עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3541/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 3541/12

לפני:

כבוד השופטת מ' נאור

העורר:

מוחמד צופי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-מ"ת 29813-12-11 מיום 19.4.2012 שניתנה על ידי כבוד השופט אלון אינפלד

תאריך הישיבה: ‏י"ח אייר, תשע"ב(10.5.2012)

בשם העורר: עו"ד מוטי בניטה

בשם המשיבה: עו"ד אוהד גורדון

החלטה

1. לפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' אינפלד) ב-מ"ת 29813-12-11 מיום 19.4.2012, שהורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. כתב אישום שהוגש נגד העורר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מייחס לו שני אישומים של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והסעת שוהים בלתי חוקיים. ההגנה הביעה את הסכמתה לקיומן של ראיות לכאורה, ועתרה להפניית העורר לתסקיר מעצר שייבחן אפשרות לשחררו לחלופת מעצר. לאחר קבלת תסקירי המבחן קבע בית המשפט המחוזי כי מסוכנותו של העורר מחייבת את השארתו במעצר עד תום ההליכים. טענותיו של העורר ממוקדות בפגמים שנפלו לטענתו בתסקירי המבחן, המחייבים לשיטתו את שחרורו ממעצר, החזרת עניינו לבית המשפט המחוזי, או עריכת תסקיר מעצר נוסף.

כתב האישום

2. כנגד העורר הוגש ביום 15.12.2011 כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. על פי האישום הראשון, ביום 13.12.2011 לאחר שנסע העורר ברכבו והבחין בשוטרים, ביצע פניית פרסה חדה, חצה נתיבי תנועה תוך שהוא מאלץ כלי רכב אחרים לסטות מנתיבם, ונסע באור אדום. השוטרים כרזו לעורר, הורו לו לעצור וצפרו לו, והוא לא ציית להוראותיהם. תוך כדי הימלטותו חצה העורר צמתים נוספים באור אדום, תוך שהוא עולה על אי תנועה ומאלץ כלי רכב נוספים לסטות מנתיבם ולבלום בלימת חירום. לאחר מכן נכנס ליישוב תל שבע והתנגש ברכב אחר, תוך שהוא גורם נזק לרכב וחבלה לנוסע ברכב. העורר יצא מרכבו וברח רגלית מן המקום. האישום השני קודם בזמן לאישום הראשון. על פי אישום זה, ביום 14.11.2011 הסיע העורר ברכבו 3 שוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינאית. העורר הבחין בשוטר המבצע חסימה על מנת לבדוק את יושבי הרכב, וביצע פניית פרסה תוך שהוא מאלץ רכב אחר לסטות מנתיבו. השוטר נסע אחר רכבו של העורר תוך שאורות הניידת מהבהבים והורה לו לעצור. העורר לא נענה להוראות השוטר והגביר את מהירות נסיעתו, תוך שהוא נוסע בנתיב בכיוון הנגדי, עולה על אי תנועה וחוצה פס הפרדה לבן. בהגיעו לצומת עלה שוב על אי תנועה ואילץ רכב נוסף לסטות מנתיב נסיעתו. הוא נמלט לדרך עפר, שם נתקע רכבו והוא נעצר. בגין אישומים אלה יוחסו לו עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק; והסעת שוהים בלתי חוקיים, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

הליכי המעצר

3. בדיון לגבי מעצרו של העורר בבית המשפט המחוזי לא הייתה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר ביחס לאישום הראשון. ביחס לאישום השני לא הייתה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ליסודות הפיזיים של המעשים המתוארים בכתב האישום, אולם לטענת סנגורו של העורר לא ניתן להאשים את העורר בעבירה חמורה יותר מזו שעליה נחקר, ולא היה ראוי לייחס לו עבירה כאמור. נוכח גישתו זו, ולאור העובדה שהעורר שוחרר ללא מגבלות לאחר חקירתו באישום השני, טען סנגורו של העורר כי אין עילת מעצר לגבי אישום זה. בהחלטתו מיום 22.12.2011 הורה בית המשפט המחוזי על קבלת תסקיר מבחן בעניינו של העורר, לאור עברו הפלילי הנקי של העורר והיותו אדם נשוי ועובד, והאפשרות כי ניתן יהיה לבחון חלופת מעצר עבורו. בהחלטתו מיום 12.2.2012 קבע בית המשפט כי המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום משקפים מסוכנות רבה המצדיקה את הותרתו במעצר עד תום ההליכים, בין היתר נוכח העובדה שחזר על העבירות מושא כתב האישום פעמיים.

בתסקיר הראשון שהוגש בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי נפלו לכאורה מספר אי-דיוקים בעניין מקום מגוריו של העורר ובענין עברו הפלילי, ועל כן הורה בית משפט זה במסגרת ערר, ובהסכמה, על עריכת תסקיר נוסף, שיובא בפני בית המשפט המחוזי לצורך קבלת החלטה מחודשת שתתבסס על נתונים נכונים בעניינו של העורר (ראו: בש"פ 1468/12 צופי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.3.2012), החלטה מפי השופטת א' חיות). השופטת חיות ציינה בהחלטתה בערר כי אין בהחלטה כל הבעת עמדה בשאלה אם יש לשחרר את העורר לחלופת מעצר, וכי על בית המשפט המחוזי לבחון את הדברים לאור מכלול החומר שיעמוד בפניו.

שני תסקירים נוספים הוגשו. מן התסקיר שנערך ביום 29.3.2012 (ללא פגישה עם העורר) עלה, בין היתר, כי הערבים המוצעים לצורך פיקוח על העורר אינם מתאימים למשימה זו נוכח ספק במהימנותם וכי ישנה אי בהירות באשר למקום מגוריו של העורר, על כן בשים לב למסוכנותו של העורר לא היתה המלצה לשחררו. בתסקיר מיום 15.4.2012, שנערך הפעם לאחר פגישה עם העורר, חזר שירות המבחן על המלצתו האמורה שלא לשחרר את העורר. בית המשפט קבע ביום 19.4.2012, לאחר שעיין בתסקירים, כי העורר ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט ציין כי למרות הנימוקים שנתנו המשיב ואביו לגבי מקום המגורים, התרשם השירות כי אין המדובר בטעות אלא באמרות סותרות שיש בהן כדי ללמד על בעיית מהימנות. התרשמות זו של שירות המבחן עולה בקנה אחד עם ההתרשמות המקורית מהעורר. גם לאחר תיקון הטעות בבדיקה מחודשת עמד שירות המבחן על המסוכנות הגבוהה ולא המליץ על חלופת מעצר. בית המשפט ציין כי הערכת המסוכנות של שירות המבחן מחזקת את הערכת המסוכנות העולה מכתב האישום.

הערר

4. בערר שהגיש טוען העורר כי גם בתסקיר המבחן השני נפלו תקלות, וכי יש חלופת מעצר אפשרית, בפיקוחם של ארבעה ערבים. העורר טוען כי שגה בית המשפט המחוזי שלא בחן את הערבים המוצעים באולם בית המשפט. כן טוען העורר כי שירות המבחן כתב בתסקיר כי העורר מסרב להיפגש עימו, בעוד אלו אינם פני הדברים, וכי עדיין ישנם אי דיוקים בתסקיר. על כן ביקש כי העורר ישוחרר ממעצרו, או שעניינו יוחזר לבית המשפט המחוזי, או לחלופין כי יערך תסקיר מבחן נוסף בעניינו על ידי קצינת מבחן אחרת.

דיון והכרעה

5. לא ראיתי מקום לקבל את הערר, וגם לא מצאתי הצדקה לכך שאם יינתן תסקיר הוא יינתן על ידי קצינת מבחן אחרת. לאחר עיון בתסקירים לא נראה כי נפל פגם היורד לשורש העניין בתסקירים.

בית המשפט המחוזי אינו חייב לבחון ערבים פוטנציאליים אחרים שמתייצבים באולם ואשר התאמתם לא נבחנה בתסקיר. יחד עם זאת, כיוון שבית משפט זה הורה על עריכת תסקיר חדש בהסכמת הצדדים, אינני שוללת את האפשרות שהמבקש יפנה בבקשה לעיון חוזר בשאלת המעצר, תוך בקשה ששירות המבחן יבדוק התאמתם של ערבים אחרים. אם כן ייעשה, שמורות גם למדינה טענותיה. אולם את הערר על החלטה המסוימת שניתנה, ההחלטה העומדת לבחינה – דוחה אני.

ניתנה היום, ‏י"ט אייר, תשע"ב (11.5.2012).