עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1859/11

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

 

השופט נעם סולברג:

 

1.        ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא צ' סגל והשופטים מ' דרורי ומ' הכהן) בתפ"ח 650/09 מיום 31.1.2011, בגִדרו נגזרו על המערער 10 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר-על-תנאי ופיצוי כספי בסך של 10,000 ₪ לכל אחד משלושת המתלוננים.

 

2.        המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בשבע עבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות וזוּכּה משלוש עבירות של מעשה סדום, לאחר שהמשיבה חזרה בה בשלב הסיכומים מעתירתה להרשעתו בעבירות הללו. את המעשים המגונים ביצע המערער בשלושה קטינים – י', מ' וש' – בני 12-10. המעשים בוצעו בישיבה ובבניין נטוש בשכונת מאה שערים בירושלים. שלושה מעשים מגונים ביצע המערער בי', בשלוש הזדמנויות שונות: המערער אמר לו לכרוע על ארבע – "כמו חמור" – ואז עלה על גבו וי' סחב אותו. לאחר מכן עלו השניים לקומה השלישית בבניין, שם השכיב המערער את י' על גבי מזרן, כיסה את עיניו בסדין, אמר לו לפתוח את פיו, ואז החדיר המערער את איבר מינו לתוכו וי' מצץ אותו. המערער עשה כן פעם נוספת, וחוזר חלילה בפעם שלישית, כשביקש מי' לשכב על הגב על גבי מזרן, כיסה את עיניו עם חתיכת בד, ואז פשט המערער את מכנסיו, רכן מעל י' ואמר לו "תמצוץ סוכריה". המערער כיוון את ישבנו אל פיו של י', וזה ליקק את הישבן ולאחר מכן את אשכיו של המערער. בהמשך אמר המערער לי' לפתוח את פיו, ואז החדיר המערער לשם את איבר מינו וי' מצץ אותו.

 

3.        שלושה מעשים מגונים ביצע המערער גם במ'. בפעם הראשונה היה זה בחדר קטן בישיבה, כשהמערער אמר לו לכרוע על ארבע "כמו סוס". המערער התיישב על גבו של מ' והתחכך עם אזור חלציו בגופו של מ'. בפעם השנייה היה זה באחד מחדרי הבניין, לשם הביא המערער את מ' באמתלה כלשהי, ואמר לו למרוח אותו בשמן זית. חרף התנגדותו של מ', הכריח אותו המערער לעשות כן, נתן לו כפפות גומי, כיסה את עיניו ואחז בידיו. מ' מרח את המערער בשמן זית על הגב, על איבר מינו ובישבנו. המערער אחז בידיו של מ' והכריח אותו למרוח בשמן זית גם את איזור פי הטבעת. המערער חיכך ושפשף את איבר מינו בידיו של מ'. בפעם השלישית, באותו בניין, כיסה המערער את עיניו של מ' בסדין והתחכך בישבנו של מ' עם איבר מינו. באשר לש', המערער הושיב אותו על ברכיו ונתן לו לשחק בטלפון נייד. או אז, הכניס המערער את ידיו לתוך מכנסיו של ש' ונגע בישבנו.

 

4.        בית המשפט המחוזי עמד בגזר הדין על חומרתן של העבירות. בעורמה ובתיחכום הפיל המערער את שלושת הקטינים בּרִשתו, על-ידי הרכבתם על חמור שהביא לשכונה; באמצעות משחק עם גורי חתולים שבהם טיפל; ובחלוקת ממתקים. לאחר שרכש את אמונם של הקטינים, החל המערער לבצע בהם את עבירות המין. מעשים מגונים לא נמצאים אומנם ברף העליון של חומרת עבירות המין, אך ריבוי המעשים בכמה קטינים, ושלוש הרשעות קודמות בעבירות דומות, מחייבים, לדברי בית המשפט המחוזי, ענישה מחמירה. עונשי מאסר שריצה המערער בעבר, מאסר-על-תנאי, ופיצויים ששילם, לא הועילו להרתיעוֹ. שוב ושוב חזר המערער לסורו. בית המשפט המחוזי הביא במניין שיקוליו את העובדה שהמערער זוּכּה מביצוע מעשי סדום, וכן גם את העובדה שמעשיו לא נעשו באלימות, כי לפי דרכו רכש המערער את אמונם של הקטינים במתק שפתיים. דוח הערכת מסוכנות מלמד על כך שהמערער לא לוקח אחריות על מעשיו ואף מתכחש לעבירות שבהן הורשע. לטענתו, רודפים אותו השב"כ והמשטרה. הוא אוהב לשהות במחיצת ילדים, לשחק עימם, להביא להם מתנות וממתקים, ולדבריו ימשיך לעשות כן. מכיוון שלפי תחושתו לא פגע באיש, שלל המערער כל אפשרות לטיפול או לעזרה מקצועית. המערער מתייחס לעצמו כאל "קדוש מעונה" ולדברי בית המשפט המחוזי לא הביע כל רגש אמפתיה כלפי המתלוננים ולא המיה כלשהי של חרטה. הערכת המסוכנות קובעת כי מדובר ב"עבריין מין רצידיביסט, בעל סטייה מינית פדופילית... לא מעוניין בכל טיפול... עפ"י שיקלול הפקטורים הסטאטיים, הדינאמיים והקליניים, מדובר באדם בעל רמת מסוכנות מינית גבוהה מאד לרצידיביזם מיני". בהעדר אופק שיקומי ומוטיבציה כלשהי לטיפול, ולאור מסוכנותו הרבה של המערער, בּיכּר בית המשפט המחוזי את שיקולי הגמול וההרתעה; הרתעת המערער עצמו והרתעת עברייני-מין פוטנציאליים אחרים שכמותו.  

 

5.        ב"כ המערער טוען בערעורו נגד חומרת העונש אשר נגזר על המערער. לטענתו, שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא העניק משקל ראוי לזיכויו של המערער מביצוע עבירות של מעשי סדום. כמו כן טוען ב"כ המערער כי לא היה מקום להסתמך על פרשת אדרי (ע"פ 10626/07 אדרי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24.01.2011)), משום שנסיבותיה חמורות הרבה יותר, שם דוּבּר ב-13 עבירות מין, ובהן מעשה סדום ואינוס. בכלל, טוען ב"כ המערער, כי העונש שהוטל על המערער חורג מרף הענישה המקובל בפסיקה, וכי לא ניתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות של המערער, למצוקתו הנפשית ולנטייתו להרס עצמי. מדובר באיש חולה, פדופיל – קרבן של עצם בריאתו – ואין זה מן המידה להעניש אותו בחומרה שכזו בגין מחלתו.

 

6.        ב"כ המשיבה השיבה בטיעון על חומרתם הרבה של המעשים על רקע העבר, ועל כך שאין צפי חיובי לעתיד. אין נסיבות לקולא. עונשים קודמים לא הרתיעו את המערער, ומדובר ב"פצצה מתקתקת" שמסכנת את הציבור.

 

7.        דין הערעור להידחות. נימוקי בית המשפט המחוזי הנ"ל, כולם נכוחים: המסוכנות, הקבס, הניצול, הרצידיביזם, העבר, ההווה והעתיד. אין ממש בטענת ב"כ המערער נגד הסתמכותו של בית המשפט המחוזי על עניין אדרי ולוּ מן הטעם שעל אדרי נגזרו 18 שנות מאסר, להבדיל מ-10 שנות מאסר שנגזרו על המערער. בית המשפט המחוזי הסביר את הדומה והשונה בין הכא להתם, והסתמך על מדיניות הענישה ועל המסר הנורמטיבי. עבירות מין, במיוחד כשהן מבוצעות בקטינים, מחייבות הטלת עונשים חמורים על מנת להרחיק את עברייני המין מן הציבור לתקופה ממושכת. כורח המציאות הוא להרתיע, לבטא מסר של סלידה, להגן על שלמות גופם, נפשם וכבודם של קטינים. המעשים החולניים שעשה המערער מחייבים את מאסרו הממושך מאחורי סורג ובריח על-פי כל אמת מידה. מסוכנותו היא ברמה גבוהה עד מאד. בית המשפט מחוייב להגן על שלום הציבור. זהו שיקול עונשי משכבר הימים, והוא קיבל את ביטויו גם לעתיד לבוא בתיקון לחוק העונשין בעניין הבניית שיקול הדעת בענישה. אכן, יש מידה של רחמים כלפי חולה שכזה במחלת הפדופיליה, אך הסירוב המוחלט להפנים, לשתף פעולה, לטפל, להעזר באנשי מקצוע, הוא בעוכרי המערער. מן הראוי לשנן באוזניו שוב ושוב, עד שיאמר "רוצה אני". אם לא כן, ישוב לפגוע ולהיפגע. אין צורך לחזור ולומר עד כמה קשה היא הפגיעה: הרס עצמי והרס הזולת. אין ניתן לכפות טיפול, אך אין מנוס מהרחקה למשך שנים רבות אל מאחורי סורג ובריח.

 

8.        לפיכך החלטנו לדחות את הערעור.

 

           ניתן היום, כ"א באייר תשע"ב (13.5.2012).

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11018590_O03.doc   עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il