עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2982/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 2982/11

בפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקשים:

1. סעדיה שוסיף ו-9 אח'

נ ג ד

המשיבים:

1. שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ

2. המינהלה להסדרים במגזר החקלאי בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בה"פ 2546-09-10 מיום 24.3.2011 שניתן על ידי כב' השופט א' ואגו

בשם המבקשים: עו"ד ד' כוכבי

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט א' ואגו) בה"פ 2546-09-10 מיום 24.3.2011, בו נדחתה בקשה מטעם המבקשים לביטול פסק המשקם (עורך הדין נ' אשכול) שניתן ביום 25.8.2010 מכוח סמכותו בהתאם לחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992 (להלן: חוק ההסדרים).

רקע והליכים קודמים

1. חברי המשיבה 1 (להלן: האגודה), אשר המבקשים נמנים עליהם, הגיעו בשנת 1996 להסדר חוב המוסדר על פי חוק ההסדרים לפיו היה עליהם לשלם 50% מחובם המוסדר על פי חוק ההסדרים וכן לשאת בתשלום "חלף ערבות" על פי סעיף 16(ב) לחוק. על פי האמור בהסדר החוב, הכספים ששילמו החברים במסגרת ההסדר יועדו לפירעון חוב האגודה לנושיה בהתאם להחלטת המשקם.

2. המבקשים הגישו בקשה למשקם שעניינה השימוש בכספים אשר לטענתם הופקדו בחשבון האגודה המתנהל במינהלה להסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (להלן: המינהלה). טענת המבקשים הייתה כי המדובר בכספים שמקורם בכספי "חלף ערבות" שהופקדו על ידי החברים במסגרת הסדרי החוב שבוצעו על פי חוק ההסדרים. בהמשך לכך נטען כי מאחר שהאגודה הסדירה את חובותיה לנושיה וניתן בעניינה פסק סופי, הם כערבים לחובותיה מופטרים ויש להשיב להם את הכספים ששילמו בגין ערבותם.

3. המשקם, בפסק מיום 25.8.2010, דחה את הבקשה. במסגרת הפסק קבע המשקם כי בניגוד לטענת המבקשים אין בהסדר החוב כל דבר המלמד על הבטחה או התחייבות להחזר כספים כלשהם מכספי "חלף הערבות" וכי למעשה ההפך עולה מן ההסדר שכן במסגרתו הצהירו הצדדים להסדר, האגודה וחבריה, כי לא יעלו תביעות או טענות האחד כנגד השני בנוגע להסדר. עוד נקבע בפסק המשקם כי אין בפסקי משקם קודמים שניתנו בעניינם של חברים באגודה כדי ללמד כי כספי "חלף ערבות" הוחזרו לחברים. נקבע כי עניינם של אותם פסקי משקם בהם הורה המשקם על החזרת כספים לחברים שונים באגודה היה בכספים שהופקדו מכוח סעיף 16(א) לחוק ההסדרים, ואלו הוחזרו לאחר שהוסכם כי יופקדו כספים רק לפי סעיף 16(ב) לחוק. המשקם הוסיף ועמד על מהותו של הסדר "חלף הערבות", על רקע תכליתו של חוק ההסדרים, וקבע כי בניגוד לטענת המבקשים, המדובר בתשלום סכום מצומצם הפוטר את החבר באגודה מערבותו המלא והבלתי מותנית לחובות האגודה, תשלום אשר שונה לחלוטין מ"ערבות" כהגדרתה בחוק הערבות, התשכ"ז-1967 והמהווה חיוב עצמאי יציר חוק ההסדרים. לפיכך, הוסיף המשקם וקבע כי הכספים שנותרו בחשבון האגודה שבמינהלה אינם שייכים לחברים אלא כספי האגודה וכי זו יכולה בהתאם להחלטת מוסדותיה להחליט מה יעשה ביתרת כספיה נוכח העובדה כי הסדירה את חובותיה לנושיה וכי ההחלטה בעניין אינה מצויה בידיו מאחר שסיים את תפקידו עם מתן פסקי משקם סופיים בעניין האגודה וחבריה.

4. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק המשקם לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. במסגרת הבקשה טענו המבקשים כי נפלה טעות גלויה על פני הפסק המקימה עילה לביטול פסק המשקם בהתאם לסעיף 28(א)(3) לחוק ההסדרים וכן טענו הם כי הפסק נוגד את תקנת הציבור. עיקר טענתם הייתה כי המשקם טעה בקביעתו לפיה כספי "חלף הערבות" אינם במהותם כספי ערבות אלא חיוב עצמאי מכוח חוק ההסדרים ובקביעתו לפיה הבעלות בכספים היא של האגודה.

5. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בפסק דינו קבע בית המשפט כי לא נפלה טעות מהותית על פני הפסק, תוך שהוא מפנה לאמות המידה להתערבות בפסק משקם על יסוד עילה זה כפי שהותוו ברע"א 1768/07 בנק החקלאות בע"מ נ' עין כמונים משק חקלאי בע"מ (לא פורסם, 27.12.2010) (להלן: עניין עין כמונים) והוסיף וקבע כי הפרשנות שניתנה על ידי המשקם להסדר "חלף הערבות" היא פרשנות סבירה ואפשרית ואף ראויה, נכונה ומוצדקת לגופה, בשים לב ללשון חוק ההסדרים, רוחו והאיזונים שנערכו במסגרתו.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

טענות המבקשים

6. המבקשים טוענים כי בקשתם מעוררת שאלה משפטית עקרונית באשר למהותם של כספי "חלף ערבות" שהופקדו בהתאם להוראות סעיפים 16(א) ו-16(ב) לחוק ההסדרים. המבקשים שבים וטוענים כי בקביעות בפסק המשקם באשר לבעלות בכספים אלו יש טעות העולה כדי טעות גלויה על פני הפסק המקימה עילה לביטולו. באשר לפסק דינו של בית המשפט המחוזי נטען כי הוא שגוי שכן בית המשפט נמנע להכריע בשאלת הבעלות בכספים ועל כן לא יכול היה לקבוע כי אין מדובר בטעות גלויה על פני הפסק. המבקשים מוסיפים וטוענים כי אף קביעותיו של בית המשפט המחוזי - אשר נקבעו למעלה מן הצורך - באשר לבעלות בכספי "חלף הערבות" שגויות, בדומה לקביעותיו של המשקם. בנוסף, המבקשים טוענים כי על פי הסכם הסדר החוב שנערך בעניינם ובעניין המשיבה נקבע במפורש כי ככל שיוותרו כספים מחלף הערבות, אלו יוחזרו לחברי האגודה.

דיון והכרעה

7. לאחר עיון בבקשה על נספחיה, סבורני כי יש לדחות אותה אף ללא קבלת תגובת האגודה.

רשות ערעור על החלטות בית המשפט בעניין פסק משקם תינתן באותם המקרים בהם מתעוררת שאלת משפטית או ציבורית בעלת השלכה עקרונית החורגת מגדר העניין הקונקרטי או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין, בדומה לעילות למתן רשות ערעור על החלטות בעניין פסקי בוררות [ראה: עניין עין כמונים, בפסקה 17 והאסמכתאות הרבות הנזכרות שם; כן ראה בעת האחרונה: רע"א 1722/11 תשובה נ' שדה עוזיה מושב עובדים של העובד הציוני (לא פורסם, 26.4.2011)]. מקרה זה אינו נמנה על אותם המקרים. טענות המבקשים באשר לפרשנות הראויה להסדר "חלף הערבות" הוכרעו בעבר על ידי בית משפט זה, כפי שיתואר להלן. ככל שטענותיהם נסמכות על הסכם הסדר החוב שנערך בעניינם הן אינן חורגות מגדר עניינם הקונקרטי. לא מצאתי כי נגרם להם עיוות דין כלשהו או כי שיקולי צדק מחייבים התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

אוסיף כי לא מצאתי שנפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. העילות לביטול פסק משקם נקבעו בסעיף 28(א) לחוק ההסדרים ובהן העילה של "טעות גלויה על פני הפסק". על היקף הביקורת השיפוטית במסגרת בחינת עילת ביטול זה עמד בית משפט זה בעניין עין כמונים אותו סקר בית המשפט המחוזי בפסק דינו ושעל יסודו ניתן פסק דינו. במסגרת פסק הדין בעניין עין כמונים נקבעו שני המאפיינים העיקריים של אמות המידה להחלת עילת ביטול מחמת טעות גלויה על פני הפסק ובהם: מהותיות הטעות, בשים לב לתכליות חוק ההסדרים; ומקור הטעות בפסק כאשר אין להסתייע בראיות חיצוניות לצורך הפעלת הביקורת השיפוטית (שם, בפסקאות 32-31). עוד עמד בית משפט זה במסגרת פסק הדין בעניין עין כמונים על ההבדלים הקיימים בין פסק משקם לפסק בורר אשר על רקע קיומם נקבעה בחוק ההסדרים עילת הביטול של "טעות גלויה על פני הפסק" וזאת במטרה ליצור תחום התערבות רחב מידה מסוימת משזה שבפסק הבוררות (שם, בפסקה 30). בית המשפט המחוזי, על יסוד אמות מידה אלה, בחן האם קמה עילה לביטול פסק המשקם מחמת טעות גלויה על פניו. בית המשפט המחוזי סקר את התכליות העומדות ביסודו של חוק ההסדרים וכן את האיזונים שנערכו במסגרתו בין זכויות נושי הגורמים החקלאיים לבין הגורמים החקלאיים עצמם ועל יסודם סבר כי אין מקום להתערב בפסק המשקם ובכך לא מצאתי מקום להתערב.

באשר למעמדו של החיוב ב"חלף הערבות" ולשוני בינו לבין ערבות, יש להפנות לפסק דינו של בית משפט זה בעניין עין כמונים וכן לפסק דינו של בית משפט זה ברע"א 3145/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חזן, פ"ד נז(5) 385 (2003) (להלן: עניין בנק לאומי). בניגוד לעמדת המבקשים, הסדר "חלף הערבות" הינו הסדר היוצר "חבות סטטוטורית" המבטאת את חלקו של כל אחד מחברי האגודה בנשיאת נטל החוב של האגודה. ההסדר חל על חברי אגודה בלא הבחנה בין חבר שהיה בפועל ערב לחובות האגודה לבין חבר שלא חתם על שטר ערבות, ללמדנו כי אין קשר בין ערבות קיימת או לא קיימת לבין החיוב ב"חלף ערבות". התשלום הינו למעשה תשלום של סכום נמוך יחסית לסכום בו היו יכולים להיות חברי האגודה חבים אשר בתמורה לו הם מופטרים מערבותם. הסכום מוגדר כחלקו של חבר האגודה בנשיאת נטל פירעון החובות לנושי האגודה (ראו: עניין בנק לאומי, בעמ' 399-398 ועניין עין כמונים, בפסקאות 24-23). נוכח קביעות אלה של בית משפט זה בעבר, איני סבור כי בקשה זו מעוררת שאלה משפטית שלא הוכרעה באשר למעמדו של החיוב ב"חלף הערבות" והיחס בינו לבין ערבות החברים באגודה שהופקעה עם תשלומו.

באשר לשאלת הבעלות בכספי חלף ערבות שנותרו לאחר שהאגודה הסדירה את חובותיה לנושיה, אציין כי למעשה שאלה זו אינה מתעוררת בנסיבות המקרה דכאן ועל כן אין מקום כלל לבחון האם עמדתו של המשקם לפיה הבעלות נותרת בידי האגודה מקימה עילה לביטולו. ואסביר.

בין הנספחים הרבים המצורפים לבקשת רשות הערעור שלפני, מצורפת תגובת האגודה שהוגשה במסגרת ההליך לפני בית המשפט המחוזי. כן מצורף פרוטוקול דיון לפני המשקם מיום 8.7.2009. משני מסמכים אלו עולה כי האגודה אינה חולקת על זכותם של חבריה לקבל בחזרה את כספי חלף הערבות שנותרו (הגם שהיא חולקת, לפחות בהקשר מסויים, על היות היתרה שנותרה בחשבונה כספים מסוג זה). בנסיבות אלה, ממילא אין מחלוקת אמיתית בין הצדדים באשר להשבת הכספים לידי חברי האגודה. המחלוקת האמיתית בין הצדדים נוגעת לאופן בו חולקו הכספים: בעוד הכספים חולקו בחלקים שווים לחברים ששילמו כספי חלף ערבות, המבקשים סבורים כי צריך היה לחלקם בצורה שונה. ואולם, שאלת אופן חלוקת הכספים בין החברים להבדיל משאלת הבעלות עליהם, אינה מקימה עילה למתן רשות ערעור.

8. ולפני סיום אבקש להעיר כי בהליכים לביטול פסק משקם בהם המינהלה להסדרים מצורפת כמשיבה, אין מקום לבקש את תגובתה לבקשה. המינהלה להסדרים הינה מסגרת מינהלית וארגונית לפעולתם של המשקמים (ראו: סעיף 6 לחוק ההסדרים וכן תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תפקידיה, הרכבה וסמכויותיה של המינהלה), התשנ"ג-1993). משכך, אין זה מתפקידה לצדד או שלא לצדד בפסק משקם זה או אחר. יתר על כן, כשם שככלל בורר אינו בעל דין או בעל מעמד אחר במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסקו [ראו למשל: רע"א 7427/10 צ'רלטון בע"מ נ' לוי (לא פורסם, 21.10.2010), בפסקה 9; רע"א 10174/09 אחים סלומון שחר סוכנות לביטוח בע"מ נ' טרבלסי (8.3.2010), בפסקה 11; סמדר אוטולנגי בוררות-דין ונוהל כרך ב 1222-1213 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)], כך אין זה ראוי כי המינהלה, כמסגרת המינהלית בה פועלים המשקמים, תציג את עמדת המשקם, משום הנמקה נוספת של הפסק שניתן על ידו. התפיסה לפיה מרגע שניתן פסק בורר תמה מלאכתו של הבורר, נכונה היא אף כאשר מדובר בפסק משקם .

9. סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י"ד בסיון התשע"א (16.6.2011).