עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1476/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"פ 1476/13

לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקש:

חי חיים לוי אברג'יל

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 28.01.2013 בת"פ 51677-01-12 שניתן

על ידי כבוד השופטת ק רג'יניאנו

תאריך הישיבה: י"ח באדר תשע"ג (28.2.13)

בשם המבקש: עו"ד מ' דנינו

בשם המשיבה: עו"ד א' בן-ארויה

החלטה

בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר על המבקש בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"פ 51677-01-12 (כבוד השופטת ק' רג'יניאנו) ביום 28.1.13, וזאת עד למתן הכרעה בערעור שהגיש על גזר הדין.

1. המבקש הודה במיוחס לו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון והורשע בעבירות של תקיפה לשם גניבה (שתי עבירות), גניבה (חמש עבירות), התחזות כעובד ציבור (חמש עבירות), שוד, נהיגה בזמן פסילה ושיבוש מהלכי משפט (שתי עבירות). כתב האישום המתוקן מגולל תשעה אישומים שונים, המתארים מעשי גניבה של מכשירי טלפון ניידים וסכומי כסף מקטינים, תוך שהמבקש ושותפו מתחזים לשוטרים. בחלק מהמקרים פעל המבקש באלימות נגד קורבנות העבירות.

2. בגזר דינו מיום 28.1.13 זקף בית המשפט המחוזי לחובת המבקש את חומרת העבירות שביצע המבקש; ריבוי העבירות; ביצוען בצוותא; שימוש בכוח; תחכום העבירות; תכנון מוקדם; הנזק שנגרם למתלוננים; והצורך להרתיע מפני עבירות מסוג זה. לקולה שקל בית המשפט את הודאת המבקש; לקיחות האחריות; נסיבות חייו המוצגות בתסקיר שירות המבחן; הבעת חרטה; וגילו הצעיר. בית המשפט ציין כי יש להעדיף במקרה הנוכחי את עמדת התביעה ולהטיל עונש מאסר מאחורי סורג ובריח על פני המלצת שירות המבחן למאסר בעבודות שירות. זאת מן הטעם שלנגד עיני שירות המבחן ניצב הנאשם הספציפי ומטבע הדברים אין הוא שוקל את אלמנט ההרתעה הכללי, שעליו, בין היתר, מופקד בית המשפט.

על יסוד האמור, השית עליו בית המשפט עונש של 24 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירת אלימות או עבירת רכוש מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירת אלימות, עבירת רכוש מסוג עוון, עבירת שיבוש מהלכי משפט או עבירת נהיגה בזמן פסילה; פסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים; פיצויים למתלוננים.

3. במעמד מתן גזר הדין, דחה בית המשפט המחוזי את ריצוי עונש המאסר עד ליום 3.3.13 לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון, וזאת לבקשת ב"כ המבקש.

4. המבקש הגיש הודעת ערעור על גזר הדין לבית משפט זה ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, היא הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, אי מתן סעד של עיכוב ביצוע העונש עלול ליצור מצב שבו הוא ירצה עונש מאסר ארוך מזה שיושת עליו בסופו של דבר, אם יתקבל ערעורו. המבקש מטעים כי הוא שוהה בתנאים מגבילים כשנה ובתקופה זו לא נרשמו לחובתו הפרות כלשהן. מכך יש ללמוד כי לא נשקפת ממנו סכנה לציבור ולא עולה בעניינו חשש להימלטות מן הדין.

עוד טוען המבקש כי סיכויי הערעור שהגיש טובים המה. נימוקי הערעור טרם הוגשו אך בבקשה לעיכוב ביצוע הועלו בתמצית הטענות הבאות: לא היה מקום לדון את המבקש לעונש שירוצה מאחורי סורג ובריח. המבקש סבור כי בית המשפט קמא לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות ולהודאתו בהזדמנות הראשונה. עוד נטען כי בית המשפט חרג באופן קיצוני מהמלצת שירות המבחן בעניינו של המבקש. כן נטען כי נימוקי גזר הדין אינם עולים בקנה אחד עם כתב האישום המתוקן.

5. ב"כ המשיבה סבור שיש לדחות את הבקשה. לטענתו, רוב הקריטריונים המנחים בבקשות מסוג זה אינם מתקיימים במקרה דנן. כך למשל, סיכויי הערעור נמוכים עד מאד. נוכח חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, הסיכוי כי העונש יומר לעבודות שירות הוא נמוך ביותר. כמו כן מדובר בערעור על גזר דין ולא על הרשעה . כן הוטעם כי המערער הורשע בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, נתון נוסף המוביל למסקנה, כך ב"כ המשיבה, כי אין להיעתר לבקשה.

6. עיינתי בבקשה והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, ככלל, נאשם שהושת עליו עונש מאסר בפועל יחל בריצוי העונש באופן מיידי ואין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להצדיק את עיכובו של ביצוע גזר הדין. יחד עם זאת, אל מול האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של גזר הדין ניצב הצורך להימנע מפגיעה קשה בנידון עקב מאסרו המיידי, אם יתברר בדיעבד כי מאסרו היה בלתי מוצדק (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241, 270 (2000). להלן: הלכת שוורץ).

איני סבורה כי במקרה דנן קיימת הצדקה להיעתר לבקשה ולעכב את ביצוע עונש המאסר. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, סבורתני כי אף אם יתערב בית משפט שלערעור בעונש, ספק אם יהיה זה במידה שתאיין את עונש המאסר בפועל כולו או המרתו בעבודות שירות. בית המשפט קמא בחר בגזר דין מנומק שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן שהוגשה בעניינו של המבקש ותחת זאת גזר עליו עונש מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח. נוכח חומרת העבירות, ריבוין ונסיבות ביצוען, דומני כי הסיכויים להתערבות בגישה זו של בית המשפט קמא אינם גבוהים. עוד אזכיר כי ערעורו של המבקש מופנה נגד חומרת העונש בלבד ומכאן שאינו נהנה עוד מחזקת החפות. לפיכך במקרה מסוג זה הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע המאסר (הלכת שוורץ, עמ' 282).

לצד האמור, בשים לב לתמונה העולה מתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט קמא, הודאת המבקש, עברו שאינו מכביד, החרטה שהביע ותפקודו החיובי במסגרות הצבא והעבודה, נראה כי לא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות להתערבות מסוימת בעונשו. משכך, וכדי למנוע את החשש שערעורו של המבקש יתייתר בהתחשב בתקופת המאסר שהושתה עליו, ייקבע הדיון בערעור בהקדם.

אשר על כן, הבקשה נדחית. הדיון בערעור ייקבע בהקדם. המבקש יתייצב למאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 17.3.13 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

ניתנה היום, ‏כ"א באדר התשע"ג (‏3.3.2013).