עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3483/11

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

השופט נ' סולברג:

 

1.        ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיאה י' צבן והשופטים מ' מזרחי ור' כרמל) בתיק פ"ח 37950-06-10 מיום 23.03.11, שבגִדרו נגזר על המערער, יליד שנת 1986, עונש של 5 שנות מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר-על-תנאי.

 

2.        על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, הרשיע בית משפט קמא את המערער בסיוע לחבלה בכוונה מחמירה, בנשיאת נשק, בסיוע לאחר מעשה ובחבלה חמורה בכוונה מחמירה.

 

3.        אֵלו הם המעשים שבביצועם הודה המערער: ביום 28.2.10, בשעה 22:00 לערך, הצטיידו אחיו של המערער, כעיד פטאפטה (להלן: כעיד) ועיסא עבאסי (להלן: עיסא) באקדחים שהיו מוסלקים בביתם וטענו את מחסניות האקדחים בכדורים במטרה לעשות שימוש באקדחים. עיסא הציע לירות בג'יפ מאבטחי הישוב היהודי בעיר דוד, בעוד שהמערער וכעיד העדיפו לירות על ביתה של משפחת אבו תאיה (להלן: אבו תאיה), שעִמה היה למערער ולכעיד סכסוך קודם. ביום 01.03.10, בסביבות השעה 1:30, הוביל המערער במכונית את כעיד ועיסא לכיוון הר שרם אלשייח, סמוך למסלול הנסיעה המשוער של ג'יפ האבטחה של הישוב היהודי בעיר דוד. כעיד ועיסא התמקמו סמוך לכניסה למסגד אללוזה והמתינו כשעה להגעת הג'יפ. כעיד דחק בעיסא לעזוב את המקום על מנת לירות לעבר ביתו של אבו תאיה, אך לבסוף נותר במקום עם עיסא. כשחלף הג'יפ בסמוך, כיוונו כעיד ועיסא את אקדחיהם לעברו, ועיסא ירה 11 כדורים שפגעו בדופן הימנית של הג'יפ. מאבטח שישב בג'יפ נפצע ברגלו. למחרת, ביום 1.3.10 פנה עיסא אל המערער וביקש ממנו לסייע לו להחביא את האקדח שבאמצעותו בוצע הירי.  המערער היסס, אך בעקבות לחצו של עיסא נעתר לבקשתו, וביום 2.3.10 הטמינו השניים את האקדח בחצר ביתו של עיסא. בחודש אפריל 2010 סיכמו המערער ועיסא להשליך בקבוקי תבערה על ג'יפים של מג"ב בסילוואן. הם רכשו בקבוקי מיץ, רוקנו אותם ומילאו אותם בבנזין במטרה להשליכם על ג'יפים של מג"ב. השניים נסעו לכיוון מסלול נסיעת הג'יפים, התמקמו, ועם הגעת הג'יפים, הצית עיסא את בקבוקי התבערה והשליכם לכיוון הג'יפים.

 

4.        בגזר הדין ציין בית משפט קמא בשיקוליו לחומרה, את מסוכנותן של העבירות שבהן הורשע המערער, שלמרות שלא מימש את כוונתו לירות על אבו תאיה, הוביל במכוניתו את עיסא וכעיד לכיוון מסלול הנסיעה המשוער של ג'יפ האבטחה, ביודעו שהשניים התכוונו לירות לעברו. יתר על כן, המערער תכנן יחד עם עיסא להשליך בקבוקי תבערה, ובית משפט קמא ציין את החומרה הרבה שבמעשה – שהאוריינטציה שבו היא בטחונית ולא פלילית – ואת הסכנה הטמונה בו. בית משפט קמא שקל לחומרה גם את עברו הפלילי של המערער. מנגד, לקולא זקף בית המשפט קמא את גילו הצעיר, את מצבו המשפחתי, את הודאתו וכן את העובדה כי לא ירה ולא השליך בקבוקי תבערה בעצמו.

 

5.        בערעורו טוען המערער כי מעורבותו באישום העיקרי הייתה שולית, והתמצתה בכך שהסיע את אחיו כעיד ואת עיסא, הוא האיש שירה, לאחר שהמערער הלך לדרכו. למחרת סייע לעיסא להחביא את האקדח. גם במה שנוגע להשלכת בקבוקי התבערה, המערער אמנם נכח במקום, אך לא השליך בעצמו. אחיו כעיד נדון ל-6 שנות מאסר ומאסר-על-תנאי, ופער של שנה בעונש אינו משקף את ההבדל בחלקם של השניים בפרשה הנדונה. עוד טוען המערער כי טעה בית משפט קמא בעובדות העניין, מה שגרר לטענתו טעות בגזר הדין. ראשית, טוען המערער לשגיאה בגזר הדין, בכך שהאירוע נשוא האישום הראשון, שהוא האישום העיקרי, התרחש כולו באותו לילה שבין ה-28.2.10 לבין 1.3.10, ולא בהפרש של יום בין התוכנית המקורית של המערער לירות באבו-תאיה לבין ביצוע הירי על ג'יפ האבטחה. הטעות גרמה לבית משפט קמא לקבוע כי מדובר בארוע מתוכנן. המערער טוען לטעות נוספת בקביעת בית משפט קמא לפיה המערער, אחיו כעיד ועיסא הצטיידו באקדחים, בעוד שכתב האישום ייחס זאת רק לשני האחרונים, ולא למערער. טעות נוספת נפלה בגזר הדין, לטענת המערער, בכך שבית משפט קמא ציין שעיסא הציע לירות לעבר ג'יפ האבטחה ואילו המערער ואחיו העדיפו תחילה לירות לעבר בית אבו תאיה, אך לא עשו כן. לטענת המערער משתמע מקביעת בית משפט קמא סדר עדיפות שלפיו העדיפו המערער ואחיו לירות לעבר בית אבו-תאיה ולאחר מכן לירות על ג'יפ האבטחה. לפי האמת, רצו המערער ואחיו לירות אך ורק לעבר בית משפחת אבו תאיה.

 

6.        אכן, לא חלף יום בין מחשבתו המקורית של המערער לירות על אבו-תאיה לבין היום שבו בוצע הירי אל ג'יפ המאבטחים, אלא חלפו שעות ספורות בלבד. אך אין בכך סיבה להקל בעונשו של המערער. התכנון שאליו התייחס בית משפט קמא, נעשה גם בפרק הזמן המקוצר. לגבי ההצטיידות באקדחים, הרי שזו אכן מיוחסת בכתב האישום לכעיד ולעיסא; ולא למערער. כיוצא בזה, המערער ואחיו כעיד אכן העדיפו, על-פי כתב האישום, לירות על ביתו של אבו-תאיה, אך לא צויין בכתב האישום שכך העדיפו לעשות תחילה, ובמשתמע שרצו לאחר מכן לירות על ג'יפ האבטחה. ברם, מדובר בעניינים שוליים. המערער נשפט על מעשיו, לא על מחשבותיו; הוא נדון על-פי חלקו ולא ראינו הצדקה להקל בעונשו.

 

7.        אשר לפער של שנה בין עונשו של המערער (5 שנות מאסר) לבין עונשו של אחיו (6 שנות מאסר), הרי שאין בו כדי לסכל את מידרג הענישה הראוי בין השניים. אמנם יחסית לאחיו היה המערער פאסיבי, יותר במעגל השני מאשר בחזית, אך לשניהם היה גם אישום נוסף, וזה של המערער היה חמור מזה של אחיו. אחיו הגיע סמוך לחנותו של אבו-תאיה בסילוואן כשהוא חמוש באקדח בלי רישיון לשאתו, וירה 2 כדורים באוויר בכוונה לאיים על אבו-תאיה. המערער, באישום השני, כאמור, רכש על-פי סיכום מוקדם ביחד עם עיסא בקבוקי מיץ, השניים מילאו אותם בבנזין ובבד והתמקמו סמוך למסלול נסיעת ג'יפים של מג"ב בסילוואן. עיסא הצית את בקבוקי התבערה והשליך אותם לכיוון הג'יפים. גם כאן היה המערער 'שחקן-משנה', אך עדיין אשמתו בעניין זה חמורה מאשמת אחיו באישום השני נגדו, והיא נושאת אופי בטחוני. על כך יש להוסיף את עברוֹ הפלילי של המערער בעבירות סמים, פריצה, והחזקת אגרופן או סכין. לאחיו אין עבר פלילי. בנוסף, במידרג הענישה יש לראות נכוחה לא רק את המערער ואת אחיו, אלא גם את עיסא, שנשפט ל-10 שנות מאסר. בנסיבות הכוללות לא ראינו אפוא הצדקה להפחית מעונשו של המערער. הערעור נדחה.

 

           ניתן היום, כ"ז באדר התשע"ב (21.03.2012).

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11034830_O01.doc   עבה

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il