עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1052/12

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

השופט  י' דנציגר:

 

           לפנינו עתירה למתן צו על-תנאי במסגרתה התבקש, בין היתר, צו המורה למשיב ליתן טעם מדוע ביטל בחודש פברואר 2011 החזר מס בסך 450,941 ש"ח שהמשיב החליט עליו בשנת 2001 ומדוע מתעלם הוא ממכתביה החוזרים ונשנים של העותרת ואינו מגיב לבקשותיה לקבל הסברים, מסמכים ומידע.

 

1.        כנטען בכתב העתירה, העותרת הינה היורשת של חמהּ אשר נפטר בשנת 2003 (להלן: המנוח) והינה אלמנתו של בן המנוח אשר שם קץ לחייו בשנת 2010. עוד עולה מהעתירה כי מאז מותו של בעלה המנוח, גילתה העותרת מעורבות בשומות המס המשפחתיות ונודע לה כי עומדת לזכותו של המנוח יתרה כספית בסך של 450,941 ש"ח שעיקרה שומת המס לשנת 2001 של המנוח. פלט השומה המציין את סכום החזר המס שנקבע לטובת המנוח מציין לטענתה של העותרת את הסכום הנ"ל. העותרת פנתה למשיב על מנת לקבל את החזר המס. בראשית חודש מרץ 2011, כנטען, נשלחה לעותרת "הודעה על החזר מס" מטעם המשיב לפיה קבע כי את החזר המס לשנת 2001 יש להעמיד על סך של 26,840 ש"ח בלבד (להלן: החלטת השומה המתוקנת). העותרת טוענת כי המשיב לא היה מוסמך לשנות באופן חד צדדי את סך ההחזר שנקבע לשנת המס 2001, והיא מוסיפה וטוענת כי המשיב לא עונה למכתביה ומסרב למסור לעיונה מסמכים שונים. העותרת טוענת אף כנגד אופן החישוב של המשיב שהביא להחלטת השומה המתוקנת.

 

2.        לאחר שעיינתי בכתב העתירה על נספחיו הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להימחק על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי.

 

3.        העתירה מכוונת בבסיסה כנגד החלטת פקיד שומה בנוגע להחזר מס. כפי שצויין בסעיף 11 להחלטת השומה המתוקנת – בידי העותרת סעד חלופי שכן "לפי סעיף 153 לפקודה, הינך זכאי לערער על השומה שנקבעה לפני בית המשפט המחוזי". ואכן, דרך המלך להשיג על החלטות פקיד שומה לענייני החזרי מס היא הגשת השגה בהתאם לאמור בסעיף 150(א) לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) ולאחר מכן באמצעות הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 153(א) לפקודה (ראו למשל: ע"א 2801/06 מואטי נ' פקיד שומה תל-אביב 4 (לא פורסם, 19.9.2007), פסקה 7). ככל שהעותרת אינה משלימה עם החלטת השומה המתוקנת, בין אם היא חולקת על סמכותו של המשיב להוציאה בשים לב לחלוף השנים ובין אם היא חולקת על אופן החישוב לגופו, עליה להגיש תחילה השגה על החלטה זו, ולא להסתפק בפניה בכתב שאינה השגה כמובנה בפקודה, ולאחר מכן לערער לבית המשפט המחוזי על ההחלטה שתינתן בהשגה. העותרת לא פירטה בעתירתה האם נקטה בהליך השגה בנוגע להחלטת השומה המתוקנת אם לאו והאם נקטה בהליכים לפני בית המשפט המחוזי. ככל שהעותרת לא נקטה בהליך השגה הרי שעתירתה לוקה אף באי מיצוי הליכים וגם מטעם זה דינה להימחק על הסף. היעדר  מענה מטעם המשיב לפניותיה של העותרת הינו אך ספיח למחלוקת הנוגעת להחלטת השומה המתוקנת ולכן הוא צריך להתברר תחילה במסגרת הליך ההשגה כאמור ולאחר מכן בערעור לבית המשפט המחוזי.

 

4.        אשר על כן, העתירה נמחקת על הסף. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיב איננו עושים צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ט"ז בשבט תשע"ב (9.2.2012).

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12010520_W01.doc   חכ