עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1109/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 1109/12

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

העורר:

עלי אבו ג'ומעה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא) מיום 31.1.12 בתיק מ"ת 40548-12-11

תאריך הישיבה: ט"ז בשבט התשע"ב (9.2.2012)

בשם העורר: עו"ד מאהר תלחמי

בשם המשיבה: עו"ד ארז בן ארויה

החלטה

1. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 22.12.2011, מיוחסות לעורר ואחיו (להלן: סברי) עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית. לפי הנטען בכתב האישום, ביום 11.7.2011 הציע סברי לסוכן שפעל בשליחות המשטרה ולשוטר סמוי שעימם נפגש (להלן, בהתאמה: הסוכן והשוטר הסמוי) למכור לו 50 גרם סם מסוכן מסוג הרואין תמורת סך של 5,000 ש"ח, והשניים קבעו לבצע את העסקה למחרת בשעות הבוקר. בבוקר המחרת, הגיע השוטר הסמוי לביתו של סברי לצורך ביצוע העסקה. סברי אמר לשוטר הסמוי כי העסקה מתמהמהת, והשניים יצאו לנסיעה ברכבו של האחרון. לאחר שחזרו לביתו של סברי, מסר לו השוטר הסמוי סך של 5,000 ש"ח. כעבור זמן קצר, הגיע העורר ברכבו למקום, והצטרף לאחיו ולשוטר הסמוי. השלושה שמו פעמיהם לכיוון קיבוץ תובל. בשלב מסוים, עצר הרכב ליד חורשת עצים, והנאשמים ביקשו מהשוטר הסמוי לעזוב את המקום עם רכבו, ולאסוף אותם לאחר מכן. כשאסף השוטר הסמוי את הנאשמים, החזיק סברי שקית ניילון שבה היה ארוז סם מסוכן מסוג הרואין בכמות של 48.47 גרם, ומסר אותה לידי הסמוי.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצרם של העורר ואחיו עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) קבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לעבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום, וכן קיימת עילת מעצר סטטוטורית בשל אופי העבירות. בית המשפט לא מצא כי ניתן לשחרר את הנאשמים לחלופת מעצר, על רקע עברם הפלילי וחומרת העבירות המיוחסות להם. באשר לעורר, צוין כי המעשים המיוחסים לו בוצעו שעה שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה. עם זאת, בית המשפט ציין כי ניתן יהיה לבחון בשנית את מידת מעורבותו של העורר בעסקת הסמים ולשקול את שאלת מעצרו, לאחר שיעידו הסוכן והסמוי במסגרת ההליך העיקרי.

3. מכאן הערר שלפניי. העורר אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה לעניין נוכחותו במקום בזמן ביצוע העסקה, אך טוען כי חלקו במעשים נושא כתב האישום הוא משני ופסיבי ומצדיק, למצער, בחינת חלופת מעצר. העורר סבור שבית המשפט לא היה יכול להותיר את שאלת מידת מעורבותו במעשים תלויה ועומדת עד לדיון במסגרת ההליך העיקרי, שכן הדבר נדרש לשם הכרעה בשאלת המעצר, וממילא הדיון בהליך העיקרי אינו צפוי אלא בעוד פרק זמן בלתי מבוטל.

4. המדינה טוענת כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהעורר היה ב"מעגל הפנימי" של ביצוע העבירות נושא כתב האישום. המדינה מפנה לצילום וידיאו ממכוניתו של השוטר הסמוי, שם רואים את העורר מוסר לאחיו משקל אלקטרוני, ומנגד, להודעתו בחקירה שם הוא מכחיש את מעורבותו וטוען כי מסר לו מכשיר טלפון נייד. המדינה טוענת כי הכחשותיו של העורר בחקירתו, וההסברים בלתי משכנעים לנוכחותו ולמעשיו בזירת האירוע, מחזקים את הראיות נגדו וקושרים אותו במישרין לעבירות נושא כתב האישום. המדינה סבורה כי קיימת עילת מעצר על רקע חזקת המסוכנות הסטטוטורית, ואין מקום לבחון את שחרור העורר לחלופה, על רקע אופי העבירות המיוחסות לו ועברו הפלילי.

דיון והכרעה

5. העורר אינו משיג על קביעת בית המשפט המחוזי בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורה, אך מדגיש כי חלקו הנטען בפרשה היה משני. אין חולק כי יש לבחון את חלקו של המשיב בפרשה – ולו ברמה הלכאורית – כבר בשלב זה של בקשת המעצר. לאחר שבחנתי את חומר הראיות, מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה לכך שהעורר לא היה "עובר אורח" בעסקת הסמים נושא כתב האישום, וכי הוא נטל בה חלק ממשי: מהצילום הנסתר במכוניתו של השוטר הסמוי עולה כי העורר הצטרף לאחיו לשם ביצוע עסקת הסמים, ולשם כך מסר לו את המשקל האלקטרוני (דקה 54); יצא עימו לשם הבאת החומר (דקה 59), נכח ברכב במועד העברת החבילה לידי השוטר הסמוי (דקה 71). מנגד, בחקירתו, הכחיש העורר כי מסר לאחיו משקל (הודעת העורר מיום 7.12.2011, בשורה 35), ובחקירה מאוחרת אף טען כי מדובר במכשיר טלפון נייד (הודעת העורר מיום 14.12.2011, בשורות 30-23), כמו-כן הוא הכחיש כל ידיעה על עסקת סמים שהתבצעה (שם, בשורה 21). בהינתן כל אלה, לא מצאתי עילה להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי בדבר קיומן של ראיות לכאורה. מוכן אני להניח, לטובת העורר, כי לסברי חלק משמעותי יותר במסכת העבריינית. מטעם זה, אילו היה העורר נעדר עבר פלילי, ייתכן שהיה מקום להפנותו לשירות המבחן לצורך בחינתה של חלופת מעצר, דא עקא – וכפי שציין בית המשפט קמא – לא רק שלחובתו של העורר הרשעה בעבירות סמים (לרבות בהחזקת סם שלא צריכה עצמית), אלא שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה. בנסיבות אלה, ועל רקע חזקת המסוכנות בכל הקשור לעבירות של סחר בסמים מסוכנים (ראו, למשל: בש"פ 1134/12 מדינת ישראל נ' ציון, פסקה 12 (לא פורסם, 9.2.2012)), לא ראיתי להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, שמצא כי אין מדובר במקרה בו חלופת מעצר תסכון.

נוכח האמור, הערר נדחה.

ניתנה היום, ‏ט"ז בשבט התשע"ב (9.2.2012).