עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2452/12

 

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"פ  2452/12 - א'

 

לפני:  

כבוד השופטת מ' נאור

 

המבקש:

חוסיין אלמחדי

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבה:

מדינת ישראל

                                          

בקשה רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב- עפ"א 6654-12-11, מיום 10.3.2012 מפי השופטת ט' חיימוביץ

 

בשם המבקש:                        עו"ד ליאור אייזנפלד

 

                                          

 

החלטה

 

 

           לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (עפ"א 6654-12-11, מיום 10.3.2012, השופטת ט' חיימוביץ) במסגרתו נדחה ערעור על החלטת בית המשפט השלום בבאר שבע ב-ב"נ 44418-05-11 (מיום 10.11.2012, השופט א' ברסלר-גונן). על פי החלטת בית המשפט השלום נדחתה בקשה לביטול צו הריסה מינהלי שהוצא נגד מבנה שבהחזקתו של המבקש.

 

ההליכים הקודמים ובקשת רשות הערעור

 

1.        הועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז דרום, הוציאה צו הריסה מינהלי נגד שני מבנים שבחזקת המבקש, אשר נבנו ללא היתר בניה, וזאת בהתאם לסעיף 238א(ב1)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון ובניה). המבקש טען בפני בית המשפט השלום כי שני המבנים קיימים ומאוכלסים כבר משנת 2007 וכי נפלו פגמים בהוצאת הצו להריסתם. בית המשפט השלום קבע כי במקרה זה צו ההריסה אכן נדרש כדי למנוע יצירת עובדה מוגמרת ביחס למבנה הגדול מבין שני מהמבנים. נקבע כי בזמן הוצאת הצווים, טרם הסתיימה בניית המבנה הגדול. עוד נקבע, כי המבנה הגדול לא אוכלס, לא חובר לתשתיות, ואינו ראוי לשמש למטרה שלשמה הוקם. בית המשפט הצביע על כך שהמבקש עצמו העיד כי השלים את בניית המבנה רק לאחר מתן הצו. כן נדחו טענות המבקש ביחס לאופן זיהוי המקרקעין, הליך ההיוועצות, וחוסר תום הלב מצד המדינה.

          

           לעומת זאת ביטל בית המשפט את צו ההריסה שהוצא נגד המבנה הקטן שבצו ההריסה, כיוון שקבע כי הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת לגביו, אך קבע כי למדינה עומדת הזכות לנקוט בהליכים אחרים כלפי אותו מבנה.

 

2.        ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. נקבע כי אין מקום לשנות את קביעות בית משפט השלום לפיהן טרם הושלמה בניית המבנה הגדול וכי משפחת המבקש אינה מתגוררת שם בפועל. עוד נקבע כי יש לדחות את יתר טענות שהעלה המבקש אשר נזכרו גם בפסק דינו של בית המשפט השלום, וביניהן הטענה בדבר טעות בזיהוי המקרקעין בצו ופגמים בהיוועצות. לבסוף, התייחס בית המשפט לטענת המבקש לפיה אין הגיון בקביעתו של בית המשפט השלום המגדירה את המבנה הגדול כחדש ואילו את המבנה הקטן כישן, כיוון ששניהם צמודים זה לזה. בית המשפט המחוזי אישר את קביעותיו של בית המשפט השלום ביחס לשני המבנים וקבע כי מסקנתו הייתה הגיונית על יסוד הראיות שהיו בפניו. ביום 10.3.2012 דחה בית המשפט את הערעור וקבע כי צו ההריסה יכנס לתוקף ביום 25.3.2012.

 

3.        ביום 25.3.2012 הוגשה לבית משפט זה בקשה ליתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בד בבד עם הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה שהוצא נגד המבנה הגדול. המבקש טוען כי שגה בית המשפט המחוזי בהימנעותו משינוי קביעתו של בית המשפט השלום ביחס לשאלת השלמת הבניה של המבנה הגדול. לטענת המבקש, המבנה הגדול היה, כבר בשעת הוצאת הצווים, מבנה מאוכלס שבנייתו הושלמה. עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט בכך שלא ראה את הליקוי שנפל בזיהוי המקרקעין כפגם הסותר את חזקת התקינות המנהלית. המבקש סומך את טענותיו במבחנים שנקבעו בפסיקה, המלמדים, לדעתו, על כך שהיה לראות את המבנה הגדול ככזה שבנייתו הושלמה.

 

 

דיון והכרעה

 

4.        דין הבקשה להידחות, שכן היא אינה מעלה כל שאלה משפטית, ציבורית או חוקתית המצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". טענותיו של המבקש בבקשה שלפנינו, נבחנו על ידי שתי הערכאות הקודמות, אשר לא ראו לנכון לקבלן. לא מצאתי כל סיבה לשנות את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט השלום. (לענין התערבות ערכאה זאת בקביעות עובדתיות, ראו והשו: רע"פ 2468/05 מוסטפא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.4.2005)). בית משפט השלום קבע כי מדובר במבנה אשר טרם הוצאת הצו לא אוכלס ואף לא הושלמה בנייתו. אלו קביעות שבעובדה, המעוגנות בראיות. אין די בכך שהקירות החיצוניים קיימים. חומרי הבניה היו מונחים בתוך חלל המבנה באופן שאינו מאפשר מגורים והמבנה אף לא חובר לתשתיות. בית המשפט קבע כענין שבעובדה שמשפחת המבקש לא גרה במבנה.

 

5.        משהגעתי למסקנה כי אין מקום ליתן רשות לערער, הרי שמתייתר הצורך לדון בבקשת עיכוב ביצוע צו ההריסה. אציין, כי חרף העובדה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 10.3.2012, בקשת עיכוב הביצוע הוגשה רק ביום 25.3.2012, יום כניסתו לתוקף של צו ההריסה. דרך פעולה זאת אינה ראויה. בית משפט זה חזר פעמים רבות על הצורך להימנע מהגשת בקשות "בדקה התשעים", וגם במקרה זה טוב היה להימנע מלנהוג כן.

 

6.        סוף דבר: בקשת רשות הערעור ועימה בקשת עיכוב ביצוע צו ההריסה, נדחות.

 

 

 

           ניתנה היום, ג' ניסן, התשע"ב (26.3.2012).

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12024520_C01.doc   גו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon