עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3229/12

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  3229/12

 

לפני:  

כבוד השופט ס' ג'ובראן

 

כבוד השופט נ' הנדל

 

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

העותרת:

אחים סמאר שיווק פירות וירקות תמרה בע"מ

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. בית הדין הארצי לעבודה

 

2. אבראהים חג'אזי

                                          

עתירה למתן צו על תנאי

                                          

בשם העותרת:

עו"ד מוחמד סמאר

 

 

פסק-דין

 

השופט נ' הנדל:

 

.         מונחת לפנינו עתירה למתן צו על תנאי אשר יורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 14.3.2012 במסגרת בר"ע 7686-03-12 ותחתיו ייקבע כי הליך ס"ע 48132-01-11 שהוגש בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה יידחה על הסף.

 

2.       משיב 2 (להלן: "התובע") הועסק בעותרת (להלן: "החברה") מחודש ספטמבר 2003 ועד לסוף חודש מאי 2008, אז התפטר בשל טענתו לקיפוח זכויותיו על ידי החברה. אשר על כן, בחודש יוני 2008 הגיש התובע לבית הדין האזורי בחיפה תביעה לתשלום דמי הבראה, פיצויי פיטורים, הפרשי שכר וגמול שעות נוספות (להלן: "התביעה הראשונה"). כחודשיים לאחר הגשת התביעה, שב התובע לעבוד בחברה. טרם חזר לעבודתו, הגיש התובע בעצמו, ושלא באמצעות בא כוחו, בקשה לדחות את התביעה שהגיש. ביום 8.9.2008 דחה בית הדין האזורי בחיפה את התביעה הראשונה (עב 2184/08, כב' השופט א' קוגן). תקופת עבודתו השניה של התובע בחברה ארכה עד ליום 15.11.2010, המועד בו פוטר לטענתו מעבודתו. לאחר פיטוריו הגיש התובע תביעה נוספת לבית הדין האזורי, במסגרתה תבע זכויות שונות בגין מכלול תקופת עבודתו בחברה (להלן: "התביעה השנייה"). החברה ביקשה לדחות את תביעה אחרונה זו ככל שהיא מתייחסת לתקופת העבודה הראשונה, מחמת מעשה בית דין והשתק עילה. התובע מצידו טען כי בקשתו לדחיית התביעה הושגה ממנו תוך הטעייתו, ללא ידיעת בא כוחו וללא שהתייעץ עימו. ביום 28.3.2011 קיבל בית הדין האזורי את בקשת החברה (ס"ע 48132-01-11, כב' השופטת א' רימון-קפלן) תוך קביעה כי פסק הדין בתביעה הראשונה הפך לחלוט "ואם בכוונת התובע להשיג עליו מן הטעמים כנטען על ידו, עליו לעשות כן בדרך של הגשת תביעה חדשה לביטול פסק הדין... כל עוד לא הוגשה תביעה כאמור וכל עוד לא בוטל פסק הדין, הרי שפסק הדין בעינו עומד והוא מחייב את שני הצדדים".

 

          ואכן, ביום 10.4.2011 הגיש התובע תביעה שלישית, בגדרה ביקש מבית הדין האזורי לבטל את פסק הדין הראשון מיום 8.9.2008 (להלן: "התביעה השלישית"). לאחר שהתקיימו מספר הליכים דיוניים, הגישה החברה בקשה לדחיית התביעה השלישית על הסף, בין היתר בשל העובדה שביטול פסק הדין הראשון לא יצמיח לתובע תועלת מעשית; כי תביעה לביטול פסק הדין הראשון אינה הדרך הדיונית הראויה; כי התביעה השלישית לקויה בשיהוי וחוסר ניקיון כפיים. ביום 20.2.2012 דחה בית הדין האזורי את בקשת הדחייה על הסף (ס"ע 13726-04-11, כב' השופטת מ' נעים-דיבנר) תוך קביעה כי התובע זכאי להשמיע את טענותיו ביחס לביטול פסק הדין הראשון, ורק לאחר מכן לדון בתביעתו לגופה – אם יהיה בכך צורך. הוסף כי החברה שומרת למעשה על טענותיה בדבר התיישנות והיעדר עילה - זאת ככל שיתקיים בתביעה הראשונה דיון לגופה. עוד נקבע כי פסק הדין בתביעה השניה אינו מהווה מעשה בית דין, שכן המדובר היה בדחיית טענות התובע, תוך הפנייתו להליך דיוני מתאים. על החלטה זו הגישה החברה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בקשה זו נדחתה ביום 14.3.2012 (בר"ע 7687-03-12, כב' השופט א' איטח). בהחלטתו של בית הדין הארצי נקבע כי "אין המדובר בשאלה המצריכה דיון בערעור על החלטת הביניים בשלב זה של ההליך. כמו כן לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתו של בית הדין האזורי הדוחה את בקשת הנתבעת לדחיית התביעה השלישית על הסף". עוד הוסיף בית הדין הארצי כי  הדרך הדיונית הנכונה להשיג על פסק הדין בתביעה הראשונה הינה בדרך של הגשת תובענה מתאימה (וראו הפנייתו לע"ע (ארצי) 645/06 מאירה בראל נ' לה פסטה דלה קזה בע"מ (2007)). הוסף כי טענת החברה באשר להיתר לפיצול סעדים אינה מתעוררת בשלב דיוני זה, וככל שתתעורר "ינקטו הצדדים ובית הדין בצעדים הדרושים". מכאן העתירה שלפנינו.

 

3.       לטענת החברה יש לבטל את פסק דינו של בית הדין הארצי, ולדחות את התביעה השלישית על הסף. נטען כי החברה הסתמכה על פסק הדין הראשון, "והסכימה להעסיק את המשיב אצלה מחדש לאחר שהבינה כי המחלוקת המשפטית בגין התקופה הראשונה מאחוריה, ולכן לא ניתן כיום להחזיר את הגלגל אחורנית...". עוד טענה החברה כי תובענה חדשה לביטול פסק הדין אינה הדרך הדיונית הראויה, ובמקום זאת צריך היה התובע לבקש ביטולו של פסק הדין במעמד צד אחד תוך שלושים ימים מיום המצאת ההחלטה. החברה אף שבה על טענותיה לעניין פיצול סעדים וקיומו של מעשה בית דין הן ביחס לפסק הדין בתביעה הראשונה והן ביחס לפסק הדין בתביעה השניה.

 

4.       לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, סבורים אנו כי יש לדחות את העתירה על הסף. כלל נקוט הוא מלפנינו כי "בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה וכי התערבותו בהחלטותיו של זה האחרון תיעשה במשורה, בריסון, ורק במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין שהצדק מחייב את תיקונה" (וראו בג"ץ 8222/09 הרב אלבז נ' בית הדין הארצי לעבודה (6.12.2009); בג"ץ 626/08 חורש נ' שירות התעסוקה (6.5.2008)). כבר נקבע בדין ובפסיקה כי בית משפט זה ייטה להתערב רק מקום בו התקיימו שניים אלה: האחד, קיומה של טעות משפטית מהותית בפסק הדין. דהיינו, מקום בו נפלה טעות משפטית "רגילה" לא יצמיח עילת התערבות בהחלטות בתי הדין לעבודה. יש צורך כי תתקיים "טעות משפטית מהותית", אשר תיבחן תחת אמת מידה הנוגעות לאופי הבעיה - חשיבותה הציבורית הכללית או משקלה המשפטי הסגולי או הנוגעות לכלליותה ונפיצותה כתופעה במסגרת יחסי העבודה או השפעתה הכללית על הליכים חברתיים ושיקולים דומים אחרים (בג"ץ 5666/03 עמותת קו לעובד נ' בית הדין הארצי לעבודה (10.10.2007)). השני, בנוסף לטעות יש להראות כי הצדק מחייב התערבותו של בית הדין הגבוה לצדק בנסיבות העניין (ראו בג"ץ 5168/93 מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(4) 628 (1996); בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ (1) 673 (1986)).

 

          בנדון דידן, לא הגענו לכלל מסקנה כי ההליך בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים את התערבותנו בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה. יושם אל לב כי העתירה מופנית נגד החלטת בית הדין שמשמעותה היא קיומו של הליך תחת מתן פסק דין ללא אפשרות טיעון. הן בית הדין האזורי והן בית הדין הארצי נתנו דעתם לנימוקי החברה, ולא מצאנו כל פגם במסקנות אליהם הגיעו. ויודגש, ההחלטות האמורות לא הכריעו דבר ביחס לגופו של הסכסוך בין הצדדים, אלא פתחו בפני התובע את האפשרות לטעון ביחס לביטול פסק הדין הראשון. אף נוסיף כי לא הונחה תשתית בחמור המבססת את המסקנה לפיה הסתמכותה של החברה על ההחלטות שניתנו לטובתה בהליך הינה כה משמעותית, עד כי ניתן לומר שהדברים עולים כדי חוסר צדק. אף ניתן לומר כי לנוכח הכללים הנוקשים טרם יורה בית הדין או בית המשפט לדחות תביעה על הסף, דווקא ההחלטה שהעניין יישמע לגופו משתלבת עם דרישות הצדק.

 

 5.      אשר על כן, העתירה נדחית. בהיעדר תגובה אין צו להוצאות.

 

            ניתן היום, ‏‏כ"ט בכסלו התשע"ג (13.12.2012).

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12032290_Z03.doc   עק

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon