עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1118/13

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

 

1.        בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב'  השופטת מ'  ברנט) מיום 8.1.2013 אשר קיבל ערר שהגישה המשיבה על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון לשחרר את המבקש לחלופה של מעצר בית לילי תוך מתן היתר לעבוד, בקובעו כי מן הראוי להורות כי המבקש ישהה במעצר בית מלא. בהמשך לכך הורה בית משפט השלום ביום 20.1.2013 על שחרורו של המבקש למעצר בית מלא כאמור.

 

           הבקשה למתן רשות לערור הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז ביום 10.2.2013, ונוכח האיחור בהגשת ההליך הוסיף והגיש המבקש ביום 12.2.2013 בקשה להארכת מועד, היא הבקשה שבפניי. בבקשה נטען כי הבקשה הוכנה להגשה במועד, ביום 7.2.2013, אך בשל נסיבות אישיות של בא-כוח המבקש שהתגלו בדרכו היא לא הוגשה לבסוף באותו היום. כן ציין בא-כוח המבקש כי סבר שהמועד האחרון להגשת הבקשה למתן רשות לערור חל ביום 8.2.2013, וכיוון שמועד זה חל ביום שישי בשבוע סבר כי אין מניעה שיגיש את הבקשה ביום א', 10.2.2013, כפי שאכן עשה.

 

           המשיבה מתנגדת למתן הארכה המבוקשת, באשר לטענתה ההסבר שסיפק בא-כוח המבקש אינו מצדיק להיענות לבקשה ונוכח סיכויי ההליך אשר לטענתה הינם קלושים.

 

2.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבפניי החלטתי להיעתר לבקשה.

 

           כידוע לצורך הכרעה בבקשה להארכת מועד להגשת ערר בעניין מעצר על בית המשפט לשקול, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכויו הלכאוריים של ההליך העיקרי, אך על כל מקרה להיבחן לפי נסיבותיו (ראו בש"פ  2000/10 מזרחי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.3.2010)). במקרה שבפנינו לא הבהיר בא-כוח המבקש עד תום ממה נבעה טעותו במניין הימים, ומדוע היה בנסיבות האישיות שפירט כדי למנוע את הגשת ההליך בידי אדם אחר.

 

           יחד עם זאת, מצאתי להיעתר לבקשה נוכח משך האיחור שהינו קל מאוד, וכן נוכח העובדה שלטענת בא-כוח המבקש האיחור בהגשת ההליך נגרם בשל נסיבות בלתי צפויות ומחמת טעות שבתום לב, ואיני מוצאת לפקפק בדבריו, וכן בהינתן העובדה שאמנם המדובר בהליך ב"גלגול שלישי" אך בהחלטתו התערב בית המשפט המחוזי בהחלטת בית משפט השלום והחמיר את תנאי שחרורו של המבקש לחלופת מעצר (השוו בש"פ  6679/10 בורקאן נ'  מדינת ישראל (לא פורסם, 16.6.2010)). בנסיבות אלו ובשים לב לעובדה שבשלב זה עומדת למבקש חזקת החפות וכן לעובדה שאמת המידה להארכת מועד בהליכים פליליים נמוכה מזו הנוהגת בהליכים אזרחיים, אינני רואה לחסום את דרכו של המבקש לבירור בקשתו למתן רשות לערור בשל מחדלו הדיוני של בא-כוחו, וזאת מבלי להביע כל עמדה ביחס לסיכויי ההליך לגופו.

 

           הבקשה להארכת מועד מתקבלת, אפוא.

 

           מזכירות בית המשפט תפתח תיק בש"פ ותתייק בו את הבקשה למתן רשות לערור וכן את החלטתי זו, ותעביר את הבקשה לטיפולו של שופט תורן.

 

           ניתנה היום, ז' באדר תשע"ג (17.2.2013).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   13011180_P02.doc   טו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il