עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1680/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 1680/12

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקשת:

א.י. מול הכיכר שותפות מוגבלת

נ ג ד

המשיבות:

1. אומן משכנתאות השקעות בע"מ

2. מעוף אורית הדרכה השקעות בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בהפ"ב 27565-10-11 ובהפ"ב 20570-06-11 מיום 26.1.2012 שניתן על ידי כבוד השופט א' קיסרי

בשם המבקשת: עו"ד מ' סטורזי

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' קיסרי) בהפ"ב 27565-10-11 ובהפ"ב 20570-06-11 מיום 26.1.2012, בו נדחתה בקשתה של המבקשת לביטול חלקי של פסק הבוררות. ברם, בית המשפט הורה על החזרת הדיון לבוררת על מנת שתבחן את תיקונו של פסק הבוררות.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1. בין הצדדים התנהלה בוררות בפני הבוררת עו"ד ר' אמיר-יניב (להלן: הבוררת) במסגרתה נדונו תביעתה של המבקשת והתביעה שכנגד שהגישו המשיבות. פסק הבוררות ניתן ביום 20.7.2010. לטענת המבקשת, "בשורה התחתונה" וכאשר הבוררת הסיקה מסקנותיה הסופיות מהדיון שערכה בטענות הצדדים היא חייבה אותה בסכומים שונים הגם שבשלב הדיון בטענות הצדדים קבעה הבוררת כי המשיבות לא הרימו את נטל ההוכחה, לא תמכו את טענותיהן בראיות מספיקות וכי הן לא שכנעו אותה כי מתקיימת התשתית העובדתית לה טענו. יחד עם זאת, בניגוד למסקנותיה אלה ראתה הבוררת לנכון לחייב את המבקשת בסכומים אשר לא ניתן להבין על יסוד מה הם נפסקו. משכך, הגישה המבקשת בקשתה לביטול חלקי של פסק הבוררות. בהסתמך על תשתית זו נומקה בקשת הביטול בטענה כי הבוררת חרגה מסמכותה, כי הפסק נוגד את תקנת הציבור, כי פסק הבוררות גרם לה לעיוות דין וכי בית משפט היה מבטל פסק דין כזה. קרי, בקשת הביטול הסתמכה בהתאמה על העילות המעוגנות בסעיפים 24(3), (9) ו-(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות). כן עתרה המבקשת לביטול חיובה במחצית שכר טרחת הבוררת.

2. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המבקשת במובן זה שנקבע על ידו כי אכן קיימת אי התאמה בין הנמקתה של הבוררת בשלב הדיון בטענות הצדדים, שם הגיעה למסקנה כי המשיבות לא הוכיחו את תביעתן במרכיבים מסוימים, לבין הסכומים הסופיים בהם חייבה הבוררת את המבקשת. ברם, בית המשפט קבע כי לאחר שהושקעו משאבים רבים בהליך הבוררות אין זה ראוי להורות על ביטול חלקים ממנו ולכן החליט בית המשפט המחוזי, ביוזמתו, להשיב את הדיון לבוררת על מנת שתתקן את הטעון תיקון. בית המשפט המחוזי קבע כי היעדר ההתאמה הנטענת על ידי המבקשת מקיימת את יסודות עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(3) לחוק הבוררות, קרי – חריגה מסמכות, שכן הבוררת הייתה כפופה לדיני הראיות ולדין המהותי. ואולם, כאמור, בנסיבות העניין קבע בית המשפט המחוזי כי יש להשיב את הדיון לבוררת תחת ביטול החלקים בפסק הבוררות שלגביהם הוגשה בקשת הביטול. משכך, קבע בית המשפט כי התייתר הצורך לדון ביתר העילות הנטענות על ידי המבקשת. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להפחית משכר הטרחה בו חויבה המבקשת על ידי הבוררת בנימוק כי מדובר בנושא המצוי בשיקול דעתה של הבוררת.

כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני;

תמצית נימוקי הבקשה

3. לטענת המבקשת, לאחר שבית המשפט קיבל את טענתה בדבר חוסר ההתאמה שנפל בפסק הבוררות וכי הבוררת שגתה, לא היה כל מקום להשיב את הדיון לבוררת שגרמה לה לעיוות דין. כן טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי לא התייחס ליתר טענותיה המתבססות על עילות הביטול הנוספות וכי שגה בית המשפט המחוזי משדחה את טענה בנוגע לשכר הטרחה בו חויבה על ידי הבוררת.

דיון והכרעה

4. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבות.

5. כידוע, רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט בענייני בוררות אינה ניתנת ככלל, על פי ההלכה הנוהגת, אלא במקרים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין (ראו, למשל רע"א 6727/10 עיריית אופקים נ' האוסף חברה לשירותים בע"מ (לא פורסם, 6.10.2010), פסקה 18; רע"א 5067/09 שרבט נ' שרבט (לא פורסם, 6.1.2011), פסקה 26; רע"א 6489/09 מדובר נ' קרן קיימת לישראל (לא פורסם, 18.1.2011), פסקה 17).

6. הבקשה דנן אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית או ציבורית שכן כל כולה מתמצה בשאלה האם בנסיבות העניין הקונקרטי היה צריך בית המשפט המחוזי להחזיר את הדיון לבוררת אם לאו, והאם היה עליו להפחית משכר הטרחה בו חויבה המבקשת על ידי הבוררת. דהיינו, מדובר בשאלות המתמצות בדל"ת אמותיהם של הצדדים ואשר התשובה להן נגזרת מהנסיבות הספציפיות של המקרה דנן מבלי שיהיה בהכרעה בהן משום תרומה לבעלי דין נוספים פוטנציאליים. כמו כן, איני סבור כי ייגרם למבקשת עיוות דין שכן ממילא לא ננעלו בפניה שערי בית המשפט שכן משמעות החלטתו של בית המשפט היא מתן הוראה בדבר המשך בירור העניין. ככל שהמבקשת תגרוס לאחר מתן החלטתה של הבוררת כי עדיין עומדות לה עילות שבדין לביטול פסק הבוררות הרי שברי כי יהיה ביכולתה לפעול בהתאם לאפיקים השונים המתאפשרים מכוח חוק הבוררות.

7. אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז באדר תשע"ב (11.3.2012).