עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2349/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 2349/12

לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס

המערערים:

1. סלים ריאד חאג' יחיא

2. אמיר חאג' יחיא

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בכפר-סבא

(כבוד השופט מ' קרשן) מיום 19.3.2012, שלא לפסול

עצמו מלדון בת"פ 16775-06-11

בשם המערערים: עו"ד חיים שוורצברג

פסק-דין

1. לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט מ' קרשן), מיום 19.3.2012, שלא לפסול את עצמו מלדון בת.פ 16775-06-11.

2. ביום 6.6.2011 דן בית המשפט (כבוד השופט מ' קרשן) בבקשת המשטרה להאריך את מעצרם של שני המערערים בערעור זה. בבקשה נטען כי השניים תקפו את אחותם באופן שהסב לה חבלה של ממש. לאחר עיון בחומר החקירה החליט בית המשפט כי קיימות די ראיות לביסוס החשד בעניינם של המערערים, וכן כי קיימת עילת מעצר. לפיכך הוארך מעצרם של המערערים ביום אחד. כעבור מספר ימים, ביום 12.6.2011, הוגש נגד המערערים כתב אישום, המייחס להם עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לפי הנטען בכתב האישום, תקפו המערערים את הקורבן בעקבות הגשתו של כתב אישום נגד בעלה, שאף הוא הואשם בכך שנהג כלפיה באלימות.

3. ביום 19.3.2012 התקיים דיון ההוכחות הראשון במסגרת תיק זה. במהלך הדיון נתבקש השופט מ' קרשן על ידי המערערים לפסול את עצמו מלדון בתיק. המערערים טענו כי נוכח היחשפותו של השופט לחומר הראיות הנוגע לכתב האישום שהוגש נגדם, במסגרת הדיון בהארכת מעצרם, וכן נוכח התבטאויותיו במסגרת הליך זה, הרי שדעתו בעניינם ננעלה, וקיים חשש ממשי למשוא פנים.

4. המאשימה התנגדה לבקשה, בטענה כי היא אינה מגלה כל עילת פסלות. לטענת המאשימה לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים בכל מקרה בו דן השופט, קודם לדיון בהליך העיקרי, בהליך מעצר בעניינו של נאשם.

5. בהחלטתו מיום 19.3.2012 דחה בית המשפט (כבוד השופט מ' קרשן) את הבקשה. לדבריו, לא הוצג כל בסיס לטענה לפיה דעתו ננעלה לחובתם של המערערים. בהחלטה התייחס בית המשפט לפסיקת בית המשפט העליון, לפיה היחשפותו של השופט לחומר בלתי קביל במסגרת הליכים שונים אינה מביאה לפסלותו באופן אוטומטי. בית המשפט אף ציין שאינו זוכר כלל את הליך המעצר, שארע כתשעה חודשים קודם לכן.

6. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. בערעור חוזרים המערערים על הטענות שהעלו בבקשת הפסלות המקורית. בנוסף על כך טוענים המערערים כי בית המשפט נחשף לחומר הראיות המלא אשר עתיד להיות מוצג בהליך הנוכחי, ולא לחומר גולמי בלבד, כעולה מדברי בית המשפט קמא. כן טוענים המערערים כי גם עברם של המערערים נחשף בפני בית המשפט קמא, וכי אופן ניהולו של הדיון, לאחר דחיית בקשת הפסילה, מעיד אף הוא על כך שננעלה דעתו של בית המשפט בעניינם של המערערים.

7. דין הערעור להידחות. הלכה היא, כי אין די במעורבותו של שופט בהליכים קודמים, כמו גם בהיחשפותו לחומר החקירה במהלך הליכי מעצר, כדי לפסול אותו מלדון בהליך העיקרי. הגם שרצוי כי שופט הדן במעצר החשוד לא ידון בתיק העיקרי, אין בכך כדי להקים עילת פסלות. יש לבחון האם במקרה הנדון קיימות נסיבות מיוחדות שבגינן מתקיים חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 9238/03 דיין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.11.2003)). בענייננו, הטענות בערעור הינן כלליות, ומשכך אין הן מצביעות על נסיבות מיוחדות המעוררות חשש כזה. בנוסף לכך, יש בזמן הרב שחלף מאז הדיון בהליך המעצר כדי לשכך את החשש להתגבשותה של דעה מוקדמת בעניינם של המערערים (ראו: ע"פ 4670/09 גזאוי נ' מדינת ישראל, פיסקה 7-6 לפסק הדין (טרם פורסם, 8.7.2009)).

8. לפיכך, הערעור נדחה, מבלי שהמשיבה נדרשה להגיב. יוער, כי אף לא ראיתי לנכון לקבוע דיון בערעור.

ניתנה היום, ט' בניסן התשע"ב (1.4.2012).