עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1261/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 1261/13

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקשת:

רחל טולדנו

נ ג ד

המשיבה:

החבובות חנות הצעצועים שלי בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 13.01.2013 בתיק עא 050430-03-11

בשם המבקשת: עו"ד אילן מוריאנו

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת לבהר – שרון) בע"א 50430-03-11 מיום 13.1.13, שבגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (השופטת רסלר-זכאי) בת"א 16086-07 מיום 9.2.11. עניינה של הבקשה מחלוקת בשאלת הרחבת חזית בסכסוך על פרעון המחאות וניכיון, וכן טענה בדבר מועד העלאתה של טענה להיעדר מסמך בכתב בקשר לעסקה הרלבנטית.

ב. המשיבה היא חברה העוסקת במתן הלוואות בריבית ובניכיון שיקים. בחודש מארס 2006 הגישה להוצאה לפועל שלוש המחאות בסך כולל של 284,949 ₪, אשר נמשכו על ידי המבקשת לפקודת חברת ר.ב.ר.א יזום והשקעות בע"מ (להלן חברת ר.ב.ר.א). יצוין, כי אחד השותפים בחברת ר.ב.ר.א הוא גם מנהל המשיבה- מר דג'לדטי. כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, על גב ההמחאות היו מצויות חותמת של חברת ר.ב.ר.א בצירוף חתימה,וכן חותמת של המשיבה בצירוף חתימה.

ג. המשיבה נתנה למר טל יגרמן הלוואות במזומן, ובתמורה מסר לה המחאות של גורמים שלישיים. לטענת המשיבה, ההמחאות שמסר לה יגרמן נמסרו חתומות בחתימת המבקשת וסכומן ומועד פירעונן מולאו בנוכחות מנהל המשיבה. כנגד הלוואות אלו החזירה המשיבה ליגרמן המחאות קודמות שחוללו. המשיבה העבירה את ההמחאות שקיבלה לחברת ר.ב.ר.א, והיתה ערבה לפירעונן. משלא היה כיסוי להמחאות, שילמה המשיבה באוקטובר 2004 את סכומן לחברת ר.ב.ר.א ופתחה בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשת, כשלטענתה היא "אוחזת כשורה" בהמחאות מושא הבקשה, כאמור בסעיף 28 לפקודת השטרות (נוסח חדש), שלפיו "אוחז כּשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו" ובתנאים המפורטים שם.

ד. בית משפט השלום קיבל את תביעת המשיבה. צוין, כי גירסת המבקשת וגירסת יגרמן היו רצופות סתירות, וכי המבקשת לא זימנה עדים רלבנטיים לתמיכה בגירסתה. נדחתה גירסת המבקשת, שלפיה מסרה את ההמחאות ליגרמן כדי שתשמשנה בטוחה לתשלום שכר טרחה לעורך דינו בעניין אחר, ומשפרע את חובו היה עליו להחזיר לה את ההמחאות. נקבע, כי "גירסתה של הנתבעת (המבקשת- א"ר) אינה הגיונית ואינה סבירה, רצופה סתירות ומעלה ספקות וזאת בלשון המעטה". בית המשפט קיבל את גירסת המשיבה באשר לנסיבות קבלת ההמחאות, וציין כי מצא תימוכין לגירסתה בעדויותיהם של יגרמן והמשיבה. נקבע, כי ההמחאות נמסרו על ידי המבקשת ליגרמן עם הרשאה למלא אותן לפי צרכיו, והוא מסרן למר דג'לדטי לפירעון חוב שהיה לו. יצוין, שגם בהליך שבו נבחנה בקשת הרשות להתגונן, התרשמות בית המשפט היתה דומה (בש"א 166791/05; החלטה מיום 17.10.06 מפי השופט מיכאל תמיר). נקבע, כי אמנם המשיבה אינה "אוחזת כשורה" בהמחאות, מכיוון שכאשר קיבלה אותן לא היו שלמות, שכן הסכום טרם מולא, אולם היא "אוחזת בעלת ערך", כמשמעו של מושג זה בסעיף 26 לפקודת השטרות, ובכך די לקבלת תביעתה. לבסוף, וזה העיקר לענייננו, נדחתה הטענה כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית שכן מדובר ב"הרחבת חזית" אסורה, ובכל מקרה הטענה אינה עולה בקנה אחד עם הטענות העובדתיות מטעם המבקשת ויגרמן, אשר הכחישו כל קשר עם מר דג'לדטי. כן נדחתה טענת המבקשת כי ההמחאות נגנבו.

ה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשת. הודגש, כי פסק דינו של בית משפט השלום מפורט ומנומק היטב, בהיותו מבוסס על התרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מן הראיות שהובאו בפניו ומן העדויות שנשמעו. לא נמצא מקום להתערבות בממצאים אלה. בית המשפט בחן האם בהתבסס על קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, למשיבה עילה שטרית לקבלת תביעתה, ולא מצא להתערב בהקשר זה בהחלטת בית משפט השלום. אשר לטענה כי ענייננו בהלוואה חוץ בנקאית, ציין בית המשפט, כי אין לאפשר למבקשת להרחיב חזית בעניין זה, שכן לאורך כל הדיון בבקשת הרשות להתגונן התנגדה המשיבה להעלאת טענה זו.

ו. מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקשת, בית המשפט לא נדרש לטענה שלפיה האיסור על הרחבת חזית איננו חל על טענה משפטית, טענה שאותה ניתן להעלות בכל עת. עוד נטען, כי במסגרת הסיכומים שהגישה בגדרי הדיון בבקשת הרשות להתגונן (פסקה 8 לבקשת רשות הערעור), הועלתה הטענה, כי הסכם ההלוואה לא נערך בכתב, בניגוד לדרישת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, וכי המשיבה לא התנגדה לכך במהלך הדיון בבקשת הרשות להתגונן, אלא רק במהלך הבאת הראיות בתיק העיקרי. נטען, כי עלול להיגרם למבקשת נזק בלתי הפיך ועיוות דין אם לא תינתן לה רשות הערעור המבוקשת.

ז. לא אוכל להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה, כידוע, בעניינים המעוררים שאלה עקרונית החורגת מגדרי המחלוקת שבין הצדדים הישירים לה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) – מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר; רע"א 6418/93 בנק לאומי נ' כונס נכסים ומנהל של החברות, פ"ד מט(2) 685, 689 (1995)). השאלות בנדון דידן אינן נופלות בתחומיה של הגדרה זו. עיקר הכרעתו של בית המשפט המחוזי מבוסס במובהק על ממצאי עובדה ומהימנות של בית משפט השלום, אשר בית משפט שלערעור, ומכל שכן ערעור בגלגול שלישי, ייטה שלא להתערב בהם אלא במקרים נדירים (רע"א 2111/07 זיידי נ' דני את דורון שטיחים בע"מ (לא פורסם; 2007); רע"א 6594/06 אשכנזי נ' שר (לא פורסם; 2006)). אין מקרה זה בא בקהלם של אלה. כאמור, את טיעונה המרכזי של המבקשת, כי הטענה שענייננו בהלוואה חוץ בנקאית היא טענה משפטית חדשה, ועל כן אין מדובר בהרחבת חזית. התקשיתי להלום. זאת, המדובר בטענה עובדתית במובהק, וההכרעה בה תלויה בנסיבות הקונקרטיות של המקרה. מכל מקום הכלל שאין מרחיבים חזית "מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות, אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון" (ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פ"ד נח(3) 105, 117 (2004) השופט לוי). גם הטענה, כי המבקשת טענה כבר בשלב הבקשה לרשות להתגונן, כי ההלוואה ניתנה בניגוד לדרישות חוק הלוואות חוץ בנקאיות, מבלי שהמשיבה התנגדה לכך, ועל כן אין מדובר בהרחבת חזית, לא תצלח. לית מאן דפליג שהעלאת טענה אך בשלב הסיכומים, כפי שגם עולה מפרוטוקול הדיון, מהוה העלאתה בשלב, מאוחר מאוד. כאשר הועלתה הטענה בדיון העיקרי, הביעה המשיבה מיד התנגדותה (ראו פרוטוקול דיון מיום 23.5.10). כך או אחרת, המדובר בנושאים פרטיקולריים שאינם בעלי אופי עקרוני המתאים לגלגול שלישי (ראו גם ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2, 2008), 213).