עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1832/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 1832/13

לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס

המערערת:

רוקסי בנייה והשקעות בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. יוסי חן

2. שלום טולדנו

3. פלקובי חברה לבנין והשקעות בע"מ

4. גדי מכלוף

5. אליהו יעקובי

ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת

מיום 28.02.2013 בתיק ע"א 24120-10-12 שניתנה

על ידי כבוד השופט א' קולה

בשם המערערת: עו"ד מאיר אלוני

בשם המשיבים 2-1: עו"ד יעקב קרני

בשם המשיבים 4-3: עו"ד יהונתן לב ארי

פסק-דין

1. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט א' קולה), מיום 28.2.2013, שלא לפסול עצמו מלדון בע"א 24120-10-12.

2. המערערת הגישה תביעה כספית בשנת 2000 לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד המשיבים. התביעה הועברה לבית משפט השלום בטבריה. ביום 22.7.2012 ניתן פסק דין (כבוד השופטת ת' נסים), לפיו חויבו המשיבים בתשלום סכומים שונים למערערת. המשיבים ערערו על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בנצרת. בפתח הדיון בערעור ביום 11.2.2013, שנדון בהרכב שלושה (כבוד השופטים א' אברהם, סגן נשיא, א' קולה וד' צרפתי), הודיע השופט א' קולה כי לפני כ-10 שנים, בזמן ששימש כעורך-דין, היה אחד המשיבים, יוסף חן, לקוחו (להלן - המשיב 1). השופט הוסיף שגם משיב נוסף, שלום טולדנו (להלן - המשיב 2), היה לקוח של המשרד בו עבד כעורך-דין. השופט א' קולה הודיע שאינו רואה מניעה מלשבת בדיון בערעור ובעלי הדין לא הביעו התנגדות לכך. לפיכך, הדיון התקיים כסדרו, בעלי הדין טענו את טענותיהם ושמעו את הצעת בית המשפט. באי-כוח המשיבים הסכימו להצעה במעמד הדיון, ואילו בא-כוח המערערת ביקש להודיע תוך שבעה ימים האם הוא מקבל את הצעת בית המשפט. הוחלט שאם לא תהיה הסכמה, יינתן פסק דין על סמך החומר המצוי לפני בית המשפט.

3. ביום 18.2.2013 הגישה המערערת בקשה לפסול את השופט א' קולה מלדון בערעור. המשיבה טענה שקיים ניגוד עניינים מובהק המצדיק את פסילתו, שכן המשיבים כולם היו לקוחות של משרד עורכי הדין בו היה השופט שותף, בזמן ששימש כעורך-דין. המשיבים התנגדו לבקשה, וציינו שהמערערת לא התנגדה בדיון לישיבתו של השופט א' קולה בדין. לדעת המשיבים, בקשת הפסלות הוגשה בשל חשש של המערערת כי יינתן פסק דין שאינו לטובתה, נוכח הדיון הלא פורמלי שהתקיים והצעת בית המשפט שהועלתה במהלכו.

4. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות, חרף היותו של השופט א' קולה שותף בעבר במשרד עורכי-דין שייצג את המשיבים. השופט א' קולה ציין שעברו למעלה מ-10 שנים מאז ייצג משרד עורכי-הדין את המשיב 1. עוד הוסיף השופט כי מאז מינויו לשיפוט לא היה בינו לבין המשיב 1 כל קשר, ואף אין כל קשר בינו לבין המשיבים האחרים. השופט א' קולה הוסיף כי בזמן ששימש כעורך-דין ייצג את המשיב 1 במספר תיקים מצומצם. מאחר שעברו לפחות 10 שנים מאז, קבע השופט שאין כל סיבה בדין או בכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007 (להלן - כללי האתיקה), לפסילתו. השופט ציין כי גם את המשיב 2, זיהה, כאמור, כלקוח של המשרד בעבר, אך למיטב זכרונו לא טיפל בענייניו מעולם. מן החומר הסתבר לשופט כי בעבר גם יתר המשיבים יוצגו על-ידי שותפו למשרד עורכי-הדין, אך השופט קבע כי אינו זוכר אף אחד מהם באופן אישי, ולמיטב זכרונו, גם לא טיפל מעולם בענייניהם. השופט א' קולה הבהיר שלא היה מעורב באופן אישי בתיק הנדון לפניו, וכי שותפו למשרד עורכי-הדין, הוא שייצג את המשיבים בערכאות הקודמות. השופט קבע כי בנסיבות אלו אם יפסול עצמו, יחטא לתפקידו. לכן דחה, כאמור, את הבקשה. בעקבות החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

5. המערערת מתארת את השתלשלות התביעה שהגישה ומציינת כי משרד עורכי-הדין בו היה השופט א' קולה שותף ייצג את המשיבים מאז שנת 2000 בתובענה שהגישה המערערת. המשרד המשיך לייצגם גם לאחר מינויו של השופט א' קולה לשיפוט. לדברי המערערת, רק בדיון מיום 11.2.2013 התברר לה כי השופט א' קולה יושב בהרכב השופטים, בניגוד להרכב שצוין בהזמנה שקיבלה. המערערת משיגה על כך שלא ניתנה לה הזדמנות לשקול את עמדתה נוכח הצהרת השופט א' קולה. משהתברר למערערת כי המשיבים כולם היו לקוחותיו של השופט א' קולה בעבר, הגישה את הערעור דנא אליו צירפה העתק פרוטוקול מקדם משפט מיום 14.5.2003 בתביעה שהגישה, בו הופיע השופט א' קולה, בהיותו עורך-דין, מטעם המשיבים ועל דעתה. ההופעה של השופט א' קולה, בהיותו עורך-דין, הייתה בבית המשפט המחוזי, באותו הליך שנפתח על ידי המערערת בשנת 2000, וטרם העברתו לבית משפט השלום.

6. במצב דברים זה טוענת המערערת כי השופט א' קולה טיפל וייצג בעבר את המשיבים באותו עניין שהגיע עתה לערכאת הערעור, ובפני מותב שכולל את השופט א' קולה. זאת בנוסף לכך שהמשיב 1 היה לקוחו בעבר. משכך, לדעתה, קמה עילה לפסילתו. המערערת מוסיפה שמייד עם היוודע לה ניגוד העניינים בו נמצא השופט, הגישה את בקשת הפסלות, והופתעה שהבקשה נדחתה. המערערת מפנה לכלל 15(ב)(3) לכללי האתיקה, אליו הפנתה גם בבקשת הפסלות, שלפיו שופט לא יישב בדין ביודעו כי טרם התמנה לשופט היה מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו בתור בא-כוח. לפיכך, חוזרת המערערת ומבקשת לפסול את השופט א' קולה מלשבת בדין, בשל חשש ממשי למשוא פנים כלפי המשיבים. המערערת מבקשת גם להעביר את הערעור לדיון לפני הרכב אחר בשל חשש להשפעה פסולה על יתר חברי ההרכב.

7. המשיבים השיבו לערעור. המשיבים 1 ו-2 מציינים שבקשת הפסלות הוגשה שבעה ימים לאחר הדיון מיום 11.2.2013, בניגוד לנדרש על פי תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכי במסגרת הדיון לא הביע בא-כוח המערערת כל התנגדות לישיבתו של השופט א' קולה בהרכב השופטים. לכן, לטענתם, יש לראות במערערת כמי שהסכימה לישיבת השופט בהרכב. המשיבים 1 ו-2 טוענים גם כי לגופו של עניין לא הוכח, אפילו לכאורה, קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. מאחר שהשופט א' קולה קבע שלא היה מעורב באופן אישי בתיק ולא ייצג את המשיבים, אין להתערב, לדעתם, בהחלטתו, אפילו אם בדיון אחד התייצב בבית המשפט, בעניין מוקדם ופורמלי, ומסר הודעה מטעם שני הצדדים בנוגע לסירוב להעביר את העניין לגישור. המשיבים 1 ו-2 מוסיפים שפרק הזמן הארוך שעבר מאז מינוי השופט א' קולה לשיפוט בשנת 2004, העדר נגיעה ממשית לתיק והעדר קשר בין השופט למי מהמשיבים מאיינים אפשרות לחשש למשוא פנים מצידו.

8. המשיבים 3 ו-4 מסכימים לטענות המשיבים 1 ו-2 ומוסיפים שהשופט א' קולה כלל לא זיהה את יתר המשיבים, מלבד המשיב 2, וכי רק לאחר עיון בכתבי בי-דין נוכח לדעת שהיו מיוצגים על ידי שותפו למשרד. המשיבים 3 ו-4 מציינים עוד שבירור הסכסוך בין הצדדים החל לגופו רק בחודש יוני 2006, בעוד השופט א' קולה עזב את משרד עורכי-הדין בשנת 2003 ומונה לשיפוט בחודש ינואר 2004. לדעת המשיבים 3 ו-4, בקשת המערערת לפסול את כל ההרכב חסרת כל ביסוס עובדתי ומשפטי, ונועדה לנסות להשיג תוצאה טובה יותר.

9. בהתאם להחלטתי מיום 18.3.2013 התבקש השופט א' קולה להעיר את הערותיו לאמור בערעור, ולהתייחס, במסגרת זו, לטענת המערערת לפיה ייצג את המשיבים, בזמן ששימש כעורך-דין, בתביעה שהגישה המערערת נגדם, ואף הופיע בקדם משפט מיום 14.5.2003, בת"א 1106/00, בבית המשפט המחוזי בנצרת. השופט א' קולה שב וציין בהודעתו כי לא טיפל בעניינם של המשיבים או מי מהם בתביעה שהגישה נגדם המערערת, אלא שותפו למשרד עורכי-הדין. אשר לקדם המשפט מיום 14.5.2003, הבהיר השופט א' קולה כי מדובר היה בישיבת תזכורת, בה נשלח להודיע על סירוב להצעת בית המשפט להעביר את העניין לגישור. השופט ציין כי בישיבה זו הופיע גם על דעתה של המערערת. השופט א' קולה ציין כי בדק את כל הפרוטוקולים שנוהלו בעניין ומצא כי זו הישיבה היחידה בה הופיע "כמייצג" בתיק, וכי פרוטוקול קדם המשפט לא צורף לבקשת הפסלות ולכן לא התייחס אליו. ממילא, השופט לא זכר שהופיע כ"מייצג" בתיק. לסיום, הדגיש השופט א' קולה שוב כי לא היה מעורב בניהול התיק.

10. הלכה פסוקה היא כי תשובה על השאלה האם יש ביחסי עורך-דין-לקוח בעבר כדי לגבש עילת פסלות, תינתן לפי נסיבות העניין. יש לשקול, בין היתר, את מהות הקשר, משך הקשר ומידת עוצמתו והאם יש קשר בין העניין שבגדרו נקשרו יחסי עורך-דין לקוח לעניין הנדון לפני השופט. כמו כן, יש לקחת בחשבון גם את הזמן שחלף מאז קיומו של הקשר (למשל, ע"א 896/13 קובלנקו נ' עבוד (28.2.2013)).

11. במקרה דנא, אין לי ספק שלא קם כל חשש ובוודאי שלא קם חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט א' קולה כלפי המשיבים או מי מהם. השופט א' קולה הבהיר שלא היה מעורב כלל בניהול התיק עת פעל כעורך-דין. עם זאת, העובדה שהשופט א' קולה הופיע באופן חד-פעמי בקדם משפט, בשם שני הצדדים, באותו תיק שהגיע עתה לערכאת הערעור בפני הרכב הכולל את השופט א' קולה, מעוררת אי נוחות המצדיקה, בנסיבות העניין, את החלפתו בשופט אחר (השוו יגאל מרזל דיני פסלות שופט 359-358 (2006)). יובהר כי אין כל עילה לפסילת ההרכב כולו מלדון בערעור. לפיכך, דין הערעור להתקבל. השופט א' קולה יוחלף בשופט אחר שיצטרף לשני החברים האחרים במותב.