עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 348/12

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

השופטת ע' ארבל:

 

           ערעור המדינה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לנוער (כבוד השופט י' נועם), שהשית על המשיב עונש של שנתיים מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי. כמו-כן, חויב המשיב בפיצוי המתלונן בסך 10,000 ש"ח ונפסל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 4 שנים מיום סיום תקופת מאסרו.

 

 

 

העובדות הצריכות לעניין

 

1.        המשיב הורשע על יסוד הודאתו בהסדר טיעון בעבירות של שוד מזוין לפי סעיף 402(א) ו-(ב) בשילוב עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) בשילוב עם סעיף 29 לחוק, ושהייה בלתי חוקית בישראל לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 29.3.11, בשעת ערב, סימנו המשיב ואדם שזהותו אינה ידועה למערערת (להלן: האחר) לנהג המונית, א.ד (להלן: המתלונן), כי הם זקוקים למונית. השניים ביקשו מהמתלונן להסיעם לקניון מלחה בירושלים, ובהגיעם למקום, ביקשו ממנו להמשיך ולהסיעם לבית צפפה. בהגיעם לבית צפפה, הנחו אותו להמשיך לנסוע עד שהגיעו לשביל עפר בסמוך לאתר בניה, ושם הורו לו לעצור. באותו רגע, ריסס המשיב או האחר גז מדמיע לעבר פניו של המתלונן וזה נמלט מהמונית. לאחר שיצא המתלונן מהמונית, המשיב או האחר יצאו אחריו ואחד מהם זרק אבן לעברו אך לא פגע בו. המתלונן השליך אבן לכיוון המונית בניסיון למנוע את הימלטותם אולם אלה נכנסו למונית ונמלטו מהמקום. עובר אורח שפגש במתלונן התקשר למשטרה ודיווח על השוד.

 

           בתכוף לאחר מכן, בעקבות הדיווח, הבחינו שני שוטרי ניידת סיור במונית וירדו מהניידת שבה נסעו. בתגובה החלו המשיב והאחר בנסיעה מהירה לכיוון שכונת גילה שבירושלים תוך שהם חוצים צומת מרומזר באור אדום. השוטרים החלו לדלוק אחר המונית וקראו לשניים לעצור. אלה לא נענו והמשיכו בנסיעה במהירות גבוהה מאד, תוך שהם מוסיפים לחצות צמתים מרומזרים באור אדום ומאלצים כלי רכב שנקרו בדרכם לעצור באמצע הדרך כדי להימנע מהתנגשות בהם. במהלך הנסיעה, ירה אחד השוטרים שתי יריות באוויר מחלון הניידת. למרות זאת, המשיכו המשיב והאחר בנסיעה. בהגיע המשיב והאחר לקצהו של רחוב ללא מוצא, נמלטו השניים מהמונית בעודה נוסעת. המונית המשיכה לנסוע עד שהתנגשה בקיר בניין. השניים המשיכו להימלט בריצה.

 

2.        הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש. כל שהוסכם הוא כי בתיאור האירועים בפרשת גזר הדין לא יחרגו הצדדים מעובדות כתב האישום המתוקן, לא יסתרו אותן ולא יוסיפו עליהן.

 

3.        בית המשפט הורה על עריכת תסקיר שירות מבחן לנוער בעניינו של המשיב, שהיה בן 17 ו-9 חודשים בעת ביצוע העבירות. מהתסקיר עלה כי המשיב, תושב הרשות הפלסטינית, הוא בן למשפחה נורמטיבית, אשר עד למעצרו עבד באופן סדיר ועזר בפרנסת משפחתו. המשיב הביע חרטה על מעשיו אולם שירות המבחן התרשם כי הלה נטל אחריות חלקית בלבד, לא גילה אמפתיה למתלונן ולא הפנים באופן מלא את חומרת המעשים. בשים לב לחומרת העבירות ולנוכח העובדה שהמשיב הוא תושב הרשות הפלסטינית ובשל כך לא ניתן היה לערוך חקירה פסיכו-סוציאלית מקיפה בעניינו, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו והותיר את ההחלטה בעניין העונש לשיקול דעת בית המשפט.

 

4.        בגזר הדין, עמד בית המשפט המחוזי על כך שהמשיב הורשע בעבירות מכוח דיני השותפות, כאשר כל המעשים יוחסו לו ולאחר, מבלי שצוין בכתב האישום מה היה חלקו של כל אחד. אולם הטעים כי המעשים בוצעו בחבורה, לאחר תכנון מוקדם ותוך שימוש באלימות קשה ויש בכך כדי להצביע על תעוזה עבריינית של ממש. בית המשפט הוסיף כי חומרת העבירות של שוד נהג מונית וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה מחייבת ככלל, הטלת מאסר ממושך משיקולי גמול, הגנה על ביטחון הציבור והרתעה. ברם לנוכח קטינותו של המשיב בעת ביצוע העבירות, יש ליתן משקל לנסיבותיו האישיות כפי שתוארו בתסקיר שירות המבחן, לעובדה שמדובר במעידתו הפלילית הראשונה והיחידה, וכן לסיכויי שיקומו בעתיד, אם כי לנוכח העובדה שהוא מתגורר באזור הנתון לשליטת הרשות הפלסטינית, לא הוצגה תכנית שיקומית בעניינו. באיזון בין האינטרסים השונים, סבור היה בית המשפט כי יש להשית על המשיב מאסר בפועל לתקופה ממושכת יותר מתקופת מעצרו וקצרה מזו שהיתה נגזרת על נאשם בגיר, ודן אותו לעונש המפורט לעיל.

 

5.        באת כוח המערערת סבורה כי בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המשיב במידה שאינה הולמת את חומרת מעשיו ואשר חוטאת לשיקולי הגמול, הרתעת הפרט והרתעת הרבים. לטענתה, בית המשפט העניק משקל לא פרופורציונאלי לעובדת קטינותו של המשיב בעת ביצוע העבירה, כאשר היה על סף בגירות. מנגד, לא ניתן ביטוי עונשי הולם לצורך המיוחד להחמיר בענישה בגין שוד נהגי מוניות, אף שבית המשפט קמא התייחס לשיקול זה בגזר דינו. עוד עמדה באת כוח המערערת על חומרת העבירות שבהן הורשע המשיב, אשר כל אחת מהן מחייבת ענישה חמורה מזו שגזר בית המשפט קמא על המשיב, ועל אחת כמה וכמה שילובן יחד, שיש בו כדי להעיד על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו.

 

6.        בא כוח המשיב טוען מנגד כי יש לדחות את הערעור. הוא מטעים כי המשיב היה קטין בעת ביצוע העבירות ולעובדה זו יש לשיטתו ליתן משקל רב בגזירת הדין, כפי שנהג בית המשפט המחוזי. כמו-כן, הדגיש כי המשיב הודה, לקח אחריות על מעשיו והוא מביע חרטה. כן צוין כי עברו נקי וכי מדובר במאסר הראשון, לתקופה שאינה קצרה. עוד נטען כי השותף היה זה שזרק את האבן לעבר המתלונן ונהג במונית במהלך המרדף, והמשיב נגרר אחריו. לסיכום, סבור בא כוח המשיב כי לא מדובר בעונש קל אלא מאוזן, ואף נוטה לחומרה, ועל כן יש להותירו על כנו.

 

הכרעה

 

7.        לאחר שעיינו בכתב הערעור ושמענו את טענות הצדדים, מצאנו כי המקרה שלפנינו נמנה עם המקרים החריגים שבהם יש להתערב בעונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית, ועל כן דין הערעור להתקבל. מובן שאין להתעלם מהנסיבות המקלות הקיימות במקרה הנוכחי, וביניהן העובדה כי מדובר במשיב שהיה קטין בעת ביצוע המעשים, אם כי על סף בגירות, על השיקול השיקומי הכרוך בכך; כי עברו נקי וזה מאסרו הראשון; כי עד למעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי; כי הוא לקח אחריות על מעשיו והודה במיוחס לו גם אם באופן חלקי, להתרשמותו של שירות המבחן; וכי איננו יודעים מה מידת חלקו באלימות שננקטה כלפי המתלונן ומי נהג במונית בעת המרדף. ואכן, לשיקולים אלה יוחס משקל ניכר בגזר הדין ובעונש שהושת על המשיב.

 

8.        עם זאת, התרשמנו כי השיקולים בדבר גמול והרתעה אישית וכללית, המתחייבים מהעבירות שאותן ביצע המשיב, לא זכו לביטוי הולם בגזר הדין והעונש הוא מקל בנסיבות העניין. שתיים מבין העבירות שבהן הורשע המשיב – שוד מזוין וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה – הן עבירות חמורות במיוחד וזאת ניתן ללמוד מהעונש הקבוע בצד כל אחת מהן (20 שנות מאסר). גם בפסיקת בית משפט זה ניתן ביטוי לצורך להחמיר בענישה בעבירות אלה. על התופעה הרווחת של שוד נהגי מוניות קבע בית משפט זה כי:

 

"... נהגי מוניות הפכו בשנים האחרונות טרף קל למעשי שוד, הואיל ונאסר עליהם לבחור את נוסעיהם, ולא אחת מנוצלת עובדה זו על ידי אנשים חסרי מצפון כדי להסיעם למקומות מבודדים שם הם תוקפים את הנהגים, מאלצים אותם לברוח על נפשם, וגונבים את רכביהם. זו התנהגות שחומרתה רבה, ולא אחת פסקנו שיש להשית בגינה תקופות מאסר ממושכות, במטרה להבהיר לכל את המחיר שיידרשו לשלם אם יימצאו חוטאים בכך." (ע"פ 1885/07 נאיף נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (לא פורסם, 1.7.08)).

 

           גם ביחס לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה נקט בית המשפט קו של ענישה מחמירה:

 

"בית משפט זה קבע רמת ענישה גבוהה במיוחד לעבירות הכרוכות בנהיגה פרועה בכביש תוך סיכון מיידי של חיי אדם בנתיב תחבורה ואגב התעלמות מכללי התנועה ומהוראות שוטרים לעצור. חומרת הענישה נובעת הן מהחומרה המופלגת העולה מהתנהגות זו, ומהסיכונים שהיא טומנת בחובה, והן מהתפשטותה של התופעה המסוכנת הזו בכבישי הארץ..." (ע"פ 4538/08 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 2 (לא פורסם, 13.8.08)).

 

9.        ואכן, במעשיו של המשיב יש משום חומרה רבה. המשיב והאחר שדדו בצוותא את המתלונן באלימות תוך שימוש בגז מדמיע והשלכת אבן לעברו. אופי המעשים מלמד על תכנון מוקדם. אם לא די בכך, משהבחינו כי המשטרה בעקבותיהם, פצחו הם במנוסה חסרת מעצורים תוך חציית צמתים מרומזרים באור אדום במהירות גבוהה והעמדת המשתמשים בדרך בסיכון ממשי, כל זאת חרף קריאות חוזרות מצד השוטרים לעצור ואף לאחר שנורו לעברם יריות אזהרה. לאחר שקפצו מהמונית בעודה נוסעת בלי שליטה, עוד הוסיפו להימלט ברגל. כפי שציין בית המשפט קמא, המעשים מתאפיינים בתעוזה עבריינית של ממש. לא ניתן גם להקל ראש בחשש שמעשים אלה עלולים לטעת בקרב ציבור נהגי המוניות, כמו גם הנזקים שעשויים להיגרם להם בנסיבות דומות. יש חשיבות למסר שבית המשפט מעביר בענישה מחמירה ומרתיעה, כמו גם באינטרס הציבורי שבהגנה על ציבור זה.

          

10.      לסברתנו, בשים לב לאמור לעיל, יש להלום את מעשי המשיב בעונש מאסר חמור מזה שגזר בית המשפט קמא. עם זאת, בהתחשב בהלכה לפיה אין בית המשפט שלערעור ממצה את הדין עם נאשמים, אנו מחליטים להעמיד את תקופת המאסר בפועל שבה יישא המשיב על 30 חודשים. יתר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.

 

           ניתנה היום,  י' בניסן תשע"ב (2.4.12).

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12003480_B02.doc   עכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il