עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3114/06

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם העותר:                          עו"ד יעל אבהר

בשם המשיבים 2-1:               עו"ד יחזקאל ריינהרץ

בשם המשיב 5:                      ע"וד רועי שוויקה

 

 

השופט א' רובינשטיין:

 

רקע

 

א.         בשנת 2006 הגישה המבקשת, המיוצגת כחסידת חב"ד, יו"ר הועד למען מקוואות חב"ד בפתח תקוה, עתירה בגדרה עתרה לחייב את המשיבים ליתן טעם "מדוע לא ייבנו במקוואות המנוהלים על ידם... בריכות טבילה גם על פי השיטה הידועה כשיטת חב"ד" (בהקשר זה ראו בג"צ 2957/06 חסן נ' משרד הבינוי והשיכון (לא פורסם)). בין היתר ציינה המבקשת, כי מתוך 33 בריכות טבילה (קיימות או מתוכננות) בפתח תקוה רק אחת היא בשיטת חב"ד. בתום הדיון בעתירה (ביום 26.4.06 בהרכב השופטים ביניש (כתארה אז), לוי וכותב שורות אלה) היא נמחקה:

 

"הודע לנו מטעם המדינה והמועצה הדתית ומטעם בא-כוח ראש העיריה כי מקווה 'מכבים' בו היו בריכות בשיטת חב"ד ונסגרו, נמצא כיום בשיפוץ, והמדינה כבר העבירה סכום נכבד לשיפוצו. יש לקוות שהשיפוץ ייערך ויסתיים במועד סביר. כמו כן, הובהר... כי אם העותרת והנשים שאותן היא טוענת כי היא מייצגת יממנו את הבריכה בשיטת חב"ד בתוך מקווה שנבנה עכשיו, כחלק מהמקוואות המוקמים, בהקצאת משרד השיכון ורב העיר יסכים לכך מבחינה הלכתית, ניתן יהיה להוסיף בריכה בשיטה המבוקשת. לענין זה רשמנו לפנינו את מכתבו של מנכ"ל המועצה הדתית... ובו ונאמר, בין השאר, כי 'אין מניעה מצד הרב הראשי להקצאת מקום נוסף שיהיה על-פי שיטת חב"ד'. בנסיבות אלה, העתירה מוצתה ודינה להימחק".

 

הבקשה והתגובות

 

ב.         ביום 18.7.12 הוגשה הבקשה שלפנינו לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט (והפעם נוספה לה עיריית פתח תקוה כמשיבה), במסגרתה נמסר כי אף שהמדינה (משיב 5 לבקשה) העמידה את התקציב המובטח, מקוה "מכבים" מעולם לא שופץ, כי כיום הוא עומד מוזנח ומשמש "מאורת סמים", וכי בכוונת משיבים 2-1 להפוך את המבנה למתנ"ס (וצר לנו על הטחת ההאשמות - להן לא הוצג כל ביסוס - שנקטה המבקשת כלפי משיבים אלה). על רקע האמור התבקש סעד, שיורה למשיבים "לשפץ את מקוה 'מכבים' לאלתר וליתן צו מניעה בגין שינוי יעוד כלשהו של המבנה". כן התבקשו הוצאות משפט והוצאות לדוגמה.

 

ג.          בתגובת משיבים 2-1 (מיום 23.8.12) נמסר, כי אף שהמדינה הסכימה להעמיד מיליון ש"ח לטובת שיפוץ מבנה מקוה "מכבים", שני מכרזים שנערכו העלו כי ההצעה הנמוכה ביותר עמדה על 2,847,534 ₪ - ובשל הפער נעצרו הליכי השיפוץ. מעבר לכך נמסר, כי כבר כיום קיימים בפתח תקוה שני מקוואות בשיטת חב"ד, וכן "כי בתוך שנה יוקם מבנה מקוואות חדש בשכונת כפר גנים ג' בפתח תקוה... וכי לאחר שנועץ בעניין עם רבני העיר ולאחר שאלו נתנו את אישורם, אישר מנכ"ל המועצה הדתית כי אחד מן המקוואות שייבנו במבנה החדש יהיה על פי שיטת חב"ד". עוד הוזכר, כי "יצאה ההלכה מלפני בית משפט זה, לפיה אין אוכפים מכוח פקודת הבזיון, אלא צוים והחלטות שמובנם חד-משמעי ושאינם ניתנים ליותר מפירוש אחד" (רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק  (לא פורסם) פסקה 11 - השופטת שטרסברג-כהן), ונטען כי בענייננו לא רק שלא נקבע מועד לשיפוץ מקוה "מכבים" (כך שלא ניתן לטעון לאי-עמידה בו), אלא שהשיפוץ בהתאם לשיטת חב"ד הותנה בהעמדת מימון מצד המבקשת - ומימון כאמור לא הועבר. המשיב 5 מסר בתגובתו (מיום 26.8.12), כי "מבלי להידרש לשאלת תחולתה של בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט על המדינה", הנה המדינה העמידה לטובת עיריית פתח תקוה את התקציב המובטח, אלא שזה לא נוצל על ידיה.

הכרעה

 

ד.         לאחר העיון אין בידינו להיעתר לבקשה, הן משיקולים שבמהות והן משיקולים פרוצדורליים. נפתח באחרונים. במסגרת בקשת ביזיון שהוגשה לבית משפט זה, לאחר שעתירה נמחקה "לאור עמדתם של המשיבים והסכמתם", קבע בית המשפט, "בענייננו שלנו לא יצא כל צו מלפני בית-המשפט וממילא אין מקום כי יינתן צו על-פי פקודת ביזיון בית-המשפט" (בג"ץ 1764/98 קאסם נ' שר הפנים (לא פורסם)). הכלל הוא איפוא, כי אי-עמידה בהצהרות שעל יסודן נמחקה עתירה אינה מקימה (ואוסיף, ככלל) עילה בהליך ביזיון:

 

"בבקשה נטען, כי המשיבים... לא קיימו עד היום את הסיכום שבהסתמך עליו נמחקה העתירה. דין הבקשה להידחות... בפסק דיננו... בו הורינו על מחיקת העתירה, לא ניתן כל צו המורה למשיבים לעשות מעשה כלשהו. ובהיעדר צו, כאמור, לא קמה לעותרים עילה לבקשת סעד של כפייה לפי הפקודה" (בג"ץ 7342/97 פיטוסי נ' בית הדין הרבני האזורי (לא פורסם); ראו גם בג"צ 1354/99 נאציף  נ' שר הפנים (לא פורסם); בשג"ץ 1225/01 השרון שרות טקסי בע"מ נ' תאגיד טקסי המרכז (לא פורסם)).

 

אכן, איננו מתעלמים מן התסכול העלול להיגרם לעתים מקום שנמחק הליך תוך רישום התחייבותו של צד שכנגד, וזו אינה ממומשת, אך ככלל, כאמור, הליכי ביזיון לא יינקטו – ואניח בצריך עיון מקרים קיצוניים שזה שלפנינו אינו אחד מהם.

 

ה.         אך חשוב מכך לענייננו, גם משיקולים שבמהות איננו רואים עילה להיעתר לבקשה. אכן, מחיקת העתירה באה לאחר הודעת המשיבים לגבי הכוונה לשפץ את מקוה "מכבים" (בו קיימות בריכות טבילה בשיטת חב"ד), וכן לגבי נכונותם, כי במקוה חדש שהוקם באותם ימים תוקם בריכה בשיטת חב"ד "אם העותרת והנשים שאותן היא טוענת כי היא מייצגת יממנו" את הקמתה (וכאן יש מקום להבהיר, אולי בשונה מהאמור בתגובת משיבים 2-1 לבקשת הביזיון, כי לכאורה ההתניה במימון מצד המבקשת לא התייחסה לשיפוץ מקוה "מכבים"). ואולם, אין כל עילה מכוח פסק דין זה לחייב את העירייה לשפץ את מבנה מקוה "מכבים" (כל שכן לאסור עליה לשנות את ייעודו, עניין שמשיבים 2-1 לא התייחסו לו בתגובתם), לאחר שהמשיבים פעלו בכיוון זה, אלא שהוא הסתבר - למצער לעת הזאת - כיקר בהרבה מן הצפוי. יתכן כי הדרך הראויה היתה לבוא בדברים עם העותרת לאחר שהסיכום לא נתממש, וצר שלא נעשה כך, אך מחדל זה כשלעצמו אין בו כדי ליצור עילת ביזיון.  

 

ו.          ועוד, ביסוד העתירה עמדה הטענה, כי בכל פתח תקוה קיימת רק בריכת טבילה אחת בשיטת חב"ד, וכי יש לאפשר לנשים המעוניינות בכך לטבול בבריכות העומדות בתנאיה של שיטה זו ביתר קלות. העתירה נמחקה על רקע רצון טוב מצד כל הצדדים, ובהנחה כי במסגרת שיפוץ מקוה "מכבים" (שכבר במועד הגשת העתירה לא היה בשימוש) יימצא פתרון לבעיה המתוארת, וכן על רקע נכונות להקמת בריכות נוספות במקוואות אחרים (במימון המבקשת). העתירה - אשר בנסיבות לא היה צורך לקבוע אם היתה עילה משפטית לקבלתה (ולא למותר לציין כי העתירה בעניין חסן נדחתה; כן ראו סעיף 27 לתגובת המשיב 5 מיום 24.4.06) - לא התייחסה ספציפית לשיפוץ מקוה "מכבים", אינני סבור כי בנסיבות (ובפרט בהינתן האמור לגבי נסיונות משיבים 2-1 לפעול לשיפוץ המבנה) יש עילה למתן הסעד המבוקש של חיוב המשיבים 2-1 להשלים את שיפוצו, בין על דרך של בזיון בית משפט ובין בדרך אחרת. יתכן, כי אי-שיפוצו של מבנה מקוה "מכבים" יכול היה להצדיק (או לאפשר) להביא מחדש את עניינה של העתירה בפני בית משפט מוסמך - וכאמור, עצם השאלה אם קיימת עילה משפטית לסעדים שהתבקשו בעתירה אינה חפה מספקות (לשון המעטה) - ואולם אין בו כדי להצדיק את חיוב משיבים 2-1 (מכל מקום, בודאי מכוח פקודת בזיון בית משפט) להשלים את השיפוץ. במיוחד כך, בהינתן הצהרת משיבים 2-1 כי בתוך שנה תוקם בפתח תקוה בריכת טבילה נוספת בשיטת חב"ד (וסך הכל יעמדו לרשות המעוניינות בכך שלוש בריכות העומדות בדרישות אלה), כך שגם המצב המתואר בראש העתירה משנת 2006 אינו משקף עוד את המצב הקיים.

 

ז.          בתגובתם הצהירו משיבים 2-1 "כי אין כל כוונה להתחמק מביצועו של פסק הדין" והוזכרה הקמתו של מקוה חדש כאמור. יש לקוות, כי נכונות זו, גם אם היא כמי השילוח ההולכים לאט, תמשיך ללוות את כל הנוגעים בדבר. בעניין חסן הובע צער "על שהצדדים לא השכילו לפתור את הסוגיה בדרכי נעם והידברות. אין להפריז בחשיבות שייחסה תורה, שדרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום' (משלי ג', י"ז), להשכנת שלום" (פסקה ט"ז). אנו תקוה, כי בעניינה של פתח תקוה יימצאו - וימשיכו להימצא – פתחי תקוה ופתרונות בדרך של הידברות, ותחל שנה ומקוואותיה. מטעם זה ובמכלול איננו עושים צו להוצאות.

 

ח.       סוף דבר, איננו נעתרים לבקשה.

 

           ניתנה היום כ"ד באלול התשע"ב (11.9.12).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   06031140_T06.doc   עש/רח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il