עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2915/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

עע"ם 2915/12 - א'

לפני:

כבוד השופט צ' זילברטל

המבקשת:

ש.ו.ת. ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ

נ ג ד

המשיבה:

רכבת ישראל בע"מ

בקשה לצו ביניים

בשם המבקשת: עו"ד א' גרא; עו"ד ל' טחלוב

בשם המשיבה: עו"ד ל' שהם; עו"ד א' פינקלשטיין

החלטה

1. לפני בקשה שכותרתה "בקשה להותרת צו ביניים על כנו", בגדרה עותרת המבקשת להותיר על כנו את צו הביניים שניתן על ידי בית משפט המחוזי ביום 21.2.2011, ולהבהירו באופן שיאסור על המשיבה, בין היתר, לפרסם מכרז חדש עד למתן פסק דין בערעור.

2. ביום 17.4.2011 פרסמה המשיבה (רכבת ישראל בע"מ) מכרז שעניינו ביצוע עבודות כריתת עצים וגיזום בקרבת מסילת הרכבת. המבקשת הגישה הצעתה למכרז זה. ביום 26.7.2011 הודע למבקשת כי הצעתה נפסלה על הסף, מאחר שהיא לא עמדה בתנאי המכרז הנוגע לערבות ההצעה במכרז, זאת בשל העדר הסיומת "בע"מ" בצד שמה של המבקשת בכתב הערבות. ביום 28.7.2011 במכתב מנומק הוסיפה ופירטה המשיבה כי נוסף על הפגם האמור, המבקשת הצמידה את הסכום למדד למרות שלא הייתה כל דרישה כזאת במסמכי המכרז, וכן כי בכתב הערבות לא צוין מספר החברה של המבקשת, אשר יכול לזהותה באופן ודאי.

3. כנגד החלטת ועדת המכרזים הגישה המבקשת עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. עם הגשת העתירה הגישה המבקשת אף בקשה למתן צו ביניים, בה ביקשה כי בית המשפט יורה למשיבה לבחון לגופה את הצעתה במכרז. ביום 21.8.2011 קיבל בית המשפט את הבקשה (כבוד השופט ג' גינת) וניתן צו ביניים כמבוקש. לאחר שהודיעו הצדדים לבית המשפט את תוצאות בחינת הצעותיה של המבקשת על ידי ועדת המכרזים, ביום 13.9.2011 צמצם בית המשפט (כבוד סגנית הנשיאה מ' רובינשטיין) בהסכמת הצדדים, את הצו למכרז לפיתוח סביבת מסילת הרכבת באזור הדרום בלבד.

ביום 15.3.2012 דחה בית המשפט (כבוד סגנית הנשיאה מ' רובינשטיין) את העתירה לגופה וקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים, שכן היא סבירה ועולה בקנה אחד עם הגישה המקובלת בפסיקה לעניין פגם בערבות במכרז. בית המשפט סיים את החלטתו בקביעה כי "העתירה נדחית בזאת וצו הביניים שעמד בתוקפו עד להכרעה בעתירה, מבוטל".

4. על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הגישה המבקשת ערעור לבית משפט זה ובצידו, כאמור, בקשה "להותרת צו ביניים על כנו" ולהבהרתו, כך שייאסר על המשיבה אף לפרסם מכרז חדש לעבודות נשוא המכרז, עד להכרעה בערעור. במסגרת הבקשה נטען, כי הנימוקים שהביאו את בית המשפט המחוזי ליתן צו ביניים שרירים וקיימים כל עוד לא ניתן פסק דין בערעור. וכי פרסום מכרז חדש על ידי המשיבה עלול לרוקן את הערעור מכל תוכן.

5. בהחלטתי מיום 11.4.2012 הורתי למשיבה להגיש את תגובה לבקשה. עוד נאמר בהחלטה כי "תשומת הלב לכך כי, לכאורה, בניגוד לאמור בסעיף 4 לבקשה, עיון בפסק הדין מלמד כי בית המשפט ביטל במפורש את צו הביניים עוד ביום 15.3.2012". על אף האמור לא הגישה המבקשת כל הבהרה או תיקון לבקשה.

6. בתגובה לבקשה טענה המשיבה כי צו הביניים שניתן בוטל במפורש בפסק הדין וכי באמצעות הבקשה ל"הבהרת" הצו, בעצם מתבקש סעד שכלל לא ניתן למבקשת על ידי בית המשפט המחוזי. לעניין הבקשה עצמה, טוענת המשיבה, כי סיכויי ערעורה של המבקשת קלושים נוכח הגישה הברורה בפסיקה בנוגע לפגמים בערבות, ומידת ההתערבות המקובלת של ערכאות שיפוטיות בהחלטות שניתנו על ידי ועדות מכרזים.

דיון והכרעה

7. לאחר שבחנתי את הבקשה, ועיינתי בתגובת המשיבה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8. תקנה 42 לתקנות בית משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 קובעת כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין נושא הערעור. לפיכך, נפסק כי על המבקש סעד זמני לתקופת הערעור להראות כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם לא יינתן הסעד עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך (ראו למשל: עע"מ 8832/11 י.ר.א.ב. שירותי נוי 1985 בע"מ נ' עיריית חיפה, פסקה 6 (לא פורסם, 23.1.12); עע"מ 5163/11 קווי יסוד לבניה ופיתוח בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל, פסקה 5 (לא פורסם, 17.8.2011)). בבקשתה הלאקונית לא נימקה המבקשת מדוע לשיטתה אף לאחר שנדחתה עתירתה סיכויי ערעורה טובים. לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובכתב הערעור, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, נוכח אופי הפגם הנטען בערבות, לצד המגמה הרווחת בפסיקה בעניין זה, נראה כי סיכויי הערעור אינם בהכרח לטובת המבקשת.

9. כך גם נמנעה המבקשת לפרט בבקשה מה יהיו נזקיה אם לא יינתן לה הסעד המבוקש ומדוע מאזן הנוחות נוטה לטובתה. לפיכך, אציין באופן כללי, כי יתכן שהימנעות ממתן סעד זמני משמעותו שלילת אפשרותה של המבקשת לזכות במכרז, אולם אין זה ברור מאליו כי בכך יגרם לה נזק בלתי הפיך, משעומד לה סעד של פיצוי כספי בגין נזקיה במידה שהיא תזכה בערעור ותוכיח את קיומם של אלו (ראו: עע"מ 1693/12 ע.מ.ת ערוצי מדידה ותשתיות בע"מ נ' מועצה אזורית עמק המעיינות, פסקה 4 (לא פורסם, 28.3.2012); עע"מ 5265/04 א.י.ל סלע 1991 בע"מ נ' חברת נתיבי איילון בע"מ, פסקה 6 (לא פורסם, 24.6.2004)). כמו כן, המכרז שעניינו נדון במסגרת הליכים אלו הוא מכרז לאספקת שירותים ותפעול (תחזקת איזור מסילת הרכבת), וזאת להבדיל ממכרז הקמה. בסוג זה של מכרזים ככלל הימנעות ממתן סעד זמני אינה יוצרת מצב בלתי הפיך שלא ניתן להשיבו לקדמותו, שכן אין מניעה, בכל שלב, להפסיק את ההתקשרות עם הזוכה במכרז, ולפצות את הנפגע על הנזקים שנגרמו לו בגין אי מתן הסעד הזמני (ראו למשל: בר"מ 2874/11 מלכה אנגלסמן ושות' – משרד עורכי דין נ' משרד האוצר – אגף החשב הכללי – מנהל הדיור הממשלתי, פסקה 8 (לא פורסם, 27.6.2011)).

10. בנוסף, צו הביניים בוטל עם מתן פסק הדין ביום 15.3.2012 והבקשה דנן הוגשה רק ביום 11.4.2012, כחודש לאחר מכן, כאשר הצו כבר לא עמד בתוקפו, והדבר כלל לא גרם למבקשת להזדרז בהגשת הבקשה.

כאמור, המבקשת לא הסבירה מדוע ביקשה "הותרת הצו על כנו" על אף שבוטל במפורש, למרות שניתנה לה האפשרות לעשות כן, ויש לקוות שהדבר לא נעשה כדי להטעות את בית המשפט.

מטעמים האמורים, אני סבור כי לא עלה בידי המבקשת להראות כי קמה הצדקה על פי הקריטריונים המקובלים למתן הסעד המבוקש. אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, ‏י' בסיון התשע"ב (‏31.5.2012).