עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1829/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 1829/12

לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקש:

דוד פינצי

נ ג ד

המשיבים:

1. מועצה אזורית מטה אשר

2. יהודה שביט

3. נילי אלון

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בחיפה מיום 29.1.12 בע"א 41441-01-11 שניתן על ידי

כבוד סגנית הנשיא ש' וסרקרוג והשופטים י' כהן

ור' שפירא

בשם המבקש: בעצמו

החלטה

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגנית הנשיאה ש' וסרקרוג וכבוד השופטים י' כהן ור' שפירא) בע"א 41441-10-11 שניתן ביום 29.1.2012, שבו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א' שחורי).

רקע

1. המבקש, עיתונאי ואיש תקשורת במקצועו, זכה במכרז שפרסמה המועצה האזורית מטה אשר (להלן: משיבה 1), לסיקור, עריכה והפקה של עיתון המועצה. מתחילה סוכם שהמבקש יקבל סכום בסך 700 דולר בצירוף מע"מ על כל גיליון שיופק וכנגד חשבונית, ובשלב מאוחר יותר הועמד הסכום על 3,000 ש"ח. כמו כן, הוסכם כי המבקש יקבל גם את כל ההכנסות מפרסום בעיתון. המבקש מילא תפקיד זה מינואר 2006 ועד דצמבר 2007, מועד בו נפסקה עבודתו ביוזמת ראש המועצה מר יהודה שביט (להלן: משיב 2), זאת בעקבות משבר אמון בין הצדדים.

2. מערכת היחסים בין הצדדים התערערה קשות, ונעשו מספר ניסיונות על ידם להביא לשיפור המצב, אשר לא צלחו. בחודש נובמבר 2007 התקיימו בחירות לראשות המועצה האזורית, ומשיב 2 הורה שלא להפיק עיתון בחודש זה. בתאריך 12.11.2007 או בסמוך לכך, נשלח אל המבקש מכתב בחתימת גב' נילי אלון, מי שהייתה אחראית מטעם משיבה 1 לקשר עם המבקש (להלן: משיבה 3), בסיומו נרשם: "ברצוננו להביא לידיעתך כי בשנת 2008 יצא מכרז חדש להפקת עיתון 'זה אשר'". בעקבות קבלת המכתב ניסה המבקש להתקבל אצל המשיב 2 לפגישה, אולם לטענתו הוא נדחה שוב ושוב עד שהתקבל לאחר הבחירות, בחודש דצמבר 2007. בפגישה דחה המשיב 2 את טענות המבקש. בעקבות זאת העלה המבקש את טענותיו על הכתב ושלחם למשיב 2 בתאריך 6.1.08. בין היתר, התייחס המבקש במכתב לאי-סדרים לכאורה הנוגעים לתכנים שהוא התבקש לכלול בגיליון שלפני מועד הבחירות. במכתב שנשלח אל המבקש ביום 8.1.2008 כתב המשיב 2 כי "מכתבך זה הבהיר לי חד משמעית שאתה סיימת את עבודתך עם המועצה האזורית מטה אשר".

3. בעקבות השתלשלות אירועים זו, פנה המבקש לבית משפט השלום בתביעה לפיצויים בשל הפסקת העסקתו שלא כדין ובגין נזקים שנבעו מכך, בין היתר בשל מניעת רווחי הפרסום על ידי ביטול גיליונות, אי עמידה בתשלומים וקבלת שכר מלא עבור 5 שנים עד תום הקדנציה של המשיב 2. בית משפט השלום קבע כי הסכם ההעסקה בוטל כדין, זאת כיוון שההסכם לא היה תחום בזמן וכל צד היה רשאי להביאו לסיום עם מתן הודעה תוך זמן סביר מראש. כמו כן בית המשפט קבע כי סיום ההתקשרות בא על רקע מערכת יחסים קשה שנוצרה בין המערער לבין המשיבה 1 ומכוח חזקת תקינות פעולות המנהל הוא קבע שלא נפל פגם בהחלטת המשיבה 1 לסיים את העסקתו של המבקש. בית המשפט דחה אפוא את תביעת המבקש לפיצויים למעט בנוגע לשכר עבור עבודתו בחודשים נובמבר ודצמבר 2007.

4. בצר לו, ערער המבקש לבית המשפט המחוזי, כאשר ערעור זה נדחה אף הוא. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיבים, לפיה אין מדובר בעיתון אשר חלים עליו כללי אתיקה עיתונאית אלא בגיליון בעל ערך תדמיתי בלבד. אשר על כן, בית המשפט לא מצא כי התערבות המשיבים בעבודת המבקש נחשבת להתערבות בעבודת עורך עיתון בעל ערך ציבורי, והתמקד בפן החוזי של ערעור המבקש. בית המשפט המשיך וקבע כי צדק בית המשפט קמא בכך שהודעת סיום ההתקשרות ניתנה בזמן סביר מראש וניתן היה ללמוד ממנה שהמשיב 2 מודיע למבקש על סיום עבודתו. כמו כן, בית המשפט דחה את טענת המבקש לפיה ההוראה שלא להוציא גליון במהלך חודש הבחירות הינה פסולה וקבע כי זוהי החלטה נכונה מצד המשיב 2.

5. במסגרת בקשתו עבת הכרס למתן רשות ערעור, פירט המבקש לעומק טענות רבות. בקיצרת האומר, המבקש תוקף את פסיקות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, ומבקש לקיים ערעור נוסף בעניינו. המבקש סבור שכיוון שמדובר בעיתון המתוקצב על ידי הציבור, חלים בעניינו כללי האתיקה העיתונאית. כיוון שהוא התריע בפני המשיב 2 על הבעייתיות שבהתנהלותו סביב מועד הבחירות בכל הקשור לתכני העיתון, ופוטר, לטענתו, מייד לאחר מכן, אזי יש לראות בו חושף שחיתויות ולזכות להגנה מטעם זה. מעבר לטענותיו בדבר שחיתות בהתנהלות המשיבים ביחס לעיתון, המבקש אף טוען כי המשיבים התנהלו בצורה מושחתת באופן כללי יותר: במתן שוחד בחירות, בניהול תעמולה שלא כדין ועוד. כמו כן, המבקש סבור שלא ניתנה לו הודעה כדין על הפסקת עבודתו, שלא שולמו לו כל הכספים שהוא זכאי להם וכן שהמשיבים זייפו עובדות רבות ושיקרו במהלך ההליכים הקודמים.

דיון והכרעה

6. עיינתי בבקשה ומצאתי כי דינה להידחות. כידוע, כדי שתינתן רשות ערעור למי שעניינו כבר הובא בפני שתי ערכאות, עליו להראות כי מקרהו מקים שאלה משפטית שחשיבותה והשפעתה חורגת מעניינו שלו (ראו בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, לא מצאתי כי קיימות נסיבות המקימות עניין ציבורי העונה על דרישה זו. עיקר בקשת המבקש נסובה סביב מערכת היחסים הספציפית שנרקמה בין הצדדים. המבקש מלין נגד התנהגות המשיבים, הן לפני מועד הפסקת עבודתו, הן לאחריו, טוען לזיופים ושקרים של המשיבים בערכאות הקודמות, וסבור כי בתי המשפט התעלמו מטיעונים ומראיות שהוצגו על ידו. לפיכך אינני מוצאת בבקשה משום עניין ציבורי רחב ודין הבקשה להידחות.

8. למעלה מן הדרוש, אציין כי לא מצאתי עילה להתערבות בקביעה של בית המשפט המחוזי כי אין מדובר בעיתון אשר מחייב התנהלות בסטנדרט מקצועי לפי כללי האתיקה העיתונאית, אלא בגיליון תדמיתי-פנימי המיועד להביא לידיעת הציבור מידע על המתרחש במועצה ותכנים שהמשיבים רואים לנכון להציג בפניו. לפיכך, דומה כי המועצה רשאית להתערב בתכניו בהתאם לצרכיה הלגיטימיים. במצב זה טענותיו החריפות של המבקש בדבר התנהלות מושחתת של המשיבים, בהתערבותם בתוכן העיתון, נמצאות משוללות יסוד.

9. גם את טענותיו הכלליות של המבקש בדבר השחיתות שמצא בהתנהלות המשיבים ללא קשר לסכסוך האישי שלו עימם, יש לדחות, באשר הן נעדרות בסיס וממילא אין זו המסגרת המתאימה לדון בהן. כפי שציין בית המשפט המחוזי, משפט אזרחי פרטי איננו הפורום לבירור תלונות כלליות בדבר התנהלות מושחתת של גופים ציבוריים. אם כן, נדמה שלא רק שבראיות שהוצגו אין ממש, אלא אף מדובר בבחירה בזירה שגויה לבירור טענות נרחבות לשחיתות בהתנהלות הציבורית של המשיבים.

הבקשה, אפוא, נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב באייר תשע"ב (4.5.12).