עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3240/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 3240/12

לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס

המבקשות:

1. מגדל חברה לביטוח בע"מ

2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. יצחק מוסאי

2. ראלב עמירה

3. יורם אזולאי

4. רוני דרעי

5. יצחק בן אמו

6. ציון אבוטבול

7. עותמאן עדנאן

8. דני דוד

9. שמחה סלומון

10. הראל חברה לביטוח בע"מ

11. כלל חברה לביטוח בע"מ

12. איילון חברה לביטוח בע"מ

13. אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ

14. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ

15. מנורה חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט ע' גרוסקופף) מיום 22.3.2012 בתיק

ת"צ 2010-06-11

בשם המבקשות: עו"ד דרור קדם; עו"ד רותי ויסנביק-שאולי

החלטה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט ע' גרוסקופף). בהחלטה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשות, מגדל חברה לביטוח בע"מ והפניקס חברה לביטוח בע"מ, להעברת הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדן ונגד חברות ביטוח אחרות, מבית המשפט המחוזי מרכז לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

2. הבקשה להעברת הדיון הוגשה לפי סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות). הוראת דין זו מסמיכה את בית המשפט אליו הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, להעביר את הדיון בה לבית משפט אחר שלפניו תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת. כאשר השאלות העובדתיות או המשפטיות בהליכים השונים הן דומות או זהות מוקנה לבית המשפט שיקול דעת אם להורות על העברת הדיון (סעיף 7(א)(1)). אם מתקיימים דמיון או זהות בין חברי הקבוצה, קובע סעיף 7(א)(2) לחוק כי על בית המשפט להורות על העברת הדיון (לסקירה תמציתית של ההסדר ראו, ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי, פיסקאות י"ז-י"ח לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (טרם פורסם, 18.1.2012); בש"א 1533/12 אלקיים נ' GlaxoSmithKline (Israel) Ltd, פיסקה 2 (טרם פורסם, 11.4.2012)). בענייננו עתרו המבקשות להעברת הדיון בהליך שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז נגדן ונגד חברות ביטוח נוספות, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שם מתבררות שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית, שהדיון בהן אוחד, אשר הוגשו רק נגד המבקשות. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

3. דומני, כי יש ממש בטענת המבקשות בדבר הדמיון בין העילות שבבסיס בקשות האישור שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לבין אלה העומדות ביסוד בקשת האישור שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז. כך, בבקשות האישור שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, נטען, בין היתר, כי המבקשות מחזיקות כספים המגיעים למבוטחים או לניזוקים, בטענה כי אותם כספים מעוקלים על ידי צדדים שלישיים. זאת, גם במקרים בהם פג תוקפו של העיקול. היינו, הטענה המרכזית בבקשות אלה הינה, כי המבקשות מחזיקות שלא כדין בכספי המבוטחים. בהליך שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז נטען, לעומת זאת, כי המבקשות (וחברות ביטוח אחרות) משלמות למבוטחים כספים שלא ניתן היה לשלמם לאלתר נוכח צווי עיקול, אך עושות כן בערכים של יום הטלת העיקול או בצירוף הפרשי הצמדה בלבד. הטענה שהועלתה בהליך בבית המשפט המחוזי מרכז הייתה, כי על המבקשות וחברות הביטוח האחרות לשלם הפרשי הצמדה וריבית על הכספים שלא שולמו לאלתר, או את שיעור התשואה הריאלי שהופק מכספים אלה, לפי הגבוה. חובה לציין, כי בניגוד להליכים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, הרי זה שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז אינו מעלה את השאלה האם הכספים הוחזקו על ידי חברות הביטוח כדין, היינו מכוח צווי עיקול תקפים או מכוח צווים שפקעו. עם זאת, מקובלת עליי טענת המבקשות כי בסופו של דבר אחת השאלות המרכזיות והמהותיות הינה משותפת לכל ההליכים: האם מוטלת חובה על חברות הביטוח לשלם למבוטחים כספים שלא שולמו על ידן לאלתר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

4. איני רואה, עם זאת, צורך להידרש בהרחבה למידת הדמיון בין הסוגיות המשפטיות והעובדתיות בהליכים. זאת, משום שקיים נתון המטה את הכף שלא להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. כוונתי היא לעיתוי הגשת בקשת רשות הערעור. החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז לדחות את הבקשה להעברת הדיון ניתנה ביום 22.3.2012. למבקשות היה ידוע באותו שלב כי דיון ההוכחות בהליך קבוע ליום 1.5.2012 (ראו החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 6.2.2012 בה נקבע מועד הדיון). בנסיבות אלה, היה על המבקשות להזדרז ולהגיש בהקדם האפשרי את בקשת רשות הערעור שלפניי, על מנת שניתן יהיה לדון בה לפני שיישמעו הוכחות בהליך. דא עקא, הבקשה שלפניי הוגשה רק ביום 24.4.2012. כלומר, חרף מועד דיון ההוכחות, המתינו המבקשות עד סמוך לתום המועד החוקי להגשת בקשת רשות הערעור. זאת ועוד, ההתחייבות העצמית מטעם המבקשות לעניין העירבון בהליך דנא הופקדה רק ביום 31.4.2012, מה שהוביל לכך שבקשת רשות הערעור הועברה לעיוני ביום 2.5.2012, לאחר שנסתיים כבר דיון ההוכחות בהליך. יובהר, כי ההליך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו טרם הגיע לשלב ההוכחות. סיכומם של דברים הוא, כי נוכח עיתוי הגשת בקשת רשות הערעור, בצירוף העובדה שההליך בבית המשפט המחוזי מרכז נמצא במצב דיוני מתקדם באופן משמעותי ביחס להליכים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, איני רואה מנוס מדחיית בקשת רשות הערעור. נוכח מסקנתי זו איני רואה צורך להידרש לשאלה מי מבין בקשות האישור היא המוקדמת בזמן, לצורך סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות.

5. בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא, בלא שנתבקשה תשובה. מטעם זה לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד בסיון התשע"ב (4.6.2012).