עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 174/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 174/12

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

העורר:

ציון חלובה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ברנט) מיום 2.1.12 בתיק מ"ת 19079-11-11

תאריך הישיבה: י"ז בטבת התשע"ב (12.01.12)

בשם העורר: עו"ד ירון פורר

בשם המשיבה: עו"ד דפנה שמול

החלטה

א. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ברנט) מיום 2.1.12 בתיק מ"ת 19079-11-11, בה הוחלט על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

רקע

ב. נגד העורר, יליד 1973, ושניים נוספים (להלן נאשם 1 ונאשם 3), הוגש כתב אישום המייחס לעורר שתי עבירות, סחר בסמים ונהיגה ללא רישיון, במסגרת אישום אחד, ולשני הנאשמים הנוספים 3 עבירות של סחר בסמים במסגרת שני אישומים. לפי המתואר בכתב האישום, העורר הגיע לקרית עקרון ברכב בו החזיק 2,000 כדורי סם; זאת מבלי שיש לו רשיון נהיגה בתוקף. נאשם 1 שנהג ברכב נוסף עצר מאחורי העורר, ירד מהרכב, ניגש לעורר ושוחח עמו. בהמשך, ניגש נאשם 1 לרכב של סוכן משטרתי, בו היה גם לקוח נוסף שביקש לקנות סמים, נטל מהשניים כסף בעבור הסמים, והעביר להם שתי שקיות המכילות 1,000 כדורי סם כל אחת, שאותן הוציא מרכבו של העורר. יוער, כי לפי המתואר בכתב האישום היו נאשמים 1 ו-3 אלה שתיאמו את המפגש.

ג. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים. בתאריך 4.12.11 קבע בית המשפט, כי קיימת תשתית ראייתית המוכיחה לכאורה את אשמת העורר. בין היתר נסמך בית המשפט על צילומים, המראים כי העורר היה ברכב שעה שנאשם 1 קיבל את הכסף מהסוכן, ועל עדות הסוכן לפיה הביט העורר על המתרחש בזמן שנאשם 1 לקח את הסמים מרכבו של העורר והביאם לסוכן. לאלה הוסיף בית המשפט את התחמקות העורר ממתן הסברים, ואת הכחשתו לעניין היכרותו את נאשם 1. נוכח גילו של העורר ועברו הלא מכביד, הוחלט על תסקיר מעצר.

ד. בתסקיר המעצר מיום 14.12.11 צוין, כי העורר השתמש בעברו בגראס באופן מזדמן, וכי הורשע בגין כך בשנת 2007 וריצה עונש של 120 שעות של"צ. כן צוין, כי העורר מכחיש כל התנהגות עבריינית בנסיבות שהובילו למעצרו הנוכחי. עוד ציין השירות, כי קיים סיכון להישנותן של עבירות סמים, אולם ניכר כי היה במעצר כדי להרתיע את העורר, ועל כן יש מקום לשקול שחרור לחלופה. השירות נפגש עם המפקחים שהוצעו – הורי העורר ואחיו. השירות התרשם, כי הם מבינים את הנדרש מהם ומעוניינים לסייע לעורר. על כן המליץ השירות לשחרר את העורר לחלופה בבית הוריו, בפיקוחם של הוריו ואחיו; וכן על פיקוח מעצר של שירות המבחן.

ה. ביום 2.1.12 החליט בית המשפט המחוזי על מעצר העורר עד תום ההליכים. אשר לחלקו של העורר בביצוע העבירות נקבע, כי תפקידו היה משמעותי, גם אם פחות מזה של נאשם 1. אשר לעברו הפלילי של העורר הוזכרה טענת המשיבה, לפיה אמנם בתסקיר צוין כי לטענת העורר לא חזר להשתמש בסמים מאז 2007, אולם במעצרו בתיק זה נמצא חשיש בחדר בו הוא מתגורר עם אחיו. על אח זה המליץ שירות המבחן כמפקח. עוד הובאה טענת המשיבה, לפיה התגורר העורר בבית הוריו ואחיו המוצעים כמפקחים עת ביצע את העבירות המיוחסות לו, וכי הרכב בו השתמש לשם העבירות היה של החברה הנמצאת בניהולו של האח; מכאן, שלטענת המשיבה לא יהיה בחלופה זו כדי להפיג את מסוכנותו. כן צוין, כי אף שירות המבחן התרשם מסיכוי להישנות ביצוען של עבירות סמים על-ידי העורר. על כן נקבע, כי אין לקבל את המלצת השחרור של שירות המבחן, והוחלט לעצור את העורר עד תום ההליכים.

הערר

ו. נטען, כי חלקו של העורר בביצוע העבירות פחות בהרבה מזה של נאשמים 1 ו-3, והדברים עולים בבירור מכתב האישום עצמו. עוד נטען, כי זהו מעצרו הראשון של העורר, ובכך היה כדי להרתיעו מעבירות נוספות בעתיד. אשר לטענה בדבר הימצאות סמים בחדרו בשעה שנעצר נטען, כי מדובר בטענה שגויה של המשיבה, אשר הודיעה על כך לבית המשפט המחוזי בכתב. כן נטען, כי שירות המבחן נתן דעתו לאפשרות הישנותן של העבירות, אולם ציין כי המפקחים שהוצעו יוכלו למתן את הסיכון הנשקף מהעורר, ועל כן המליץ על שחרור העורר בפיקוחם. על כן נתבקש שחרור העורר לחלופת המעצר שהוצעה.

הדיון

ז. עו"ד פורר טען לעורר, כי הוא בן 38 שנים, עצור כבר כחודשיים ומחצה ואורח חייו אינו עברייני; אכן אין חלופה שהיא הרמטית, אך השאלה היא האם המסוכנות הסטטוטורית תוכל להיות מופגת. יש לזכור, כך נטען, כי בפרשה היה חלקו היחסי של העורר נמוך, הוא לא הכיר את הסוכן המשטרתי ולא היה יעד שלו, ואף לא קיבל את תמורת העסקות. נטען כי לעורר לא היה קשר עם רוכשי הסם, ולנאשמים האחרים עבר פלילי עשיר, מה שאין כן לעורר, שנדון ב-2007 ללא הרשעה בגין החזקת סם לצריכה עצמית. נטען גם כי העורר מכיר את הנאשם 1 משחר נעוריו. עוד נאמר, כי אין לפסול חלופה בבית ההורים, שלא היה להם קשר לפרשה.

ח. עו"ד שמול טענה למדינה כי מדובר בעסקת סמים מצולמת, גם אם חלקו של העורר אינו ברור בתכלית, הוא הגיע ברכבו ובו כמות גדולה של סם. לשאלתי נאמר, כי העורר לא סיפק הסבר להימצאותו במקום ולהימצאות הסמים, וברי כי יש לו קשרים בעולם הסמים; משפחתו לא יכלה לרסנו, ועל כן אינה מתאימה לחלופה.

הכרעה

ט. עיינתי בתיק הראיות בהודעות העורר מן הימים 31.1.11 ו- 7.11.11. הודעות העורר אינן מותירות על פניהן רושם טוב, ומדיפות התחמקות, ומכל מקום אינן מוסיפות לו צדי זכות. מכל מקום, במישור הראיות לכאורה מתועד העורר "על חם" כנהג רכב הסמים, ובכך מתמצה נושא זה לצורך ההליך. השאלה היא עתה האם תסכון חלופה. שירות המבחן סבר כי ישנו חשש לעבירות סמים עתידיות, אך שהמעצר והבושה ממתנים זאת ולכן ניתן לשקול שחרור בערובה, הואיל והמדובר באישום אחד ורקעו של העורר כולל אך החזקה לשימוש עצמי ב-2007. ער אני לדברים הנכוחים של בית המשפט קמא באשר לתפקידה של כל חוליה בשרשרת הסמים (תוך שהפנה לבש"פ 7038/08 מדינת ישראל נ' אלימלך (לא פורסם)). אולם, בא כוח העורר הפנה מנגד לבש"פ 5176/02 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ובש"פ 2486/09 חסארמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שם הובחן בעבירות סמים בין נאשמים שונים - בין הדומיננטיים שבמעגל ראשון לבין המצויים במעגל שני ונמשכים אחר הגורמים העיקריים. באשר לראשונים, העומדים בלב הסחר, אין ככלל מקום לחלופה; ואילו "העבריינים המשניים", שאמנם מכוח הוראת סעיף 21(א)(1) (ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 קמה נגדם חזקת מסוכנות, שלא קל להפריכה - ניתן לשקול חלופה, בהתאם לנסיבות כל מקרה, כ"מצוותו הכללית" של המחוקק, בפרט במקרים של מעורבות קטנה יחסית ועבר פלילי שאינו מכביד (ראו דברי השופט - כתארו אז- ריבלין בבש"פ 1152/00 קבלו נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אף במקרה דנא, הדומה במידת מה לעניין חסארמה הנזכר, ניתן לדעתי לשקול חלופה. ואולם, באתי לכלל מסקנה כי חלופה זו בבית ההורים, בכל הכבוד לנורמטיביות שלהם, ומבלי לפגוע, עשויה להיות מגוננת - מה גם שמשם יצא העורר לעבירתו. בידי העורר להגיש לשירות המבחן הצעת חלופה אחרת, והיא תיבחן ותונח בתוך שבועיים על שולחנו של בית המשפט המחוזי. ככל שישוחרר העורר בערובה יכלול הדבר מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני, פיקוח צמוד, הפקדה וערבויות גבוהות, איסור יציאה מן הארץ והפקדת דרכון, ואפשרות למשטרה לבקר. הערר מתקבל לפי האמור.

ניתנה היום, כ' בטבת תשע"ב (15.1.2012).