עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3468/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"פ 3468/12 - א'

לפני:

כבוד השופט צ' זילברטל

המבקשים:

1. ויסאם שורפי

2. רמי ג'והר

3. איאד יתים

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הקנסות שהוטלו על המבקשים בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"פ 59357-03-11 שניתן ביום 11.3.2012 על-ידי כב' השופט ד"ר ע' מודריק

תאריך הישיבה: כ' בתמוז התשע"ב (10.7.2012)

בשם המבקשים: עו"ד איתן און

בשם המשיבה: עו"ד ג'ויה שפירא

החלטה

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הקנסות שהוטלו על המבקשים על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"פ 59357-03-11) לאחר שהורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סחיטה ואיומים (המבקש 3 הורשע גם בעבירת נשק). הקנסות הוטלו על המבקשים בנוסף לעונשי מאסר (מבקש 1 נדון ל-40 חודשי מאסר בפועל; מבקש 2 נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל ומבקש 3 נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל). ערעורם של המבקשים לבית משפט זה מופנה רק כלפי גובה הקנסות (על המבקשים 1 ו-2 הוטלו קנסות בסך 20,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתם; על המבקש 3 הוטל קנס בסך 15,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו). על-פי גזר הדין מיום 11.3.2012, את הקנסות היו המבקשים אמורים לשלם עד ליום 1.5.2012. יצוין, כי המבקשים 2-1 מרצים את עונשי המאסר שנגזרו עליהם, והמבקש 3 שוחרר בינתיים ממאסרו.

2. הטענה המרכזית בערעורם של המבקשים היא שהקנסות שהוטלו עליהם גבוהים במידה משמעותית מקנסות שהוטלו על מעורבים בפרשה מקבילה, שנדונו על-ידי מותב אחר, כאשר נוכח מכלול הנסיבות יש מקום לנקוט כנגד כל המעורבים שחלקם בפרשה דומה באמת מידה עונשית דומה.

בבקשה לעיכוב הביצוע נטען, כי מן הראוי לעכב את תשלום הקנסות עד לסיום הדיון בערעור. מעבר לטיעון כללי זה לא כוללת הבקשה נימוקים נוספים, אך צוין בה שהמבקשים 1 ו-2 עדיין מרצים את עונשי המאסר שנגזרו עליהם. לטובת המבקשים אניח כי בציון עובדה זו מקופלת הטענה שלפיה המבקשים הנ"ל מתקשים לגייס את סכומי הקנסות נוכח העובדה שהם נתונים במאסר.

בדיון בבקשה הוסיף בא-כוח המבקשים כי מדובר באנשים צעירים שאין ידם משגת לשלם את הקנסות, כך שמשמעות דחיית בקשתם תהיה שהם ייאסרו בגין אי התשלום. עו"ד און הוסיף, כי סיכויי הערעור טובים, נוכח השוואה שבין הקנסות שהוטלו על המבקשים לבין הקנסות שהוטלו על מי שעונשם נגזר בתיק המקביל.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה. נטען, כי בבקשה לא פורטו נסיבות שתצדקנה סטייה מהעיקרון שלפיו אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע העונש, קל וחומר כשמדובר בקנס, שאם יבוטל בערעור, כולו או חלקו, ניתן יהיה להשיב את מה ששולם. עוד ציינה המשיבה, כי המבקשים הגישו בקשתם לעיכוב ביצוע לאחר שהמועד לתשלום הקנסות חלף (הבקשה הוגשה ביום 11.6.2012), ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה, כאשר הם עשו דין לעצמם ונמנעו מלשלם את הקנסות במועד, אף כי לא הוחלט על דחיית ביצוע העונש.

4. אכן, העקרון הוא שככלל אין לעכב תשלום קנס בשל הגשת ערעור. הדבר משתלב בהלכות הנוגעות לעיכוב ביצוע גזרי דין על מרכיביהם העונשיים השונים, לרבות מאסר בפועל, וזוכה למשנה תוקף נוכח העובדה שתשלום הקנס אינו מהלך בלתי הפיך, שכן אם תיצלח הדרך בערעור ניתן יהיה להשיב את מה ששולם (ראו, למשל, ע"פ 7593/08 ריטבלט נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.2.2009); ע"פ 6863/07 בנאי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.9.2007); ע"פ 1467/01 ווזווז נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.3.2001)).

5. אלא שהדברים אינם כה פשוטים כאשר אי תשלום הקנס יביא למאסר הנידון חלף אי התשלום. כאשר הנידון אינו מרצה עונש מאסר אחר, ברור כי האפשרות למאסרו בגין אי תשלום הקנס, בטרם נשמע ערעורו, עלולה להצדיק עיכוב ביצוע תשלום הקנס. כידוע, נפסק כי כאשר מדובר בתקופות מאסר קצרות, ייטה בית המשפט לעכב את ריצוין, על מנת שהערעור יהיה אפקטיבי. במידה מסוימת הדבר יפה גם למצב של חיוב בתשלום קנס, שהרי אם לא יעוכב ביצועו, המערער ימצא עצמו מרצה מאסר חלף אי התשלום, וגם אם יזכה בערעורו, לא תהא לזכייה נפקות מעשית. אפילו כשמדובר במי שכבר מרצה עונש מאסר "אחר" לתקופה ממושכת, שלא צפויה להסתיים לפני סיום הליך הערעור על הקנס, הרי שהמאסר חלף תשלום הקנס יקטע את מאסרו "האחר" לצורך ריצוי המאסר חלף הקנס, ולכך יש השלכות מכבידות שונות שאינן הפיכות (סעיף 46 לחוק העונשין, התשל"ז-1977); כך שביטול הקנס בערעור לא יביא לביטול התוצאות שהיו למאסר חלף תשלום הקנס. במילים אחרות, בין אם הנידון מרצה עונש מאסר "אחר" ובין אם לאו, כאשר אין בידו לשלם את הקנס עליו הוא מערער, באופן שהוא צפוי להיאסר בגין כך, הדבר מהווה שיקול בכל הנוגע לעיכוב תשלום הקנס.

בהחלטה בע"פ 10209/03 שפיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.11.2003) הזכיר בית משפט זה את האפשרות האמורה, כחריג לכלל שלפיו אין לעכב ביצוע תשלום קנס:

"אכן, לעיתים מסתבר כי הטלת הקנס תוביל בוודאות למאסר החייב, חלף הקנס, בהתאם להוראותיו של סעיף 71 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ( ... ). כך הוא, לעיתים, כאשר הנידון הוא אדם דל אמצעים, וסכום הקנס המוטל עליו הוא גבוה ביותר".

בע"פ 9147/01 בשן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.12.2001) עיכב בית משפט זה את תשלום הקנס, הגם שלא הובאו לפניו נתונים אודות יכולתו הכספית של המערער, שכן אי תשלום הקנס היה עלול לגרור אחריו תקופת מאסר של שנתיים, כשעונש המאסר עצמו שנגזר על אותו מערער, בנוסף לקנס, עוכב. יצוין, כי סכום הקנס עמד באותו עניין על 4 מיליון ש"ח.

6. זאת ועוד, כאשר החייב בתשלום הקנס מרצה עונש מאסר "אחר", ועליו לשלם את הקנס עוד בטרם הסתיימה תקופת המאסר, לעובדה זו יכול ויהיה משקל בשיקולי בית המשפט לענין עיכוב ביצוע הקנס, שהרי אם מדובר במי שאינו בעל אמצעים, הקושי לשלם קנס כשהנידון הוא אסיר, הוא קושי מובנה שלא ניתן להתעלם ממנו. יש לזכור שכוונת גזר הדין שהטיל על הנאשם לשלם קנס היא לפגוע בכיסו ולא לגזור עליו מאסר. ככל שתוצאת דחיית הבקשה לעיכוב התשלום תהיה מאסרו של הנידון חלף הקנס, צריך ליתן לכך משקל במכלול שיקולי בית המשפט במסגרת הבקשה לעיכוב הביצוע.

7. אלא שעד שבית המשפט יורה על עיכוב תשלום הקנס, מחמת החשש שהנידון ייאסר בגין אי התשלום כך שלערעורו לא תהא עוד תוחלת מעשית, עליו להשתכנע שאמנם אין בידי הנדון האמצעים או היכולת לשלם את הקנס. במסגרת בחינה זו יובאו בחשבון גובה הקנס, מצבו הכלכלי של הנידון ויכולתו לשלם את הקנס עוד בטרם ישמע ערעורו (כאמור, לענין זה יש גם משקל, לעיתים, לעובדת היותו במאסר).

המבקשים כלל לא התייחסו בבקשתם ליכולותיהם לשלם את הקנסות - מעבר לציון העובדה ששניים מהם מרצים עתה עונש מאסר - ולא הציגו נתונים משכנעים שלפיהם אכן אין בידם לשלם את הקנסות עד כי לא יהיה מנוס ממאסרם חלף תשלומם. לענין זה אין די בטענה סתמית וכללית, ועל מי שמבקש לטעון שאינו יכול לשלם את הקנס ועל כן הוא צפוי להיאסר, לשכנע את בית המשפט, בהסתמך על הצגת נתונים קונקרטיים, שאכך כך הוא. זאת ועוד, המבקשים הגישו את בקשתם לאחר שכבר חלף מועד התשלום, ולנתון זה לבדו יש משקל (ראו ע"פ 10209/03 הנ"ל).

8. התוצאה היא, שגם בהנחה שיש סיכוי לערעורם של המבקשים (ומדובר בהנחה לצורך הבקשה דנן, ולענין זה בלבד), לא שוכנעתי כי אין בידם של המבקשים לשלם את הקנסות וכי הם עומדים בסיכון ממשי ובלתי נמנע שייאסרו חלף אי תשלומם.

לפיכך הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשע"ב (‏12.7.2012).