עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1097/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 1097/12

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

דימיטרי שלפמן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 20.12.11 בעפ"ג 40427-11-11 שניתן על ידי כבוד השופטים: נ' סולברג, נ' בן אור ור' יעקובי

בשם המבקש:

עו"ד דוד זילברמן

החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (עפ"ג 40427-11-11 כבוד השופטים נ' סולברג, נ' בן אור, ר' יעקובי) מיום20.12.2011 בו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים, מיום 10.10.2011 (ת"פ 3368-06-11, כבוד השופטת ר' פרידמן-פלדמן- ס"נ).

נגד המבקש הוגש כתב אישום, אשר תוקן, המייחס לו עבירה של קשירת קשר לפשע, עבירה של כניסה והתפרצות למקום מגורים, עבירה של גניבה ועבירה של החזקה ושימוש בסם מסוכן. על פי הנטען באישום הראשון לכתב האישום – למבקש היו קשרי חברות עם יוסי ברונסקי (להלן: יוסי) ובת זוגתו בטי נחום (להן: בטי). בטי השתתפה מספר שנים בחוג לריקודים, בו הכירה את ב.כ. (להלן: המתלוננת), השתיים נהגו להיפגש ולבלות יחד. בטי, יוסי ומאוחר יותר אף המבקש, קשרו קשר להתפרץ לביתה של המתלוננת ולגנוב משם חפצים יקרי ערך. לשם כך, הביאה בטי את יוסי לביתה של המתלוננת על מנת שזה יתרשם מהבית. בהמשך לאמור, תכננו השלושה לגנוב את תיקה של המתלוננת בשעה שהיא משתתפת בחוג הריקודים, ולפרוץ לביתה בעזרת מפתח הבית אשר מצוי בו. וכך ביום 18.5.2011 לאחר שהגיעה המתלוננת לחוג והניחה את תיקה בצד, הגיעה למקום גם בטי. בשלב מסוים, לקחה בטי את התיק, ומסרה אותו למבקש. אז, נסעו המבקש ויוסי לביתה של המתלוננת. כשהגיעו התפרץ המבקש לביתה באמצעות מפתח הבית אותו לקח מתיקה, ונטל מן הבית תכשיטים, מחשב, בקבוקי בושם, דרכונים, כסף מזומן ותיק – בו שם את הרכוש הגנוב. במסגרת האישום השני נטען כי ביום 19.5.2011 החזיק המבקש בביתו 4.8341 גרם של סם מסוכן מסוג קוקאין ו- 1.2722 גרם של סם מסוכן מסוג חשיש.

ביום 29.6.2011 הורשע המבקש, על פי הודאתו, במיוחס לו באישום הראשון. ביום 6.7.2011 הורשע המבקש, על פי הודאתו, במיוחס לו באישום השני. ביום 10.10.2011 גזר עליו בית המשפט 48 חודשי מאסר בפועל; הפעלה של 24 חודשי מאסר מותנה, שעמדו כנגד המבקש בת"פ 1017/01 (מחוזי נצרת), כאשר 12 חודשים ירוצו במצטבר ו-12 חודשים נוספים ירוצו בחופף, כך שסך הכל ירצה המבקש 60 חודשי מאסר בפועל; שמונה חודשי מאסר על תנאי; פיצוי למתלוננת בסך 5,000 ש"ח.

על גזר הדינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 20.12.2011 דחה בית המשפט הערעור.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי שגו הערכאות הקודמות משלא נתנו משקל מספק לחלקו המצומצם בתכנון השוד, ולעובדה כי לולא עזרתה של בטי לא יכלו המעשים להתבצע. עוד טוען המבקש כנגד הסדר הטיעון המקל אליו הגיעה המשיבה עם יוסי, לפיו נמחקה ליוסי עבירת קשירת קשר, והעבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה, הוסבו לעבירות של סיוע להתפרצות וגניבה. לטענתו, התנהגותה זו של המשיבה, מהווה אפליה פסולה בינו ובין יוסי. לפיכך טוען המבקש, כי יש להתערב בעונשו, ולגזור עליו עונש כאילו הורשע בעבירות זהות לאלו אשר יוחסו ליוסי.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

הלכה היא כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, על אף טענותיו איני מוצא כי בקשתו מגלה עילה המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית.

כידוע, טענות כנגד חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו למשל: רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997)). בנסיבות המקרה שבפניי, נוכח אופן ביצוע העבירות ועברו הפלילי המכביד מאוד של המבקש, איני מוצא כל סטייה כאמור המצדיקה את התערבותה של ערכאה נוספת. כמו כן, איני מוצא כי טענותיו של המבקש מקימות חשש לאפליה בינו ובין יוסי, זאת נוכח השוני העולה מכתב האישום במידת מעורבותם של השניים בביצוע המעשים.

אשר על כן, הבקשה נידחת.

ניתנה היום, כ"ט בשבט התשע"ב (22.2.2012).