עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1643/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

דנ"פ 1643/13

לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס

העותר:

איתמר הפטר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון

מיום 26.2.2013 בע"פ 5401/12, שניתן על ידי כבוד

השופטים: י' דנציגר, ע' פוגלמן, נ' סולברג

ובקשה לעיכוב ביצוע פסק דין

בשם העותר: בעצמו

בשם המשיבה

(בנוגע לבקשה לעיכוב ביצוע): עו"ד עדי צימרמן

החלטה

1. לפניי עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 26.2.2013 (ע"פ 5059/12, 5401/12, 6382/12). פסק הדין ניתן מפי השופט נ' סולברג בהסכמת חבריו להרכב, השופטים י' דנציגר ו-ע' פוגלמן. מדובר היה בערעורו של העותר, יחד עם ערעוריהם של שני מערערים נוספים, על חומרת העונש שנגזר עליהם בבית המשפט המחוזי בחיפה.

2. העותר הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה, על בסיס הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיוע לאחר מעשה, הונאה בכרטיס חיוב וסיוע לתקיפה לשם גניבה. עובדות כתב האישום בהן הודה העותר מפורטות בפסק-הדין, ועיקרן בסיוע למעשי תקיפה ושוד של עוברי אורח בעיר חיפה. בפסק הדין נשוא העתירה לדיון נוסף התקבל באופן חלקי ערעורו של העותר, ותקופת המאסר בפועל שהוטל עליו קוצרה מ-30 חודשים ל-18 חודשים. תחילת ריצוי עונשו של המבקש נקבעה ליום 17.3.2013, ומכאן בקשת עיכוב הביצוע אשר הוגשה בד בבד עם העתירה. בהחלטתי מיום 4.3.2013 ביקשתי את תשובת המשיבה לבקשת עיכוב הביצוע (אך לא לעתירה עצמה).

3. בעתירה מעלה העותר נימוקים שונים לקיומו של דיון נוסף בפסק הדין שניתן בעניינו. העותר טוען כי היה על בית המשפט המחוזי ועל בית משפט העליון לבטל את הרשעתו, בהתחשב בנסיבות לקולה ששטח בפני שתי הערכאות. העותר מבקש כי תיקבע בהקשר זה הלכה משפטית חדשה, בדבר ביטול הרשעתו של אדם המצוי בשכבת גילו (העותר הינו בן 24 שנים). העותר מוסיף ומעלה טענות באשר לחומרת העונש שנגזר עליו בבית המשפט העליון: היעדר התחשבות הולמת בעובדה שנקלע לביצוע העבירות מתוך "כוונה תמימה" (בלשון העותר); היות העונש שהוטל עליו חורג לחומרה מעונשים שנגזרו במקרים אחרים בעלי נסיבות דומות; היעדר יחס הולם בין העונש שהוטל עליו לבין זה שנגזר על שותפיו לעבירות ועוד. העותר טוען עוד כי נפלו שגגות נוספות בגזירת עונשו, ומעלה טענות באשר לתפקודו של שירות המבחן ואף באשר לתפקודו של בא-כוחו (אציין, כי העותר אינו מיוצג בידי עורך דין בעתירה דנא אך היה מיוצג בערעור). לבסוף, העותר טוען כי לא הייתה התחשבות במחדלי חקירה שונים שנעשו מצד המשטרה, שבעטיים, לטענתו, לא עלה בידו להביא בפני בית המשפט ראיות אשר היו מובילות, לגישתו, להפחתה נוספת בעונשו ויתכן שאף היו מובילות לכך שהוא לא יודה בעובדות כתב האישום.

4. דין העתירה לדיון נוסף להידחות. פסק הדין נשוא העתירה עוסק בנסיבותיו הספציפיות של המקרה, ובגזירת עונשיהם של העותר ושל שאר המערערים. בפסק הדין לא נקבעה הלכה משפטית חדשה, ובוודאי שלא נקבעה בו הלכה אשר "עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה" יש לקיים בה דיון נוסף, בלשון סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. בודאי שאין מקום לקיים דיון נוסף בסוגיות אותן מעלה העותר, שלא נדונו (וממילא לא נקבעה בהן כל הלכה) בפסק הדין נשוא העתירה (השוו, דנ"פ 4409/12 עובד נ' מדינת ישראל (10.6.2012)).

5. טענותיו של העותר הן טענות ערעוריות באופיין, ועוסקות בנכונות פסק הדין נשוא העתירה ובחומרת העונש שנגזר עליו. מירב הטענות שמעלה העותר בעתירתו כנימוקים להקלה בעונשו, כגון חלקו המופחת של העותר בפרשה ונסיבותיו האישיות, קיבלו התייחסות בפסק הדין נשוא העתירה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי. העותר מנסה לשוות לטענותיו בהקשר זה אופי משפטי עקרוני, אולם בסופו של יום טענותיו מכוונות בעיקר למשקל שניתן לנסיבות השונות הנלקחות בחשבון בגזירת העונש. הטענות אינן מהוות בסיס לקיומו של דיון נוסף (השוו, דנ"פ 5762/06 נועם נ' מדינת ישראל (17.7.2006)). באותו האופן, גם טענות העותר בדבר חריגה ממדיניות הענישה ביחס למקרים אחרים בעלי נסיבות דומות, אינן מהוות טעם לעריכת דיון נוסף (ראו, דנ"פ 5378/12 ספרטק נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (24.7.2012)). אכן, כפי שנפסק, "הדיון הנוסף לא נועד לשנות משיקול-הדעת הרגיל שמפעיל בית-משפט זה בנושא העונש" (דנ"פ 3112/06 שטרית נ' מדינת ישראל (10.4.2006), וראו גם, דנ"פ 5651/09 בניזרי נ' מדינת ישראל, פיסקאות 5-3 (26.7.2009)).

6. העתירה לדיון נוסף נדחית, בלא שהוגשה תשובת המשיבה לעתירה לגופה.

7. באשר לתחילת ריצוי עונשו של העותר: בגדר בקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בעתירה לדיון נוסף, כלל העותר בקשה חלופית כי ריצוי עונשו יידחה לאחר חג הפסח, ויחל ביום 7.4.2013. המשיבה, בתשובתה לבקשה לעיכוב ביצוע מיום 10.3.2013, הודיעה כי אינה מתנגדת לבקשה חלופית זו ובלבד שהערבויות שניתנו להבטחת התייצבותו של העותר יוותרו על כנן. נוכח עמדת המשיבה, יתייצב העותר לריצוי עונשו ביום 7.4.2013 עד השעה 10:00, בבית המעצר קישון, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על העותר לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377 או 08-9787336. הערבויות שניתנו להבטחת התייצבותו של העותר יעמדו בעינן.

ניתנה היום, ג' בניסן התשע"ג (14.3.2013).