עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2890/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 2890/11

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט י' דנציגר

המערער:

סאאד מסארווה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 53423-10-10 מיום 16.3.2011 שניתן על-ידי כבוד השופטת ד' סלע

תאריך הישיבה:

כ"ג בשבט התשע"ב

(16.2.2012)

בשם המערער:

עו"ד עדאל בויראת

בשם המשיבה:

עו"ד דפנה שמול

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע) מיום 16.3.2011 (ת"פ 53423-10-10).

המערער הורשע – על-פי הודאתו – במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן הכולל עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) + 332(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיפים 10(א) + 38 + 62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשל"א-1961.

לפי כתב האישום המתוקן, ביום 18.10.2010 בשעה 21:30 לערך, בעת שהמערער שהה ליד רכבו מסוג מזדה (להלן: הרכב) סמוך לצומת ערה בכביש 65, הגיעה למקום ניידת משטרה בה נהג השוטר טל רצבי (להלן: השוטר) ולידו המתנדב יונס כאשר הבחין המערער בניידת, מיהר להיכנס לרכב ונהג בו ללא רישיון נהיגה תקף נהיגה פראית ומסוכנת לאורך כשבעה ק"מ, במהירות מופרזת. הניידת דלקה אחר הרכב בו נהג המערער תוך כדי הפעלת אור כחול מהבהב וסירנה. השוטר הורה למערער לעצור באמצעות מערכת הכריזה, אך המערער התעלם מהוראותיו והמשיך בנסיעה מסוכנת ופרועה. במהלך הנסיעה, נהג המערער במהירות גבוהה שאינה תואמת את תנאי הדרך, לא ציית לרמזור אדום, עקף כלי רכב במהלך נסיעתם, נהג ברכב באופן מסוכן אשר בגינו נאלצו מספר נהגים לסטות עם רכבם, מספר נהגים נאלצו לבלום בפתאומיות, ובשלב מסוים סיכן אף הולכי רגל. המערער נסע בנתיב תחבורה בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח בו וזאת תוך כדי סיכון חיי אדם. המערער כאמור נהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף.

על בסיס הרשעה זו, גזר בית המשפט המחוזי על המערער את העונשים הבאים:

א. 40 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו מיום 20.10.2010;

ב. 18 חודשי מאסר על תנאי, שהמערער לא יישא בהם זולת אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, או הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, או עבירה של נהיגה בזמן פסילה ויורשע במי מהן בתוך תקופת התנאי או לאחריה;

ג. פסילה למשך 12 חודשים מיום שחרורו והפעלת הפסילה על תנאי שהיתה תלויה ועומדת כנגד המערער מת"פ 7094/08 בבית המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.4.2009, כך שבסך הכל ייפסל המערער מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 22 חודשים מיום שחרורו מהכלא. למען הסר ספק, המערער פסול מלהחזיק רישיון נהיגה גם במהלך חופשותיו מהכלא;

ד. פסילה על תנאי למשך 10 חודשים למשך שנתיים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה מסוג העבירה בה הורשע בתיק זה, או נהיגה בזמן פסילה או נסיעה כשברמזור אור אדום או נהיגה במהירות העולה על 45 קמ"ש מהמהירות המותרת בדין.

במסגרת גזר הדין, עמד בית המשפט על שורה של הרשעות קודמות בהן הורשע המערער בעבירות חמורות בתחום אלימות, רכוש ועבירות בנשק. בגין עבירות אלה הוטלו עליו מספר מאסרים בפועל לתקופות שונות, המצטברים ל-10 שנות מאסר, חלקם בחופף. מדובר בתקיפות הגורמות חבלה של ממש; קבלת נכסים שהושגו בפשע ובעוון; הצתת צמחים, עצים ויבולים במזיד; בריחות ממשמורת חוקית; החזקת סכין; גניבות רכבים; זיוף סימני זיהוי של רכב; נהיגה ללא רישיון וללא פוליסה; החזקת מכשירי פריצה; החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית; פריצות וגניבות; פריצה לרכב במטרה לגנוב; שימוש ברכב ללא רשות; תקיפת עובד ציבור; איומים; תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ועוד. בשנת 2002 הורשע המערער בחטיפה; בסחיטה באיומים בתקיפה בתנאים מחמירים ובניסיון פריצה לרכב; בשנת 2003 הורשע המערער בפריצה לרכב בכוונה לגנוב; בניסיונות לגנוב רכב ובחבלה במזיד ברכב; ובשנת 2009 הורשע בנשיאה והחזקת נשק שלא כדין; בהכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו; בנהיגה ללא רישיון תקף וללא ביטוח; הסתייעות ברכב לצורך עוון או פשע; ובנהיגה ברכב ברשלנות. המערער שוחרר מהכלא בשנת 2009. בנוסף, למערער 21 עבירות תעבורה וביניהן נהיגה כשברמזור אור אדום; נהיגה ללא רישיון; נהיגה במהירות מופרזת ועוד. עוד עמד בית המשפט על הסכנה שיצר המערער בכך שנהג באופן פרוע וחסר אחריות, תוך זלזול בוטה בהוראות החוק ובאנשי חוק, כשהוא נמלט מאנשי משטרה אשר נסעו בעקבותיו בניידת, בסכנו אותם וכן נהגים והולכי רגל שנקרו בדרכו. "הוא נסע במהירות מופרזת, לא ציית לרמזור אדום, עקף כלי רכב שהיו במהלך נסיעה, ופגע בבטיחותם של עוברי הדרך. למרבה המזל, סטו הנהגים שפגש עם רכבם, אחרים בלמו בפתאומיות, ובדרך נס לא הסתיימה הפרשה בתוצאה הרת אסון."

על גזר דין זה ערער המערער בפנינו. במסגרת הערעור, טוען הוא, כי אין למצות את הדין עמו, ויש להסתפק בתקופת המעצר שריצה עד כה בתיק זה וככל שמדובר בשלילת רישיונו, מבקש הוא להסתפק בהפעלת הפסילה על תנאי. כמו-כן, טוען המבקש, כי יש להתחשב בהודאתו במסגרת הסדר הטיעון, אשר מלבד שחסכה מזמנו של בית המשפט ומזמנם של עדי התביעה, מלמדת על לקיחת אחריות מצידו לביצוע העבירות. עוד טוען המבקש, כי יש להתחשב לקולה בנסיבותיו האישיות. הוא רווק בן 31, הסובל ממחלת סוכרת ודלקת כרונית בקיבה, בן להורים פרודים, אשר עול הפרנסה והתמיכה באחיו רובץ על כתפיו. הוא הדגיש, כי אין לו עבר תעבורתי מכביד וגם העבירות התחבורתיות בהן הורשע בתיק זה אינן מן החמורות. הוא מדגיש וטוען, כי הוא מודע לעבירות אותן ביצע ומבקש לתת לו הזדמנות שלא ניתנה לו בעבר לשקם את חייו כאזרח מן השורה. לטענתו, הוא אומנם נהג ללא רישיון, אולם רישיונו לא חודש רק עקב הקנסות שלא שילם. יתרה מכך, המערער אף הביע צער, הודה במעשיו וציין כי הם בוצעו רק מתוך פחד שיגיע שוב לבית הסוהר עקב אי חידוש רישיונו.

מנגד, המשיבה מבקשת לדחות את הערעור. לטענתה, במעשי המערער יש חומרה רבה. הוא נמלט בנסיעה פרועה וממושכת מאנשי החוק, סיכן בהתנהגותו ובנהיגתו את חיי המשתמשים בכביש, נוסעים והולכי רגל והביע זלזול הן בשלטון החוק והן בחיי אדם. עוד הדגישה המשיבה את עברו הפלילי המכביד של המערער, המעיד על כך שמדובר באדם שהעונשים שהושתו עליו בעבר לא הרתיעו אותו.

לאחר שעיינו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ובהודעת הערעור, ולאחר ששמענו את הצדדים, נחה דעתנו, כי דין הערעור להידחות.

הלכה ידועה היא, כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה (ראו למשל: ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 29.1.2009, פסקה 11)). במקרה הנדון לא מצאנו סטייה ברורה שכזו לחומרה.

המערער נהג ברכב במהירות גבוהה, באופן נטול רסן, גרם לאנשי משטרה להגיע עמו למרדף, עבר ברמזור אדום, סיכן עוברי דרך ואילץ רכבים שהיו בדרכו לסטות הצידה או לבלום באופן פתאומי בכדי למנוע התנגשות עמו.

עמדו לנגד עינינו גם השיקולים לזכות המערער, גילו הצעיר ונסיבותיו האישיות והבריאותיות; כן שקלנו את העובדה שהוא הודה באישומים המיוחסים לו בטרם החלה שמיעת הראיות, נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה כנה ואמיתית, התנצל. עם זאת, על אף גילו הצעיר, המערער הספיק לעבור עבירות רבות מאוד וחמורות ואף על עונשי המאסר בפועל והמאסר על תנאי שהוטלו עליו בעבר הוא קרא תגר, והם לא מנעו ממנו להמשיך ולבחור בדרך העבריינית. המערער כאמור גרם לאנשי משטרה להגיע עמו למרדף. לעניין מרדפים כגון אלה, קבעתי בע"פ 3141/08 מדינת ישראל נ' מרעי דבאי (לא פורסם, 28.7.2008), כי:

"בית משפט זה נתן דעתו שוב ושוב לתופעה הקשה של 'מרדפים' המתנהלים בכבישי הארץ ובחוצות הערים. קביעתנו הייתה, ועודנה, כי אין לקבל תופעה זו, המסכנת חיי אדם בכוח ובפועל, ויש לגזור על הנוטלים בה חלק עונשי מאסר כבדים, כגמול על מעשיהם החמורים, וכביטוי להוקעתם על ידי החברה". (ראו, למשל, ע"פ 2079/06 אבו עצא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.6.2006); ע"פ 7632/05 אלאטרש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.8.2006); ע"פ 342/05 אלרביעה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.6.2005)).

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ז בשבט התשע"ב (20.2.2012).

ש ו פ ט