עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2851/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

עע"ם 2851/12

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקשים:

1. חזקיהו קלמנוביץ

2. שמואל סולרש

3. הרב דוד שמידל

4. אתרא קדישא

נ ג ד

המשיבים:

1. הועדה המקומית לתכנון ובניה, טבריה

2. עובד עוזר - ראש עיריית טבריה

3. לס-אולס אינטל אינסטמנט אינק

4. לס אולס השקעות בע"מ

5. רשות העתיקות

בקשה למתן צו מניעה זמני

בשם המבקשים:

עו"ד רפאל שטוב

בשם המשיבים 1-2:

עו"ד שמעון בלסאן

בשם המשיבות 3-4:

עו"ד ראנטו יאראק; עו"ד דנה ניסים-משלי

בשם המשיבה 5:

עו"ד יורם ברסלע; עו"ד רדואן בדחי

החלטה

1. בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבים להימנע מלבצע עבודות חפירה או בינוי במקרקעין הידועים כחלקות 33-34 בגוש 15008 שבטבריה וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (עת"ם 33771-03-12, כבוד השופטת נ' מוניץ).

2. המבקשים הגישו עתירה מנהלית לביטול היתרי בנייה במקרקעין נשוא הבקשה. במסגרת העתירה נטען, בין היתר, כי במקום מצוי בית עלמין יהודי עתיק. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה בקובעו כי היתרי הבנייה ניתנו כדין. עוד נקבע כי העותרים לא הניחו ולו ראשית ראיה לכך שבמקום מצויים קברים או עצמות אדם.

3. לטענת המבקשים המקרקעין נשוא העתירה מצויים בשטח בית קברות עתיק שבו נקברו יהודים רבים במשך 1,500 שנה. לטענתם, רשות העתיקות ציינה בכתב תשובה שהוגש לבית משפט קמא כי השטח מצוי במקום המוכר כבית קברות, בו נמצאים מספר קברים וכי אין בידם מידע מדוייק על אודות גבולות בית הקברות. לטענתם, בית משפט קמא התעלם מכך שרשות העתיקות אישרה שמדובר בבית קברות. הואיל ומדובר בבית קברות והמשיבים לא עשו ניסיון לחפור או לבנות בדרכים חלופיות הרי שמאזן הנוחות נוטה בבירור לחובת המשיבים.

4. מנגד טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות. משיבות 1 ו – 2 טענו כי בית משפט קמא פסק על-פי חומר הראיות והגיע למסקנה כי אין במקום קברים. בנוסף הודגש שבמקרקעין מצוי נכס אשר מהווה מפגע ציבורי, חזותי ותיירותי ויש לאפשר את ביצוע העבודות על מנת להסיר את המפגע. העבודות נועדו לייצב את הבניין ולחזק אותו מפני התמוטטות במקרה של רעידה אדמה.

רשות העתיקות הדגישה בתגובתה כי בוצעו על ידה בדיקות ארכיאולוגיות מקדימות ולא נחשפו קברים עתיקים במקום. הודגש כי בניגוד לנטען בבקשה הרי שבפועל רשות העתיקות ביצעה בדיקות מקצועיות בצורה יסודית וממצה על ידי ארכיאולוגים מנוסים ומקצועיים. כך למשל ביום 8.1.12 בוצעו בדיקות ארכיאולוגיות בשלוש תעלות באורך של כ – 20 מ' בעומק משתנה שבין 1.5 – 2.5 מ'. בכל התעלות לא נמצאו עתיקות, קברים או עצמות אדם המעידים על קיומם של קברים בשטח הספציפי. מכאן שאין כל עילה חוקית לאסור ביצוע עבודות במקום. משיבים 3 ו-4, שהם היזמים העובדים במקום, הדגישו את הנזק שייגרם להם אם יופסקו העבודות במקרקעין. להערכתם הנזק הישיר עומד על סך של כ- 165,000 ₪ לחודש.

5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית משפט קמא סבורני כי אין מקום להיעתר לבקשה. בית המשפט לעניינים מנהליים בחן את התשתית העובדתית שהונחה לפניו והגיע למסקנה כי אין ולו ראשית ראיה לכך שמצויים במקרקעין עצמות אדם או קברים. המבקשים מדגישים אמירה מסוימת של רשות העתיקות, אולם בית משפט קמא בחן את עמדת רשות העתיקות, שקבעה לאחר שערכה בדיקות במקום, שאין בסיס לטענה כי במקום מצויים עצמות אדם או קברים. אין באמור כדי לקבוע מסמרות בנדון פרט לכך שסיכויי הערעור בשלב זה אינם נוטים לטובת המבקשים. מסקנה זו משליכה גם על בחינת מאזן הנוחות, שכן הנזק שלו טוענים המבקשים מבוסס על ההנחה שבמקום מצוי בית קברות, מבלי שהונחה תשתית ראייתית מבוססת דיה. בנוסף, יש ליתן משקל לנזק הכלכלי שייגרם למשיבות 3 ו-4 כתוצאה ממתן הצו ולטענת עיריית טבריה לכך שבמקום מצוי נכס המהווה מפגע ציבורי.

6. לנוכח האמור דין הבקשה להידחות. אין באמור כדי למנוע מהמבקשים להגיש בקשה נוספת במידה ויתגלו ממצאים כלשהם במהלך העבודות במקום.

ניתנה היום, כ"ו בניסן תשע"ב (18.4.2012).