המעצר עולה כי בתיק קבועים עוד 7 מועדים בחודש יולי השנה, לשמיעת הראיות כולן. חלק ממועדים אלו קבועים אף בפגרה ובימי ו', והצפי הוא שבחודש יולי תגיע המאשימה אל סיום פרשת התביעה. המבקשת טוענת בבקשה כי מסוכנתו של משיב 2, כפי שנלמדת ממעשיו, אינה מאפשרת את שחרורו לחלופת מעצר.

 

5.        ב"כ המשיב 2 עמד על כך שחלקו של המשיב 2 במעשים המתוארים בכתב האישום קטן עד למאוד ביחס לחלקו של פינקלשטיין. כן עמד על האופן היעיל בו תרם לניהול יעיל של המשפט. נראה כי אכן המשפט מתנהל בעזרת בעלי הדין, בקצב משביע רצון.

 

דיון והכרעה

 

6.        השאלה אם להאריך את המעצר אם לאו צריכה להיות מוכרעת על פי המיוחס למשיב 2 ועל פי העניינים בהם הודה כי יש ראיות לכאורה נגדו. כפי שתואר לעיל, בא כוח המשיב 2 לא פירט בפני בית המשפט המחוזי לגבי אילו אישומים הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, ולגבי אילו הוא אינו מסכים. הנחתי בנסיבות אלה היא כי יש ראיות לכאורה, ואם ב"כ המשיב 2 סבור אחרת, עליו לבקש עיון חוזר.

 

           בשים לב לקצב ניהול המשפט, לצפי לגבי התקדמותו ולמסוכנות עליה מצביעים המעשים – אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצר ב-90 יום שתחילתם ביום 19.5.2012.

 

           ניתנה היום, ‏י"ט אייר, תשע"ב (11.5.2012).

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12035980_C02.doc   עע

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon