עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3143/12

 

 

 

 

 

 

 

 

 

           בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז בעת"א 8713-01-12 מיום 14.2.2012 (כב' השופטת ק' רג'יניאנו), בגדרה נדחתה עתירת המבקש לשלב אותו בסבב חופשות ולהתיר לו מפגשי התייחדות.

 

1.        המבקש – שאינו מיוצג על ידי עורך דין – הוא אסיר המרצה משנת 1998 עונש מאסר עולם קצוב של 30 שנה בגין עבירת רצח של אחיינו על רקע כבוד המשפחה. מיום מאסרו ועד היום, המבקש טרם שולב בסבב חופשות, בעבר זכה לביקורי התייחדות אך אלו הופסקו לאחר שנתגלה כי ניצל את הפגישות על מנת להבריח סמים לכלא.

 

           עניינו של המבקש נדון מספר פעמים בועדה המחוזית לטיפול באלימות במשפחה (להלן: ועדת אלמ"ב או הועדה) אשר לא המליצה על חופשות או מפגשי התייחדות. בחוות דעתה מיום 9.6.2010 ציינה הועדה כי המבקש – בעל רקע התמכרותי לסמים – לא עבר טיפול גמילה משמעותי ואף לא טיפול בתחום האלימות, הוא מסרב לדבר אודות העבירה בה הורשע ואינו מביע חרטה. ההתרשמות של הועדה היא של פוטנציאל גבוה למסוכנות שאינו מאפשר התייחדות או יציאה לחופשות.  בחוות הדעת מיום 7.8.2011 נאמר כי המבקש ביטא רצון להשתלב בקבוצת שליטה בכעסים, הוא משתף פעולה עם הגורמים הרלוונטים יותר מבעבר, הוא מודה בעבירה בה הורשע ומביע חרטה מילולית. עם זאת, הועדה נותרה בהמלצתה שלא לאפשר לו חופשות ומפגשי התייחדות, מאחר שהמבקש לא השתלב בטיפול שליטה בכעסים ולא ביטא מוטיבציה להיגמל מסמים – מה שמותיר את פוטנציאל המסוכנות שלו גבוה.

 

2.        בחודש ינואר 2012 עתר המבקש לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד החלטת המשיב שלא לאפשר לו הטבות הכוללות מפגשי התייחדות, ביקורים פתוחים, יציאה לתעסוקה מחוץ לכלא ושילובו בסבב חופשות. בדיון שנערך ביום 14.2.2012 טען המבקש כי מזה ארבעה שבועות הוא נמצא בטיפול באלמ"ב וכי "שילם" על הכנסת הסמים לכלא בביקור התייחדות שלוש שנים לפני כן.  ביני לביני, עוד לפני שהתקיים דיון בעתירה, המשיב נעתר לבקשת המבקש לעניין הביקורים הפתוחים, כך שנושא זה התייתר.

 

           בית המשפט דחה את העתירה מן הטעם שהחלטת המשיב היא החלטה סבירה שלא נפל בה פגם המצדיק התערבות. בין היתר צויינה חומרת העבירה בה הורשע המבקש וחוות דעתם של גורמי הרווחה לפיה בהיעדרו של טיפול משמעותי לא ניתן להמליץ על השתלבותו של המבקש בסבב חופשות.

 

           מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי (הבקשה הוגשה ביום 19.4.2012 אך הטיפול בה התעכב עד להסדרת נושא האגרה ועד לקבלת תגובת המשיב שהוגשה ביום 12.9.2012).

 

3.        לטענת המבקש, המשיב מדבר ב"שני קולות" כשמצד אחד אינו מאפשר יציאתו אל מחוץ לאגף מחמת מצבו הבריאותי, ומאידך טוען שהמבקש אינו מראה נכונות לצאת מחוץ לאגף לתוכנית טיפול בסמים ובאלימות. לטענת המבקש, הוא השתלב בתוכנית נגד אלימות והוא מצוי בשלב בו ראוי להתחיל "לשחרר את החבל לאט" כלשונו, ולהתיר לו את ההטבות לפי קצב התקדמותו.

 

4.        מתגובת המשיב נמצאתי למד כי חוות דעת עדכנית של הועדה מיום 23.8.2012 באה בהמלצה להתיר למבקש התייחדות עם אשתו (בכפוף לבדיקת סמים בתדירות גבוהה יותר), וחזקה על המשיב כי ייבחן את הדברים לגופם. אי לכך הבקשה בעניין זה מתייתרת, כך שנותרו לדיון סוגית החופשות והתעסוקה.

 

5.        אומר בקצרה כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. כידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להיעתר לבקשות רשות ערעור על עתירת אסיר, אלא במקום בו מדובר בשאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986); רע"ב 10475/09 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 26.1.2010), בפסקה 4 והאסמכתאות שם). הבקשה שלפני אינה מעלה שאלה החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואינה עונה על הקריטריונים למתן רשות ערעור שנקבעו בפסיקה.

 

           ולגופו של עניין. חופשת אסיר מבית הסוהר אינה זכות מוקנית אלא פריבילגיה המוענקת לאסיר על פי שיקול דעת של הרשויות המוסמכות (ראו לדוגמה, רע"ב 6490/10 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.9.2010); רע"ב 8571/07 מדינת ישראל נ' גמליאל (לא פורסם, 21.2.2008) והאסמכתאות שם). בנוסף, בית המשפט לא שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעתן של הרשויות המוסמכות ותפקידו בכגון דא מצטמצם בבחינת סבירות ההחלטה ושלא נפל בה פגם המצדיק התערבות (רע"ב 7035/09 עקוב נ' מדינת ישראל-כלא אשל (לא פורסם, 13.1.1998); רע"ב 4961/06 מזרחי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 10.10.2006)). במקרה שלפנינו ניתן לומר כי לא נפל כל פגם המצדיק התערבות בהחלטת המשיב שנתמכה בחוות דעת מקצועיות שלא לאפשר יציאה לחופשות.

 

6.        מעבר לצורך, ועדת האלמ"ב התכנסה זה לא מכבר, ונוכח חוות דעתה העדכנית, שלא עמדה בפני בית משפט קמא, הבקשה שלפנינו הפכה תיאורטית ודינה להידחות על הסף (השוו רע"ב 5346/06 רונן בן חיים נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 5.9.2007)).

 

           מכל מקום, גם הפעם לא באה הועדה בהמלצה לשלב את המבקש בסבב חופשות. אמנם צויין בחוות הדעת של הוועדה כי המבקש מצוי בראשיתו של הליך טיפול גמילה מסמים והוא נתרם מקבוצת הגמילה, אך הועדה התרשמה כי מדובר בהתקדמות מזערית שאינה מעידה על הפחתה במסוכנות. עוד נאמר בהחלטת הועדה, כי כל עוד המבקש לא יעבור הליך גמילה טוטאלי מסמים, לרבות ממתדון, הוא לא יצליח להשתלב בטיפול ומסוכנותו לא תפחת, כך שלא ניתן להמליץ על יציאה לחופשות.

 

           תעסוקה מחוץ לאגף, כפי שנתבקש על ידי המבקש, נועדה להכשיר את האסיר לקראת שחרורו, אלא שטרם בשלה העת לשלב את המבקש בתעסוקה מחוץ לכלא בשל יתרת המאסר הארוכה שנותרה לו (המבקש אמור להשתחרר בשנת 2028).

 

           אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

 

 

           ניתנה היום, ח' בתשרי התשע"ג (24.9.2012).

ש ו פ ט

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12031430_E04.doc   עכב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il