עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2172/10

 

 

 

                                          

                                                                                                   

                                          

                                          

 

 

 

 

השופט ע' פוגלמן

 

           ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה ו' אלשייך), שבמסגרתו אושר הסכם פשרה שנחתם בין המשיב 1, בתפקידו כמפרק חברת אלומיניום זהר יבוא ושיווק בע"מ (להלן: החברה), לבין חברת אקסטל בע"מ (להלן: אקסטל).

 

1.             המערער 2 (להלן: המערער) הוא בעל המניות היחיד בחברת אלומיניום זהר יבוא ושיווק בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה), שעסקה בייצור ובשיווק פרופילים של אלומיניום. בין החברה לאקסטל היו קשרים עסקיים, שבמסגרתם סיפקה אקסטל לחברה פרופילי אלומיניום לשיווק. לטובת אקסטל נרשמה ברשם החברות אגרת חוב, שלפיה שיעבדה החברה לטובת הראשונה, בשעבוד צף, את כל נכסיה ובכלל זה מלאי. עוד נקבע באגרת החוב כי אקסטל רשאית לפעול למימושה במקרה של פיגור בתשלום הסכומים המובטחים. בחודש מאי 2004, לאחר שחובותיה של החברה לאקסטל הלכו ותפחו, פעלה אקסטל למימוש אגרת החוב. בגדר כך לקחה ממחסניה של החברה טובין, שלפי הנטען לא נתקבלה כל תמורה בעדם. במועד סמוך לאחר מכן, הגיש המערער בקשה למינוי מפרק זמני לחברה. ביום 22.7.2004, מונה המשיב 1 – עו"ד גלוסקא – למפרקה (להלן: המפרק). עוד לפני מינויו של המפרק, ביקש המערער מבית המשפט המחוזי להורות למפרק הזמני שימונה "לאסוף ולתפוס את כל נכסי החברה" שנתפסו על-ידי חברת אקסטל וגורמים נוספים. עם מינויו, הגיש המפרק בקשה נוספת ברוח דומה, שבגדרה עתר כי ייערך רישום מדויק של מלאי הסחורות שנלקחו ממחסני החברה, וכי התמורה שהתקבלה ועתידה להתקבל בגין מכירתם של הטובין תועבר לקופת הפירוק של החברה.

 

2.             בהמשך, עיין הכונס הרשמי בבקשות ובתגובות שהוגשו לבית המשפט והציג למפרק את עמדתו לפיה על פני הדברים יש ממש בטענת אקסטל בדבר תניית שימור הבעלות, וכי סיכויי הצלחת הבקשה שהגיש המפרק להשבת הסחורה שנלקחה מהחברה, "אינם מובטחים". לאחר שיקול נוסף, קיבל המפרק עמדה זו ומצא כי יש ממש בטענת חברת אקסטל כי הייתה לה זכות לקחת את הטובין שנתפסו, הן מכוח תנית שימור בעלות שהופיעה בתעודות המשלוח של הטובין, הן בשל השיעבוד הצף שנרשם לטובתה. בעקבות זאת, הגיע המפרק להסדר פשרה עם חברת אקסטל (להלן: הסדר הפשרה), שלפיו הבקשה למתן הוראות בעניינה – תימחק ללא צו להוצאות. עוד הוסכם כי חברת אקסטל תעביר לקופת הפירוק של החברה סכום של 78,750 ש"ח שיתקבל מהתכת פרופילים לא-סחירים שהועברו בשעתו למחסניה לבקשת המפרק. ביום 26.11.2008, הגיש המפרק לבית המשפט בקשה לאשר את הסדר הפשרה. עוד קודם לכן, הגיש המערער לבית המשפט התנגדות להסדר הפשרה.

 

3.             בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה, ו' אלשייך) החליט לאשר את הסדר הפשרה, ודחה את התנגדות המערער. בית המשפט עמד על כך שהמפרק הוא הגורם המוסמך להפעיל את שיקול דעתו בכל הנוגע לדרכי הניהול של החברה, לרבות ההתדיינויות המשפטיות שהוא מנהל בשמה, וכי בית המשפט ימעט להתערב בהפעלת שיקול הדעת, אלא במקרים שבהם מדובר בצעד בלתי סביר בצורה קיצונית או קיים חשש לשיקולים זרים בפעולת המפרק. בנסיבות העניין, סבר בית המשפט קמא כי שיקול הדעת שהפעיל המפרק בהגיעו להסדר פשרה עם חברת אקסטל היה סביר, על פני הדברים. בין היתר, ציין בית המשפט כי טענת ההגנה שהעלתה חברת אקסטל בדבר קיומה של תנית שימור בעלות על הטובין שתפסה, היא טענה שהדיון בה עלול להיות סבוך ויקר עבור החברה, ותוצאתו – אינה ודאית. אשר על כן, החלטת המפרק לחסוך את ההתדיינות האמורה, ולהגיע להסדר פשרה, אינה מצדיקה את התערבות בית המשפט. בית המשפט המחוזי העיר כי קיים ספק גדול אם למערער – כבעל מניות – יש כלל מעמד בדיון שהתקיים בנוגע להסדר הפשרה. בית המשפט העיר במאמר מוסגר כי הוצע לבא כוח המערער לנהל בעצמו את ההליך נגד אקסטל, אלא שזה "לא שש לעשות כן".

 

טענות הצדדים בערעור

 

4.             המערער טוען כי היה מקום לקיים דיון מעמיק בבית המשפט המחוזי בהחלטת המפרק למחוק את הבקשה למתן הוראות ולהגיע להסדר פשרה עם חברת אקסטל. לדבריו, יש לבחון מה הוביל לשינוי דעתו של המפרק, שבתחילה הגיש בקשה להשבת הטובין והתמורה שנתקבלה בגינם לקופת הפירוק, ולאחר מכן חזר בו והסכים למחיקת ההליך במסגרת הסדר הפשרה. עוד נטען כי היה מקום לאפשר למערער להשמיע את טיעוניו, לפני קבלת החלטה שמשמעותה היא ויתור על הטענות כלפי חברת אקסטל. לגופם של דברים, נטען כי חברת אקסטל לקחה את החוק לידיה, "בזזה" את מחסניה של החברה, ונטלה מהם טובין בשווי מיליוני ש"ח. המערער טוען כי תוצאה ישירה של מעשים אלו הייתה קריסת החברה, שכן קודם לכן היה מדובר בחברה בעלת כושר פירעון שבבעלותה טובין ששוויים ניכר.

 

5.             המפרק טוען כי לא הייתה למערער זכות עמידה בהשגה על הסדר הפשרה שהושג בין החברה לבין חברת אקסטל. המפרק מפנה להלכה הפסוקה, שלפיה למפרק שיקול דעת רחב אם להגיש תביעה נגד צד שלישי בנעליה של החברה בפירוק, תוך שקילת כלל השיקולים הצריכים לעניין – לרבות סיכויי התביעה ומצבה של קופת הפירוק. המפרק טוען כי לאחר שהגיש את הבקשה למתן הוראות, התקיימה פגישה במשרדי הכונס הרשמי, שבמהלכה חיוותה באת כוח הכונס הרשמי את דעתה כי סיכויי ההליך נגד חברת אקסטל אינם גבוהים, על רקע קיומה של תניית שימור בעלות תקפה בטובין שנתפסו. בהמשך, בחן המפרק את סיכויי ההליך, על רקע טענות חברת אקסטל, והגיע לכלל מסקנה כי הוא מקבל את עמדתה. נוכח מסקנה זו, הסכים המפרק להסדר פשרה, שבמסגרתו נמחקה הבקשה למתן הוראות ללא צו להוצאות. המפרק סבור כי למערער ניתן יומו לפני בית המשפט במסגרת הדיון שהתנהל בבקשה לאישור ההסדר, אלא שזה לא הצליח לשכנע את בית המשפט כי נפל פגם כלשהו בשיקול דעתו של המפרק.

 

6.             המשיבה, חברת אקסטל, סבורה כי המקרה שלפנינו אינו מסוג המקרים שבהם בית המשפט צריך להתערב בשיקול דעתו של המפרק. חברת אקסטל מדגישה כי המפרק הסכים להסדר הפשרה רק לאחר שבחן את טיעוניה לעומקם, ועל רקע תמיכת הכונס הרשמי בעמדתה. עוד נטען כי במסגרת ההליכים שהתנהלו ניתנה למערער יותר מהזדמנות אחת להשמיע את דבריו. לגופם של דברים, מדגישה אקסטל כי צירפה לתגובותיה מסמכים וראיות התומכים בעמדה כי נטילת הטובין נעשתה כדין: המערער והחברה שבפירוק צברו חובות בעשרות מיליוני ש"ח לחברת אקסטל; נטילת הטובין נעשתה בהסכמת המערער, נוכח קיומה של תניית שימור בעלות המופיעה בתעודת המשלוח של הטובין, וכן על רקע שעבוד צף לזכותה שנרשם כדין והתגבש עובר למועד התפיסה. עוד נטען כי המערער כלל לא ביסס את טענתו כי עובר לנטילת הטובין, היה מדובר בחברה בעלת כושר פירעון שבבעלותה סחורה בשווי רב.

 

7.             הכונס הרשמי סומך את ידיו על נימוקי בית המשפט קמא, ומצטרף לעמדת המפרק בערעור. הכונס הרשמי מוסיף כי המערער השמיע את טענותיו במספר הזדמנויות, ויכול היה לבסס את טענותיו במסגרת ההתנגדות שהגיש להסדר הפשרה. לגופם של דברים, חוזר הכונס הרשמי על הניתוח המשפטי שהציג לפני המפרק בפגישה שהתקיימה עובר לאישור הסדר הפשרה, בדבר הסיכונים הכרוכים בניהול הליך בשם החברה בפירוק נגד חברת אקסטל.

 

דיון והכרעה

 

8.             נפתח במושכלות יסוד של דיני פירוק החברות, הם המסד הנורמטיבי שעל בסיסו יש לבחון את השגות המערער על פסק-דינו של בית המשפט קמא. כידוע, עם תחילתם של הליכי הפירוק עוברות סמכויות הניהול של החברה מידי האורגנים אל המפרק, והוא נכנס בנעליהם. המפרק נדרש לכנס את נכסי החברה, לבחון את תביעות החוב של הנושים השונים, לממש נכסים, ולעתים – הוא נדרש אף לנהל את עסקיה של החברה בפירוק. בין היתר, מוסמך המפרק להגיש תביעה נגד צד שלישי, ככל שהוא סבור כי קיימת לחברה עילה לעשות כן. במסגרת שיקוליו, על המפרק להעריך את סיכויי התביעה, תוך התחשבות במצבה של קופת הפירוק ובאינטרסים של הנושים, שכן ניהול הליך משפטי נגד צד שלישי עלול להטיל נטל כלכלי כבד על קופת הפירוק (ראו: ע"א 7602/09 בנק הפועלים בע"מ נ' Cibel Financiere, פסקה 6 (לא פורסם, 10.2.2011)). הגעה לפשרה עם צד שלישי שנתבע על-ידי החברה בפירוק, היא חלק מסמכותו של המפרק ומצויה בגדרי שיקול דעתו. בית משפט של פירוק, בבואו לאשר הסדר פשרה עם צד שלישי שנתבע על-ידי החברה בפירוק, אינו נדרש לבחון את הסוגיה כאילו היה בית המשפט הדן בהליך העיקרי, תוך שמיעת ראיות וניתוח משפטי של טענות הצדדים. כל שנדרש לשם הכרעה בבקשה, הוא לבחון אם נפל פגם המצדיק התערבות בשיקול דעתו של המפרק להגיע להסדר פשרה (השוו: ר"ע 338/83 חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ נ' גפני, פ"ד מא(3), 449, 456 (1984)).

 

9.             בענייננו, לא מצאתי להתערב בקביעת בית המשפט קמא כי בשיקול דעתו של המפרק לא נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטה להגיע להסדר הפשרה. החלטתו של המפרק התבססה של ניתוח הסיכויים והסיכונים הכרוכים בניהול ההליך, על רקע הטענות שהעלתה חברת אקסטל בתגובותיה, ועמדת הכונס הרשמי שלה ראה ליתן משקל. המפרק שוכנע, לאחר שבחן את המסמכים שצירפה חברת אקסטל לתגובתה ושמע את טענותיה, כי סיכויי ההליך נגדה אינם גבוהים. זאת, הן בשל טענתה לתניית שימור בעלות על הטובין שבמחלוקת, הן בשל אגרת חוב הכוללת תנייה בדבר שעבוד צף על כלל נכסיה של החברה. בית המשפט קמא סבר כי על פני הדברים, מדובר בטענות שמציבות משוכה לא פשוטה בניהול ההליך המשפטי נגד חברת אקסטל. אכן, שאלת תוקפה של תניית שימור בעלות על טובין שהועברו היא שאלה מורכבת (ראו: רע"א 1690/00 מ' ש' קידוחי הצפון בע"מ נ' אבגל טכנולוגיה בע"מ (בפירוק זמני), פ"ד נז(4) 385 (2003)), ואין למפרק ביטחון כי בית המשפט יעדיף את עמדת החברה בעניין זה על פני עמדת חברת אקסטל. לניתוח המשפטי שערך המפרק – שבסיומו הגיע למסקנה כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובת עמדתה של חברת אקסטל – היה תפקיד משמעותי בהחלטתו לזנוח את ההליך. בית המשפט קמא קבע כי מדובר בניתוח סביר על פניו, ובקביעה זו לא מצאתי להתערב. כפי שכבר הודגש, החלטת המפרק לזנוח את ההליך נגד חברת אקסטל במסגרת הסדר הפשרה נתקבלה לאחר דיון שהתקיים עם נציגי הכונס הרשמי, ועל סמך המלצתם לעשות כן. נראה אפוא כי המפרק נתן משקל נכבד לעמדת הכונס הרשמי בסוגיה, ובדין עשה כן. בהקשר זה, לא למותר להזכיר את תפקידו המשמעותי של הכונס הרשמי במסגרת הליכי פירוק חברה, שפועל "כמכשיר להגנה על בעלי האינטרס בפירוק וכזרוע ארוכה של בית המשפט בביצוע צודק ויעיל של הפירוק" (ציפורה כהן פירוק חברות 307 (2000); כן ראו רע"א 9567/08 כרמל אולפינים בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ (בפירוק), פסקה 24 (לא פורסם, 5.1.2011)). מכך נגזר – בין היתר – המשקל שיש לייחס לעמדתו.

10.          בצד האמור, יש להתייחס לטענת המערער כי לא ניתנה לו הזדמנות מספיקה לשטוח את טענותיו לפני בית המשפט, עובר לאישור הסדר הפשרה. לא מצאתי כי יש בטענה זו ממש. המערער הוא זה שהגיש את הבקשה המקורית למתן הוראות עובר למינוי המפרק (בש"א 15438/06), שם פרש לראשונה את טענותיו. בהמשך, עוד לפני הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, הגיש המערער התנגדות ובה העלה שוב את טענותיו בנושא נטילת הטובין על-ידי חברת אקסטל. בדיון שהתקיים לפני בית המשפט קמא ביום 1.2.2010, העלה ב"כ המערער את טענותיו נגד הפעולות שביצעה חברת אקסטל, וטען – בשלישית – כי אלה נעשו שלא כדין. כפי שהעיר בית המשפט המחוזי, קיים ספק אם יש למערער מעמד כלשהו בבקשה לאישור הסדר פשרה, שכן המפרק הוא הגורם היחיד המוסמך להפעיל את שיקול דעתו בכל הנוגע להתדיינויות המשפטיות של החברה בפירוק. מכל מקום, בית המשפט קמא שמע את טענותיו של המבקש, הן בכתב (במסגרת ההתנגדות שהוגשה לבקשה), הן בעל-פה (במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה). משכך, דין טענותיו של המערער בהקשר זה – להידחות אף הן. משנדחו הטענות לגופן, אין אנו נדרשים לנקוט עמדה בשאלת מעמדו של המבקש להשמיע טענות כאמור.

 

           הערעור נדחה אפוא. המערער, מרדכי שעיה, ישלם למפרק הוצאות הליך זה בסך 10,000 ש"ח. סכום זהה ישולם לאקסטל וכן לכונס הרשמי.

 

 

           ניתן היום, ‏א' בטבת התשע"ב (‏27.12.2011).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  10021720_M07.doc  יב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il