עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2540/11

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם העוררת:                        עו"ד גלי פילובסקי

בשם המשיב:                         עו"ד אורי דייגי

בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס

 

 

 

 

בפניי ערר שהגישה המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט ד' מגד), מיום 29.3.2011, המורה כי המשיב המואשם בביצוע מעשה סדום בבנו ישוחרר לחלופת מעצר.

 

1.        המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ועל פי כתב האישום מיום 13.1.2011 מיוחסת לו עבירה של מעשה סדום בבן משפחה (סעיף 351(א) בנסיבות סעיפים 347(ב), 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977). על פי הנטען בכתב האישום המשיב התגורר עם אשתו ושלושת ילדיהם הקטינים בבאר-שבע, ובבוקר יום 2.1.2011 ניגש לחדר השינה של אחד מילדיו (להלן: המתלונן), שהיה כבן חמש וחצי, הניח אותו על המיטה כשהוא על בטנו באופן שפלג גופו התחתון מחוץ למיטה ורגליו על הרצפה ובקש ממנו להוריד את מכנסיו. משעשה כן אחז המשיב בגופו של המתלונן והחדיר את איבר מינו לתוך פי הטבעת של המתלונן. המתלונן ביקש מהמשיב שיחדל ממעשיו ואמר כי כואב לו, והמשיב אכן חדל וביקש מהמתלונן שלא יספר לאמו על המעשה.

 

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון שנערך ביום 19.1.2011 הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר אך טען כי יש לבחון את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. בהתאם להחלטות בית המשפט המחוזי הוגשו בעניינו של המשיב חמישה תסקירי מעצר וחוות דעת פסיכיאטרית. תחילה לא המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, והעריך כי קיים סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות מצד המשיב, בעומדו על כך שהמשיב עבר טראומה מינית בגיל עשר ומאז נצר את הסוד בליבו, וכי יש לו דחף מיני מוגבר והוא מתעסק בתחום המין באופן אינטנסיבי. שירות המבחן אף פסל מספר חלופות מעצר שהציע המשיב. אך בתסקירו האחרון מיום 3.3.2011 המליץ שירות המבחן לשקול את שחרורו של המשיב לחלופה של מעצר בית מלא בדירה בבאר-שבע ששכרה משפחתו לצורך כך בפיקוח אמו, גיסו ודודתו בתוספת איזוק אלקטרוני וכן את שילובו במסגרת טיפולית בפיקוח מעצר של שירות המבחן.

 

2.       בהחלטתו מיום 29.3.2011 אימץ בית המשפט את המלצת שירות המבחן והורה על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר שהוצעה בציינו כי לא התעלם מחומרת העבירה ומהסיכון שנשקף מהמשיב לקטינים, אך יחד עם זאת, כך הוסיף, מדובר באדם צעיר המנהל אורח חיים נורמטיבי, ולא ניתן שלול שהטראומה המינית שעבר בילדותו היא שעמדה ברקע העבירה. כן ציין בית המשפט כי בבקשת המשיב להשתלב במסגרת טיפולית ניתן למצוא סממן לנטילת אחריות על מעשיו, כי משפחתו התגייסה לעזרתו וכי שירות המבחן, שלהמלצתו ראה לייחס חשיבות רבה, מצא שהערבים המוצעים אחראים ומודעים למוטל עליהם.

 

          לבקשת המדינה עוכב ביצועה של החלטה זו על ידי בית המשפט המחוזי לארבעים ושמונה שעות, לצורך הגשת הערר שבכאן ועם הגשת הערר, הוספתי והוריתי כי עד החלטה אחרת יישאר המשיב במעצר.

 

3.        בערר טוענת המדינה כי נסיבות המקרה מצביעות על כך שחלופת מעצר אין בה כדי להשיג את מטרת המעצר. המדינה מפנה בהקשר זה לחזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, לעניין העבירה שבגינה עומד המשיב לדין. המדינה מוסיפה ומציינת כי נשקפת מן המשיב מסוכנות רבה לציבור הקטינים נוכח המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, אותם ביצע בבנו בהיותו כבן חמש שנים. מעשים אלה מצביעים על כך שהוא מונע מתוך דחפים מיניים בלתי מרוסנים ועל אכזריות, קהות חושים והעדר עכבות למימוש דחפיו המיניים. עוד מציינת המדינה כי מתסקירי המעצר שהוגשו בעניינו של המשיב עולה שקצין המבחן התרשם שישנו סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות, כי יש לו דחף מיני מוגבר וכי קיים קושי למקד את הבעייתיות הדורשת התערבות טיפולית, ובאלו יש כדי לחזק את המסקנה כי אין להורות על שחרורו לחלופת מעצר. המדינה מדגישה כי נוכח המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב אין בהתרשמותו החיובית של שירות המבחן מן המפקחים המוצעים כדי להוביל לשחרורו לחלופת מעצר, ולגישתה גילו ועברו הנקי אף הם אינם מצדיקים את שחרורו במקרה דנן. עוד מציינת המדינה כי מכל מקום היה על בית משפט קמא להורות על השתלבות מיידית של המשיב בקבוצת טיפול מוגדרת וברורה ולא היה מקום להסתפק בקביעה כי על הערבים לדאוג לשלבו בטיפול באחת המסגרות שהוצעו. המדינה אף מדגישה כי טיפול במשיב ימשך זמן רב ותוצאותיו החיוביים, ככל שיהיו כאלה, עתידים לתת אותותיהם רק עם מיצוי הטיפול ולא עם תחילתו. מכל הטעמים הללו עותרת המדינה לביטול החלטתו של בית משפט קמא בדבר שחרורו של המשיב לחלופת מעצר ולמעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

 

4.        המשיב מצידו טוען כי דין הערר להידחות, והוא מדגיש כי הודה בביצוע מעשה מגונה בלבד, כי חדל ממעשיו לבקשת המתלונן, כי גם בבדיקה הרפואית שנערכה למתלונן לא נמצאה פגיעה בפי הטבעת, וכי התביעה אינה מאתרת כעת את הודאתו הנטענת בביצוע המיוחס לו. עוד טוען המשיב כי בילדותו בוצע בו מעשה סדום בידי בן-דודו וכי המעשה שביצע בבנו נבע מתוך התקף בלתי נשלט כשהוא כלל לא מודע למעשיו וכאילו "התעורר" באמצע האירוע. כן טוען המשיב כי יש ליתן משקל לגילו הצעיר (בן 29), לכך ששירת בצבא ולאורח חייו הנורמטיבי. המשיב מוסיף ומדגיש כי החלופה עליה הורה בית משפט קמא הולמת, והוא מדגיש כי הערבים נמצאו ראויים, כי הוא יהיה נתון לאיזוק אלקטרוני וכי בבניין בו נמצאת הדירה שבה הוא מבקש לשהות לא מתגוררים ילדים. כן הוא מציין כי אשתו סיפרה על תפקודו החיובי כאב במשך השנים וכי הוא מודה בקיומה של בעיה ופתוח לקבלת טיפול.

 

5.       בתום הדיון שנערך ביום 3.4.2011 הוריתי כי על מנת שניתן יהיה לבחון את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר יגיש שירות המבחן תסקיר משלים אשר במסגרתו תוצג תוכנית טיפולית לשלב המעצר ותהיה התייחסות להשתלבות המפקחים בהוצאתה אל הפועל. ביום 10.4.2011 הגיש שירות המבחן תסקיר כאמור ובו נאמר כי בשלב זה לא ניתן לשלב את המשיב במרכז יום לטיפול בעברייני מין בפתח תקווה כיוון שבמרכז מטופלים ככלל עבריינים שלקחו אחריות על מעשיהם ושניתנה הכרעת דין בעניינם. על כן, התבקשה אורכה נוספת על מנת לערוך למשיב בדיקה פסיכו-דיאגנוסטית על ידי הד"ר אמיליאנר ולבחינת אפשרויות טיפוליות אחרות בעניינו. בדיון נוסף שהתקיים ביום 13.4.2011 הסכימו הצדדים לדחיה של חודש ימים על מנת לאפשר בדיקה כאמור, ובהחלטה מאותו היום הוריתי כי לאחר ביצועה יגיש שירות המבחן תסקיר משלים בעניינו של המשיב. תסקיר כאמור הוגש ביום 22.5.2011, ובו פורטו ממצאיו של ד"ר אמיליאנר ועוד נאמר כי ממצאיו הועברו ליחידה לטיפול בטראומה של בית החולים סורוקה, אך יחידה זו הודיעה כי אין ביכולתה לשלבו לטיפול במסגרתה, בין היתר כיוון שעל פי הממצאים אין עדות למצב פוסט טראומטי פעיל כיום. יחד עם זאת, נמצאה אפשרות לשלב את המשיב באופן פרטי בטיפול קבוצתי לעברייני מין המתקיים אחת לשבוע בתל-אביב, למשך חצי שנה, בהנחיית ד"ר שני. בתסקיר צוין כי על מנת להקל על המשפחה בליוויו של המשיב מבאר-שבע לתל-אביב מומלץ לאפשר לאביו לשמש כמלווה נוסף, אף שיש לו עבר פלילי בתחום האלימות במשפחה. בנסיבות העניין המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב לחלופת המעצר עליה הורה בית משפט קמא, כאשר הוא יצא אחת לשבוע לטיפול הקבוצתי בתל-אביב וכן ילווה בפיקוח מעצרים הכולל מפגש שבועי קבוצתי נוסף במסגרת שירות המבחן שאינו ייעודי לעברייני מין. 

 

6.       לאחר שהוגש התסקיר המשלים, ובהמשך להחלטתי מאותו היום, הודיעה המדינה כי היא עומדת על הערר וכי לעמדתה התסקירים המשלימים שהגיש שירות המבחן מחדדים את קיומה של מסוכנות מצד המשיב וכי אין בנמצא חלופה אשר תאיינה. המדינה הצביעה בהקשר זה על כך ששירות המבחן ציין כי הערבים יתקשו להציב למשיב גבולות לאורך זמן, וכן על כך שהטיפול יכלול רק פגישה חד שבועית בת שעה וחצי ולמעשה אין אפשרות לשלבו בטיפול משמעותי שיהיה בו כדי לנטרל את מסוכנותו. 

 

          ביום 5.6.2011 התקיים דיון נוסף בעניינו של המשיב, ובסיומו הוריתי כי נוכח בקשת המשיב שאביו ילווה אותו לטיפול בו הוא מבקש להשתתף, יגישו שירות המבחן והמדינה את הנתונים הנוגעים לעברו הפלילי של האב, ולמחרת הוגשו הודעות כאמור ומהן עולה כי בשנת 1996 הורשע אביו של המשיב בעבירות של איומים, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, ושירות המבחן הוסיף כי הוא מצא את האב מתאים לצורך ליוויו לטיפול בתל-אביב. 

 

          להשלמת התמונה יצויין כי ביום 30.5.2011 הגישה המדינה כתב אישום מתוקן נגד המשיב ולפי הנטען בו, ביצע המשיב במתלונן מספר מעשי סדום נוספים (במועדים שאינם ידועים).

         

 7.      לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

 

כפי שצוין, המשיב אינו חולק לצורך שלב המעצר על קיומן של ראיות לכאורה לביסוס האישום שהופנה נגדו ועל קיומה של עילת מעצר. המעשה המיוחס למשיב מקים חזקת מסוכנות סטטוטורית וזו מועצמת מאוד נוכח גילו הרך של המתלונן, אשר נפגע בידי אביו בביתו. בנסיבות אלה על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו לבחון חלופת מעצר אפשרית, גם מקום שבו קיימת המלצה חיובית לכך מאת שירות המבחן. במקרה שלפנינו הוגשו מספר תסקירי מעצר בעניינו של המשיב, בבית משפט קמא ובבית משפט זה. שירות המבחן, כמו גם משפחתו של המשיב, עשו מאמץ משמעותי לאתר עבור המשיב חלופה ומסגרת טיפולית מתאימה אולם בתסקירי המעצר שזורות אמירות המעלות סימני שאלה לא מבוטלים לגבי דיות החלופה להפגת המסוכנות הנשקפת מן המשיב. כך, בתסקיר מיום 7.2.2011 ציין שירות המבחן כי להתרשמותו קיימת "רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות". כן נאמר באותו תסקיר כי למשיב דחף מיני מוגבר והתעסקות אינטנסיבית במין ובנוסף כי יש לו "גבולות רופפים" בתחום ההתנהגות המינית. בנוסף, בתסקיר המעצר מיום 20.2.2011 ציין שירות המבחן כי יש למשיב קושי למקד את הבעייתיות הדורשת התערבות טיפולית ונטייה להתמקד בקורבנותו, וגם בתסקיר המשלים שהוגש לבית משפט זה ביום 10.4.2011 עמד שירות המבחן על כך שמשפחתו של המשיב, אשר נרתמה לסייע לו, מרוכזת כיום בקורבנותו וייתכן כי עמדה זו "מצביעה על קושי ביכולתם להציב גבולות לאורך זמן". קושי זה שעליו עמד שירות המבחן מעורר לטעמי ספק ממשי באשר ליכולת להשיג את מטרת המעצר באמצעות החלופה שהוצעה. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שהמשיב מעיד על עצמו כי במועד האירוע לא שלט במעשיו ו"מצא עצמו" בתוך האירוע כמי שפועל מתוך אוטומטיזם. מצב זה מצביע על מסוכנותו המובהקת של המשיב ולא יהיה זה נכון לחשוף את ציבור הקטינים, שהינו ציבור פגיע ביותר, לסיכון כזה. אכן, בעניינים כגון דא כבר נפסק כי "לא ניתן להמר על גורלם ובטחונם של קטינים" (ראו בש"פ 1375/04 אפריים נ' מדינת ישראל  (טרם פורסם,  26.2.2004)), ויפים הדברים לענייננו.

 

אוסיף ואומר כי אף שאין להמעיט בחשיבותו של ההליך הטיפולי שבו מבקש המשיב להשתלב כמי שככל הנראה חווה בעברו אירועים המשפיעים על התנהגותו המינית, אין בשלב זה אפשרות לשלבו בטיפול אינטנסיבי המיועד לעברייני מין (כגון זה הניתן במרכז היום בפתח-תקווה) או לחלופין בטיפול בפוסט-טראומה בבית החולים סורוקה. כל שניתן לקיים בשלב זה הוא טיפול חלקי וראשוני בלבד במסגרת פרטית וזה אינו מצדיק לטעמי את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. עוד יש לזכור כי ככלל תכליות השיקום אינן מיעדיו של שלב המעצר והשתלבות נאשמים במסגרות טיפוליות בשלב זה היא החריג לכלל (ראו בש"פ 7842/10 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 21 (טרם פורסם, 3.11.2010)).

 

המקרה דנן והנסיבות שתוארו, אינן מצדיקות לטעמי סטיה מן הכלל האמור.

 

אשר על כן הערר מתקבל, והמשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

 

           ניתנה היום, ה' בסיוון תשע"א (7.6.2011).

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11025400_V08.doc   מא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il