עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3115/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 3115/12

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

יעקב-אסצילו ילאו

בקשה להארכת מעצר רביעית מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

ל' בניסן התשע"ב

(22.4.2012)

בשם המבקשת:

עו"ד רחלי זאורץ-לוי

בשם המשיב:

עו"ד מוטי אדטו

החלטה

לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 30.4.2012 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 8855-11-10 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

בכתב האישום שהוגש נגדו, הואשם המשיב בעבירות של רצח בכוונת תחילה; נשיאת נשק; ושיבוש מהלכי משפט. לפי המתואר בכתב האישום, המשיב החליט להמית את דניאל טפסאי (להלן: המנוח) על רקע השתחררות האחרון מהכלא ומעברו הצפוי לעיר בה מתגורר המשיב. לצורך הגשמת תכניתו, הוא השיג אקדח מאדם בשם ארז איאסי ברי והגיע ביום 14.10.2010 אל השכונה בה הוא והמנוח מתגוררים, איתר אותו וירה בו מספר יריות. המנוח מת בעקבות הירי ששלח המשיב בכיוונו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ביום 21.3.2011 הורה בית המשפט (כבוד השופט ד' מגד) על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, וזאת לאחר שהמשיב הביע הסכמה לבקשה, תוך ששמר לעצמו את הזכות להגיש בקשה לשחרורו ממעצר אף מבלי שייאלץ להצביע על שינוי כלשהו בנסיבות.

עברו תשעת חודשי המעצר אך משפטו של המשיב לא תם. על כן, הגישה המבקשת בקשה לבית משפט זה להארכת מעצרו של המשיב בהתאם להוראת סעיפים 61 ו-62 לחוק המעצרים. ביום 20.7.2011 הארכתי (בש"פ 5293/11) את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. ביום 1.9.2011 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר. בית המשפט דחה את הבקשה מאחר ולא מצא שהיה שינוי בנסיבות ממועד מתן ההחלטה המקורית. התמשכות המשפט הביאה את המבקשת ביום 11.10.2011 בשערי בית משפט זה בשנית בבקשה כי שוב יוארך מעצרו של המשיב. ביום 30.10.2011 נעתר בית המשפט (בש"פ 7542/11, השופטת א' חיות) לבקשת המבקשת והוארך מעצר המשיב בתשעים ימים נוספים. ביום 24.1.2012 הוארך מעצרו של המשיב פעם נוספת, בהסכמתו, בתשעים ימים נוספים (בש"פ 709/12, השופט י' דנציגר) .

מבחינת התקדמות ההליכים בתיק העיקרי אציין כי ביום 16.2.2011 ניתן מענה לכתב האישום. ביום 30.10.2011 התחילו דיוני ההוכחות ונשמעה עדותם של ארבעה עדי תביעה. ביום 7.11.2011 העידו שישה עדים נוספים מטעם התביעה ובאותו מועד נחתמה פרשת התביעה. ביום 21.11.2011 החלה פרשת ההגנה בהעדת שלושה עדי הגנה. שלושה עדים נוספים עלו להעיד מטעם ההגנה ביום 4.12.2011. ביום 22.12.2011 העידו שבעת עדי הגנה נוספים. ביום 26.12.2011, ערך בית המשפט סיור בזירת העבירה בנוכחות הצדדים. לאחר הסיור, התקיים דיון הוכחות נוסף ביום 16.1.2012 שבו העיד עד מטעם ההגנה, וביום 6.2.20112 העידה עדת ההגנה האחרונה. המבקשת הגישה את סיכומיה בכתב ביום 22.3.2012, המשיב צפוי להגיש את סיכומיו בזמן הקרוב. ביום 28.5.2012, התיק נקבע לשמיעת סיכומים בעל פה.

משפטו של המשיב טרם הגיע אל קצו, ומשחלפו להם תשעים הימים מאז ההחלטה האחרונה שניתנה בעניינו, הוגשה בקשה זו שלפניי, הרביעית במספר, להארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים.

המבקשת טוענת כי למשיב מיוחסת עבירה חמורה אשר מחייבת את הארכת מעצרו ומעידה על מסוכנותו לציבור. מסוכנות זו מתחזקת, כך לטענתה, לנוכח עברו הפלילי המכביד חרף גילו הצעיר. עוד טוענת המבקשת כי מתעורר אף חשש להימלטות המשיב מן הדין, זאת עקב העונש החמור שצפוי לו. בנוסף, מדגישה המבקשת כי המשפט בשלבים מתקדמים וכי לא נותר זמן רב עד למתן הכרעת הדין בעניינו של המשיב.

מנגד, טוען המשיב, כי אין בידו להסכים להארכת מעצר נוספת, בייחוד שטענתו המרכזית נשענת על חפותו המלאה, זאת מאחר ומעשה ההמתה נעשה מטעמי הגנה עצמית.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

הלכה היא, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר (ראו למשל: בש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם, 1.12.2002)). עוד נקבע בפסיקה, כי עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך, הולכות וגוברות משקלן של חזקת חפותו של נאשם וזכותו לחירות, על פני שיקולים אחרים (ראו למשל: בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם, 2.4.2003); בש"פ 1875/06 מדינת ישראל נ' גבועה (לא פורסם, 14.3.2006)). עם זאת, ישנם מקרים, שבהם חובה על בית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ולהאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים. השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ואופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב (ראו למשל בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (לא פורסם, 6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסם, 21.2.2007)).

במקרה שלפניי שני השיקולים תומכים בקבלת הבקשה. מסוכנותו של המשיב, כפי שהיא נלמדת מהמתואר בכתב האישום היא רבה. כמו כן, מסוכנותו מתחזקת לנוכח עברו הפלילי. בנוסף, התיק בשלבים מתקדמים ועתיד להיות מוכרע בשבועות הקרובים, ולכל היותר בחודשיים הקרובים. לנוכח האמור, אני מאריך בזה את מעצרו של המשיב, בתשעים ימים, החל מיום 30.4.2012 או עד למתן פסק דין בת"פ 8855-11-10 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום, א' באייר התשע"ב (23.4.2012).