עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3433/12

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

 

 

 

 

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא) מיום 18.4.12, אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

          

1.        נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שונות וביניהן הצתה, גניבה ואיומים. עובדות כתב האישום בתמצית הן כלהלן: העורר גנב מטחנת בשר בשווי 9,000 ש"ח מחצר ביתו של אדם בשם גאנם שבכפר ירכא וביקש למוכרה לאדם בשם מחמוד. לאחר שנודע לגאנם דבר הגניבה מפיו של מחמוד, הגיע גאנם לבית אביו של העורר בכפר ג'דידה - מכר, כשהוא מלווה במספר אנשים, ודרש להשיבה לידיו. העורר השיב לגאנם את המטחנה. בשעת לילה של אותו היום הגיע העורר לביתו של מחמוד ואיים עליו כי אם לא ישלם לו סכום של 1,200 ש"ח, כי אז "יראה לו את הלילה". מחמוד סרב לשלם. למחרת שב העורר לביתו של מחמוד, איים עליו בשנית ועזב את המקום. בהמשך, הצית העורר את האטליז שבבעלותו של מחמוד באמצעות בקבוק בנזין שרכש מבעוד-מועד, ונמלט מהמקום. בעקבות ההצתה ניזוק האטליז והציוד שבו בשווי של כ-30,000 ש"ח.

 

2.        עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. בא כוח העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך ביקש לבחון אפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר. בעניין זה קבע בית המשפט המחוזי כי באיזון בין המסוכנות הנובעת מן העורר והסיכון הגלום במעשיו, לבין הסיבות שהובילו אותו לביצוע המעשים והעובדה שביקש לפגוע ברכוש ולא באדם, יש מקום לבחון את שחרורו לחלופת מעצר. צוין גם כי לעורר אין עבר פלילי, הוא הודה במעשים המיוחסים לו והביע חרטה על ביצועם. בית המשפט הורה על עריכת תסקיר  מעצר שייבחן את חלופת המעצר שתוצע. לצד זאת, קבע כי על החלופה להיות מרוחקת מעל 70 ק"מ מהכפרים ירכא וג'דידה - מכר. עוד ציין כי בשים לב לחומרת המעשה ורמת המסוכנות הנשקפת מהעורר, יותנה השחרור בהפקדת בטוחות כספיות שלא יפחתו מסכום של 25,000 ש"ח במזומן, בתוספת ערבויות ראויות נוספות.

 

3.        על החלטה זו ערר העורר לבית משפט זה בטענה כי לא יוכל לעמוד בפרמטרים שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי (דרישות המרחק והבטוחות הכספיות) וראוי כי שירות המבחן יבחן כל חלופת מעצר שתוצע לו. בית המשפט דחה את הערר בקובעו כי העורר הקדים את המאוחר. הודגש כי בית המשפט המחוזי ציין במפורש כי טרם גיבש עמדה סופית וכי יחליט בשאלת השחרור לכשיתקבל תסקיר המעצר. לפיכך אין הצדקה להתערבות בשלב זה. לצד זאת, ציין בית המשפט כי ברור שחלופת מעצר בירכא או בג'דידה - מכר לא תסכון, וברור גם שיש צורך בערבויות כספיות ממשיות (ראו בש"פ 2570/12 היאב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.4.12), כבוד השופט נ' סולברג).

 

4.        מתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של העורר עולה כי הלה בן 32, נשוי ואב לחמישה, ללא עבר פלילי. שירות המבחן התרשם כי הסבירות שהעורר ישוב לפעילות פלילית היא נמוכה, במיוחד לנוכח רמת תובנה גבוהה שאליה הגיע בעקבות מעצרו. עוד צוין כי משיחה עם מחמוד עולה כי מערכת היחסים בינו לבין משפחתו של העורר היא קרובה והאירוע הנדון לא פגע בה. הוא הוסיף ומסר שהנזק תוקן, שאינו נוטר טינה לעורר וביקש לסייע לו לשחררו ממעצר. על רקע זה, ראה שירות המבחן להמליץ על חלופת המעצר המוצעת, בבית אמו של העורר בג'דידה תחת פיקוחם של ארבעה בני משפחה, אף שלא עמדה בתנאים שנקבעו מראש על-ידי בית המשפט.

 

5.        בהחלטה מושא ערר זה, דחה בית המשפט המחוזי את החלופה המוצעת בציינו כי לא ברור מדוע בחן שירות המבחן חלופת מעצר שלא עמדה בתנאים המוקדמים שקבע, במיוחד לאחר שבית המשפט העליון הבהיר שחלופה זו לא תוכל לעמוד. בנסיבות אלה נמנע בית המשפט מבחינת החלופה המוצעת והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, כאשר שמורה לו הזכות ולחזור ולהציע חלופה אחרת שתעמוד בתנאים.

 

6.        מכאן הערר שבפניי. בא כוח העורר סבור כי היה מקום לבחון את החלופה שהוצעה על-ידו ואשר נמצאה ראויה על-ידי שירות המבחן. לדידו, התרשמותו של שירות המבחן בתסקיר המעצר הוא בבחינת שינוי נסיבות שהצדיק בחינה מחדש של התנאים שקבע בית המשפט מראש. עוד נטען כי יש להעניק משקל לחלוף הזמן ולעובדה שהעורר שוהה במעצר מזה שלושה חודשים. הוטעם גם כי העורר הודה במיוחס לו, כי הסכנה להישנות מעשים פליליים מצדו היא נמוכה וכי נערכה סולחה בין הצדדים שאף היא מפחיתה מן הסיכון. מטעמים אלה סבור בא כוח העורר כי יש להורות על שחרורו לחלופה המוצעת.

 

7.        באת כוח המשיבה מתנגדת לקבלת הערר. היא מדגישה כי החלופה המוצעת לא עומדת בתנאי הסף שקבע בית המשפט המחוזי, וכי אלה נקבעו לנוכח המסוכנות הנשקפת מן העורר. עוד הוסיפה כי עמדתו של מחמוד והסולחה שנערכה אינה רלוונטית לשלב הנוכחי אלא לשלב הטיעונים לעונש.

 

8.        יצוין כי בדיון שלפניי דיווח בא כוחו של העורר כי ביום ראשון הקרוב, 13.5.12, צפוי להתקיים דיון בתיק העיקרי, שבמהלכו צפוי העורר להודות בעובדותיו של כתב אישום מתוקן.

 

9.        לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות. התרשמתי כי תנאי הסף שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי הם סבירים בנסיבות העניין ויש בהם כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן העורר. בל נשכח כי לעורר מיוחסת מסכת אירועים שבמהלכה "הספיק" על-פי החשד לגנוב מאדם אחד, וכשתכנית זו לא יצאה אל הפועל כפי שתכנן, פנה לאיים על אדם אחר ומשאיומיו לא נשאו פרי, הצית את חנותו, כך לכאורה. התנהלות אימפולסיבית ובלתי שקולה זו טומנת בחובה מימד של סיכון בלתי מבוטל. על רקע זה, הדרישות שהציב בית המשפט המחוזי, למרחק ממקום האירוע ולבטוחות כספיות ממשיות, נראות מוצדקות. בנסיבות אלה, ברי כי החלופה המוצעת על-ידי העורר ואשר נמצאה ראויה על-ידי שירות המבחן – אינה יכולה לעמוד.

 

           לא שוכנעתי כי האמור בתסקיר שירות המבחן הוא בבחינת שינוי נסיבות המצדיק שקילה מחדש של תנאי הסף. על אף התרשמותו של שירות המבחן כי מן העורר נשקף סיכון נמוך להישנות פעילות פלילית וכי חוויית המעצר יש בה כדי לרסנו, עדיין סבורתני כי אין ליטול את הסיכון ו"למקם" את העורר בלב הכפר שבו בוצעו האירועים על-פי החשד.

 

           על כל פנים, מסתמן כי מעצרו של העורר עומד להגיע לקיצו בטווח הקרוב בהתחשב בכך שביום ראשון הקרוב צפויה להתקבל הכרעת דין בעניינו. מכל-מקום, אף שהמעצר עתיד להסתיים בקרוב כאמור, מובן כי עומדת לעורר האפשרות להציע חלופת מעצר אחרת שתעמוד בתנאי הסף.

 

           הערר, אפוא, נדחה.

 

           ניתנה היום, ‏י"ז באייר התשע"ב (‏9.5.2012).

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12034330_B01.doc

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il