עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2075/12

 

בבית המשפט העליון

 

רע"פ  2075/12

 

לפני:  

כבוד השופט ס' ג'ובראן

 

המבקשת:

סיגל בן בסת

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבה:

מדינת ישראל

                                          

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.2.12 בעפ"ת 49195-12-11 שניתן על ידי כבוד השופט ר' בן-יוסף

                                          

בשם המבקשת:

עו"ד דוד גולן

 

בשם המשיבה:

עו"ד דותן רוסו

 

החלטה

 

           לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עפ"ת 49195-12-11, כבוד השופט ר' בן-יוסף, מיום 9.2.2012).

 

           נגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש. לפי המתואר בכתב האישום, ביום 1.10.2009 נהגה המבקשת ברכב כשהיא שיכורה שכן בבדיקה במכשיר הינשוף נמצא 570 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף. כמו כן, המבקשת נהגה בקלות ראש, לא שמה לב לדרך, איבדה שליטה על רכבה ללא סיבה סבירה, סטתה מהדרך ופגעה במעקה הבטיחות.

 

           ביום 12.12.2011 הרשיע בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (ת"ד 13871-09, כבוד סגן הנשיאה י' ויטלסון) את המבקשת בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום. בהכרעת הדין קבע בית המשפט כי המבקשת הודתה בפני השוטרים בעת רישום הדו"ח כי שתתה כוס יין כחצי שעה לפני שנהגה, ועל הודאתה זו חזרה בבית המשפט. עוד נקבע, כי עדי התביעה שפגשו במבקשת מיד לאחר האירוע העידו כי נדף מפיה ריח אלכוהול חזק ועמידתה לא הייתה יציבה. כמו כן, התייחס בית המשפט לבדיקה במכשיר הינשוף, שממנה עולה כי הייתה בגופה כמות אלכוהול העולה על הרף המותר. לבסוף, קבע בית המשפט כי על סמך דו"ח המאפיינים, הודאת המבקשת ותוצאת בדיקת הינשוף, הוא קובע כי היא ביצעה את העבירות המיוחסות לה. ביום 13.1.2012 הטיל בית המשפט לתעבורה על המבקשת עונש של קנס בסך של 1,500 ש"ח, 30 חודשי פסילה בפועל, שמונה חודשי פסילה על תנאי, וכן שישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים.

 

           על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי.  בית המשפט דחה את הערעור ככל שהוא נוגע להכרעת הדין, אך קיבל את הערעור ככל שהוא נוגע לגזר הדין, והעמיד את עונש הפסילה בפועל שהוטל על המבקשת על תקופה של 24 חודשים. בכל הנוגע להכרעת הדין, קבע בית המשפט כי טענותיה של המבקשת בנוגע להרשעה אינן יכולות להתקבל שכן אין מקום להתערב בקביעות העובדתיות של בית המשפט לתעבורה.

 

           מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה טוענת המבקשת כי בקשתה מעלה שאלה עקרונית וכי יש לצרפה לדיון המתקיים בתיקים אחרים שעניינם שאלת קבילות מכשיר הינשוף (רע"פ 3981/11 ואח'). כך, בין היתר, טוענת המבקשת כי אף בעניינה עולה הטענה בנוגע לערך הנקוב על תוויות הבלון שבאמצעותו מתבצע הכיול למכשיר הינשוף. לטענתה, במקרה זה לא הוכחה תקינותו של מכשיר הינשוף ולא הוכח שבדיקת הכיול שנערכה לו בוצעה כהלכה.

 

           מנגד, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות שכן נימוקיה זהים לנימוקים שהועלו בבקשות קודמות שהגיש בא כוחה של המבקשת, ואשר נדחו על ידי בית משפט זה. לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי הרשעתה של המבקשת לא התבססה רק על תוצאות מכשיר הינשוף ולפיכך כלל לא מתעורר הצורך להידרש לטענותיה בנוגע לכיול המכשיר.

 

           לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובה לה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

 

           ברע"פ 2420/12 מוסטפא נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 3.4.2012), אשר הוגש על ידי בא כוחה של המבקשת ועסק בעניין דומה, כתבה השופטת מ' נאור את הדברים הבאים:

 

"עניינה של הבקשה דומה עד מאוד לעניינן של בקשות מספר אשר באו בפני בית משפט זה לאחרונה ונדחו (השוו: רע"פ 1599/12 קליינר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 27.2.2012; רע"פ 1804/12 חזן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 20.3.2012); רע"פ 1951/12 אגבאריה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 1.4.2012)). שתיים מן ההחלטות בבקשות דנן התפרסמו עובר למועד הגשתה של הבקשה מושא דיוננו (22.3.2012), ובבקשות כולן מייצג בא כוח המבקש כאן את המבקשים שם. ואולם, זכרן של החלטות אלו, וזכרם של העקרונות עליהם עמד בית המשפט במסגרתן, לא בא בבקשה. דומה כי הדברים אשר נאמרו שם לא הופנמו, וחבל.

 

אשוב ואציין: קבילותו של מכשיר ה"ינשוף" איננה ממין העניין, ככל שבראיות התביעה די כדי להרשיע את המבקש גם בלעדיהן. גם בבקשה שבפניי, אלו הם פני הדברים".

 

           דברים אלה יפים, בשינויים המחייבים, אף לענייננו. אף בענייננו, הרשעתה של המבקשת לא התבססה באופן בלעדי על הבדיקה במכשיר הינשוף. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, ההרשעה נסמכה גם על כך שהמבקשת נכשלה בחלק מבדיקת המאפיינים שנערכה לה, על כך שהיא הודתה כי שתתה כוס יין וכן על כך שהיא לא סיפקה הסבר לתאונת הדרכים לה גרמה.

 

           בנסיבות אלה לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואף לא מצאתי מקום להורות על צירוף הבקשה לבקשות שעניינן בתקינות כיולו של מכשיר הינשוף.

            

           אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

 

           ניתנה היום, כ"ה באייר התשע"ב (17.5.2012).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12020750_H02.doc   שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon