עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2479/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון-

רע"א 2479/12

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקש:

שמעון חזן

נ ג ד

המשיבה:

עיריית שדרות

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 5.2.2012 בע"א 37027-04-11 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' ברקאי

בשם המבקש: עו"ד א' גריידי

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ר' ברקאי) בע"א 37027-04-11 מיום 5.2.2012, בו התקבל ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד (השופט א' ברגנר) בו נדחתה תובענת המשיבה כנגד המבקש לתשלום חוב ארנונה בסך של 47,759 ש"ח.

תמצית עובדות המקרה והליכים קודמים

1. המבקש הינו בעל עסק לייצור ולריפוד רהיטים (להלן: העסק). לטענת המבקש, לשם עידוד בעלי עסקים להקים מפעלים ועסקים יצרניים בעיר שדרות, התחייבה המשיבה – באמצעות דובר המשיבה (להלן: הדובר) – לזכות בעלי עסקים שיעבירו את עסקיהם לשדרות, בהטבות בתשלום ארנונה, כדלקמן: בשישה החודשים הראשונים – פטור מלא; בשישה החודשים הבאים – הנחה בשיעור של 75%; בשנה לאחר מכן – הנחה בשיעור של 50%, ובשנה לאחר מכן – הנחה בשיעור של 25%. לטענת המבקש, על יסוד הבטחה זו החליט להעביר את העסק לשדרות. לשם כך, שכר המבקש מבנה תעשיה בשדרות החל מיום 1.8.2004 ועד ליום 31.8.2005 (13 חודשים). מנקודה זו ואילך חלוקים הצדדים ביחס לעובדות. לעמדת המבקש, חייבה אותו המשיבה בתשלום ארנונה מלא ולא העניקה לו את הפטור שהובטח לו. לעומתו טענה המשיבה כי המבקש כבר קיבל את ההנחה המגיעה לו בשיעור של 50% מדמי הארנונה, אלא שהמערער סבור כי ההנחה שקיבל הינה הנחה אחרת, שמקורה בהחלטת המדינה להקל על תושבי "קו העימות" בעקבות נפילת הקסאמים בשדרות.

2. על רקע זה הגישה המשיבה תובענה כספית כנגד המבקש בסדר דין מהיר. במסגרת ההליך טען המבקש כי בניגוד למה שהובטח לו, לא קיבל כל הנחה מעבר להנחת "קו העימות".

3. בפסק דינו דחה בית המשפט השלום את תביעת המשיבה. בית המשפט קבע כי טענתו של המבקש לפיה החוב אכן קיים אלא שאין עליו לשלמו נוכח פטור שניתן לו, הינה טענת הודאה והדחה המעבירה את הנטל להוכחתה לכתפיו. בית המשפט ציין כי אמנם המבקש לא ידע למסור את פרטיו של דובר העירייה עימו שוחח או אסמכתא בכתב בדבר אותה הבטחה, אולם גרסתו – שנתמכה בתצהירו שלו ושל אביו, רפאל חזן – לא נסתרה על ידי המשיבה. בית המשפט הוסיף כי המשיבה כלל לא טרחה לפנות אל הגורמים הרלבנטיים על מנת לבדוק את נכונות טענותיו של המבקש, והסתפקה בהוצאת פלט ממחשב המשיבה שעל תוכנו העידה עובדת בעירייה (להלן: העובדת) אשר כלל לא עבדה אצל המשיבה במועד הרלבנטי לתביעה. במקרה כגון זה, בו יכולה הייתה המשיבה להביא ראיות לטובתה והיא לא עשתה כן, הרי שקמה חזקה כי ראיות אלה היו פועלת לרעתה לו היו מוצגות.

4. המשיבה ערערה לבית המשפט המחוזי אשר קבע אף הוא כי טענתו של המבקש הינה טענת הודאה והדחה, אם כי בניגוד לקביעת בית משפט השלום הגיע למסקנה כי המבקש לא הוכיח כנדרש כי אכן היה זכאי להטבות כפי שטען. לשיטתו של בית המשפט המחוזי, שגה בית משפט השלום בקובעו כי היה על המשיבה להביא ראיות שיסתרו את גרסת המבקש. זאת משום שהבטחה שלטונית של רשות מקומית למתן הנחה בדמי ארנונה, אם הייתה, צריכה הייתה להינתן בכתב, על ידי הגוף המוסמך לכך. על כן, אמירה בעל פה מצד דובר העירייה אינה הבטחה מחייבת. בית המשפט הוסיף כי המשיבה לא כפרה בכך שניתנו הנחות כפי שטען המבקש, אולם המבקש לא הוכיח כי עמד בקריטריונים לקבלת ההנחות, או כי פנה אל המשיבה בכתב על מנת לקבלן בהתאם להבטחה שכביכול ניתנה לו.

מכאן הבקשה שלפני.

תמצית נימוקי הבקשה

5 לטענת המבקש שגה בית המשפט המחוזי בכך שהתערב בפסק דינו של בית המשפט השלום, אשר נסמך בעיקרו של דבר על ממצאי עובדה ומהימנות של העדים שהעידו לפניו. המבקש סבור כי העדות מטעם המשיבה באמצעות העובדת אינה מוכיחה דבר, משום שהעובדת כלל לא עבדה בעירייה בתקופה הרלבנטית לפרשה, ועל כן אינה בקיאה במגעים שניהל המבקש עם המשיבה. כמו כן מדגיש המבקש בבקשתו כי בית משפט השלום קבע את אשר קבע על יסוד התרשמות ישירה ממהימנותם של המבקש ושל אביו, שהעידו על מתן ההבטחה כאמור. על כן גורס המבקש כי על בית משפט זה לקבל את בקשתו על מנת למנוע עיוות דין בעניינו.

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובה מטעם המשיבה.

7. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ("ערעור שני") תוענק במשורה, במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מדלת אמותיהם של בעלי הדין, או כאשר נדרשת התערבותו של בית משפט זה לשם מניעת עיוות דין שאין להשלים עימו [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי ב 1273-1271 (מהדורה חמש עשרה, 2007)]. מדיניות משפטית זו הינה תולדה של איזון בין הצורך לקדם ערכים כגון יעילות, ודאות בדין וסופיות הדיון מחד גיסא, לבין ההכרה בחשיבותה של זכות הערעור מאידך גיסא.

8. המבקש דנן כלל אינו טוען כי בקשתו מעוררת שאלה משפטית כללית. טענותיו מתמקדות בעיוות דין שייגרם לו באם תידחה בקשתו. איני סבור כי ייגרם למבקש עיוות דין כאמור, לא כל שכן ברמה המצדיקה מתן רשות ערעור לפני בית משפט זה. בית המשפט המחוזי נימק את פסק דינו כדבעי, ודן בכל אחת מטענותיו של המבקש. מבלי להביע דעתי על כך, אף אם שגה בית המשפט המחוזי באופן שבו יישם את הדין על נסיבותיו של המקרה הנוכחי, אין בטעם זה בלבד כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" [ראו, למשל: רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ (טרם פורסם, 15.11.1998)], זאת גם כאשר נחלקו הערכאות הקודמות בדעתן [ראו, למשל: החלטתה של השופטת א' פרוקצ'יה ברע"א 4520/04 א' ק' נ' ש' ק' (לא פורסם, 25.5.2005), פסקה 7]. כמו כן טען המבקש כנגד התערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט השלום. כבר הבעתי את דעתי בעבר כי אופן יישומה של ההלכה בדבר התערבות ערכאת הערעור בממצאיה של הערכאה הדיונית על נסיבותיו הפרטניות של עניין זה או אחר, אינו מצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" [ראו: רע"א 2197/12 וייסמן נ' אלפא ספורט צפת (טרם פורסם, 3.4.2012)].