עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2374/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 2374/13

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקש:

אשרף חמוד

נ ג ד

המשיב:

מוחמד שבאנה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.03.2013 בת"א 42080-10-11 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא א' פרקש

בשם המבקש: עו"ד ג' שוכרי

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא א' פרקש) בת"א 42080-10-11 מיום 10.3.2013, במסגרתה החליט שלא לשנות מהחלטתו הקודמת מיום 30.1.2013 לפיה החזקה הזמנית בדירת המגורים שבנדון (להלן: הנכס) תהיה של המשיב.

1. במסגרת תביעה למתן סעד הצהרתי הנוגע לזכויותיו של המבקש בנכס, הוגשה על ידי המבקש בקשה לסילוק ידו של המשיב מהנכס. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בנימוק שאינו יכול להעדיף, נכון למועד החלטתו, אף אחד מהצדדים לעניין הבעלות בנכס ולכן אין לסלק את ידו של המשיב ממנו. ביום 10.3.2013, דחה בית המשפט המחוזי בקשה נוספת של המבקש לסילוק ידו של המשיב מהנכס שהוגשה בשל שינוי נסיבות בנימוק שאין להותיר את הנכס ריק וללא חזקה היות שאם איש לא יחזיק בו הוא יימכר. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי ככל שיתברר בסופו של יום, במסגרת ההליך העיקרי, שהזכויות בנכס הן של המבקש, הרי שזה יהיה רשאי לתבוע את המשיב בגין שהותו בנכס מבלי שלמשיב תעמוד הטענה כי נותר בו על פי החלטת בית המשפט. כנגד החלטה זו עותר המבקש לפני.

2. המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי נתן את החלטתו ללא כל נימוק. המבקש טוען כי לפי סעיף 19 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: החוק), לבית המשפט סמכות להחזיר את החזקה למי שהחזקתו נשללה ממנו שלא כדין, וזאת מבלי לדון בזכויותיו בנכס. המבקש מדגיש גם כי בית משפט זה קבע שהעלאת טענה לפי סעיף 19 לחוק יכולה להיעשות גם במסגרת בקשה לסעד זמני, ומכיוון שכך עשה, הוא זכאי לקבל החלטה מנומקת בבקשתו. המבקש אף טוען לגופם של דברים אך נוכח התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי מקום להידרש לטענות אלה הגם שהן לא נעלמו מעיניי.

3. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. בית המשפט המחוזי נימק החלטתו כנדרש וטעמיו לדחיית בקשת המבקש ברורים. זאת ועוד, החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לשנות מהחלטתו לדחות את בקשת המבקש למתן צו זמני לסילוק ידו של המשיב מהנכס ניתנה במסגרת תביעה עיקרית לסעד הצהרתי. עולה איפוא כי מדובר ב"החלטה אחרת" של בית המשפט המחוזי שדרך ההשגה הערעורית לגביה היא נטילת רשות ערעור [ראו: רע"א 6998/11 ג'ולאני נ' הקדש המנוח ח'ליל שרף אלדין אבו ג'בנה (22.7.2012), פסקה 7 (להלן: עניין ג'ולאני)]. סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי רשות ערעור על "החלטה אחרת" של בית משפט מחוזי:

"תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה".

עקרון היסוד בעניין זה הוא כי המועד להשיג על החלטות שונות של הערכאה הדיונית הוא בתום הדיון בתובענה כולה ככל שאין להחלטה השפעה מכרעת על זכויות הצדדים או על אופן ניהול הדיון, וכי ככל שיתברר בסופו של הדיון שאכן התקיימו הליכים מיותרים או כי נגרם כתוצאה מההחלטות נזק שאינו בלתי הפיך ניתן יהיה לפצות על כך את הצד הנפגע באמצעות פסיקת הוצאות או מתן כל סעד מתאים אחר [ראו: רע"א 8946/12 חברת נמל חיפה בע"מ נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ (21.3.2013), פסקה 6; רע"א 1481/13 גבעון נ' לוי (3.4.2013), פסקה 6. ראו גם: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 201-200 (מהדורה שלישית, 2012)]. במקרה דנא, אינני מוצא כי יש בקביעת חזקה זמנית בנכס כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות המבקש או כדי לגרום לו לנזק של ממש שלא יהיה ניתן לפיצוי בסוף ההליך, וזאת, בייחוד לנוכח קביעת בית המשפט המחוזי לפיה נשמרת זכותו של המבקש לתבוע את המשיב על עצם החזקה בנכס במהלך ההליך.

4. ברוח זו יודגש כי המשוכה שעל המבקש לעבור בנסיבות המקרה דנן הינה גבוהה יותר מהרגיל שכן מדובר בהחלטת בית המשפט המחוזי במסגרת הליך שעניינו סעד זמני, וכידוע בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטות כגון דא [ראו לאחרונה: רע"א 5711/12 נ. מצה בע"מ נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ (25.2.2013), פסקה 10 והאסמכתאות הנזכרות שם].

5. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובת המשיב, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג באייר תשע"ג (23.4.2013).