עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 10/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 10/12

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

העורר:

גיא מקסימנקו

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט קאפח) ב מ"ת 49041-09-11 מיום 14.12.11

תאריך הישיבה: י"ב בכסלו התשע"ב (08.12.11)

בשם העורר: עו"ד אורית חיון

בשם המשיבה: עו"ד שאול כהן

החלטה

א. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט קאפח) בתיק מ"ת 49041-09-11 מיום 14.12.11, בו הוחלט על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. עניינה של הפרשה-שוד ועבירות נלוות.

רקע

ב. נגד העורר, יליד 1990, ואדם נוסף (להלן נאשם 2) הוגש ביום 25.9.11 כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע, שוד בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט.

לפי המתואר באישום הראשון, הגיעו העורר ונאשם 2 בתאריך 19.5.11 בשעות הלילה לאזור בני ברק, שם קשרו קשר לבצע שוד; לשם ביצוע השוד, נכנסו השניים לחנות בדים בו עבדה באותה שעה המתלוננת. לפי הנטען, ניגש העורר אל המוכרת והתעניין כביכול במחירים, ומיד אחר כך הורה לה לשכב על הרצפה. העורר הצמיד לצווארה מכשיר חד כלשהו, ואילו נאשם 2 אמר "מה אתה אומר נרצח אותה", סתם את פיה ואיים כי אם תרעיש - ירצח אותה. בהמשך לקח נאשם 2 ממגירה בחנות 170 ₪, ולאחר מכן לקח את תיקה של המתלוננת, שהכיל בין היתר 7000 ₪ ושני כרטיסי אשראי. טרם יצאו, הורו השניים למתלוננת להיכנס לשירותים ואז נמלטו, לא בטרם לקחו בנוסף גם את מכשיר הטלפון הנייד שלה שהיה על הדלפק.

לפי המתואר באישום השני, לאחר שהמתלוננים זומנו להיחקר במשטרה, פנה נאשם 2 לאחיו וביקש ממנו, בהסכמת העורר, לפנות למתלוננת ולומר לה כי הם מבקשים להשיב את סכומי השוד. האח עשה כדבריו, ומסר למתלוננת כי השניים מצטערים ומבקשים להשיב את הכסף.

ג. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר השניים עד תום ההליכים המשפטיים, וביום 25.9.11 הורה בית המשפט על הכנת תסקיר בעניינם; ביום 4.10.11 נקבע, כי יש ראיות המוכיחות לכאורה את המיוחס לעורר בכתב האישום. תסקיר שירות המבחן בעניינו של העורר מיום 11.10.11 העלה, כי מאז שחרורו מהצבא החל העורר לצרוך סמים ואלכוהול מדי יום. השירות התרשם, כי המעצר הגביר את מודעות העורר לחומרת מצבו; מנגד, העורר סירב לטיפול במסגרת קהילה טיפולית. המפקחות שנבחנו הן האם כמפקחת ראשית, אחותו של העורר ובעלה. האם מסרה כי אינה עובדת ולכן יש ביכולתה לפקח באופן ממשי על העורר בביתה וללוות אותו לכל טיפול שיצטרך; האחות קטינה בת 17, אולם בעלה בן 27 ונמצא שהוא נכון לסייע. נמצא, כי אף שלעורר עבר נורמטיבי, השימוש הניכר באלכוהול וסמים וחוסר נכונותו להכיר בבעייתיות הנובעת מכך, מעלים את הסיכון להישנות התנהגות עבריינית. בנוסף נמצא, כי המפקחים שהוצעו אינם מודעים די הצורך לבעייתיות זו, ועל כן לא בא שירות המבחן בהמלצת שחרור.

ד. ביום 25.10.11 התקיים דיון בסוגיית המעצר, בו אמרו באי כוח השניים כי אלה שיקרו בדבר היותם מכורים לסמים, ועשו זאת בעקבות עצה מעציר אחר, כדי להביא לשחרורם ממעצר לפעילות שיקומית. בהינתן זאת, ובציינו כי חלף זמן ניכר מביצוע העבירה, הורה בית המשפט על הכנת תסקירים משלימים. בתסקיר מיום 2.11.11 ביקש שירות המבחן דחיה בת שבועיים כיון שהעורר חזר גם בפני השירות מדבריו לפיהם הוא צורך אלכוהול וסמים באופן אינטנסיבי. בתסקיר מיום 14.11.11 צוין, כי העורר הגיב בתקיפות כשנשאל מדוע שיקר בדבר צריכת סמים, ולא ראה חשיבות בכך. בנוסף, הפחית העורר מחומרת האישומים, וציין כי חש באותה תקופה מצוקה כספית בעקבות חובות. השירות התרשם, כי העורר ניסה להציג חזות נורמטיבית, אולם התברר כי הוא מעורב באורח חיים שולי, ומכאן העריך השירות כי קיים סיכון להישנות התנהגות עבריינית. אשר למפקחים שהוצעו - אמו של העורר, בן זוגה וסבתו - צוין, כי המידע החיובי שמסרו בנוגע לתפקודו הקודם של העורר סותר את המידע שמסר בעצמו, ומכאן שאינם מודעים למצב, או מנסים הם ליפות את המציאות. כך או אחרת, נמצא שלא יהיה באפשרותם לפקח באופן אפקטיבי על העורר, ועל כן נמנע השירות מהמלצת שחרור.

ה. ביום 14.12.11 הורה בית המשפט, נוכח המסוכנות הגלומה בעבירות המיוחסות לעורר ונוכח תסקירו הלא-חיובי של שירות המבחן, על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים. אשר לעורר 2, נוכח תסקיר חיובי שהוגש בעניינו בו הומלץ לשחררו לחלופה, בית המשפט שיחררו בתנאים מגבילים.

הערר

ו. נטען, כי לא ניתן משקל מספק לכך שהעורר נעצר ארבעה חודשים לאחר מועד העבירה, ובזמן זה לא הסתבך בפלילים, ועל כן מסוכנותו בפועל אינה רבה. אשר לעובדה כי שיקר בפני שירות המבחן נטען, כי יש בכך להצביע על הנזק הממשי שנגרם לו במעצר. עוד נטען, כי שגה בית המשפט בכך שדחה את האפשרות שיפקחו על העורר אימו, בן זוגה וסבתו; זאת, כיון שאלה הביעו נכונות לפקח על העורר באופן מלא, ויהיה ביכולתם להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו. כן נטען, כי לא ניתן משקל מספק לעברו הנקי של העורר, ולכך שנוכח גילו הצעיר יש חשיבות יתרה לחלופת מעצר, שתמנע את היחשפותו לעולם הפשע עת ישהה במעצר. לבסוף נטען, כי בית המשפט הפלה בהחלטת המעצר בין העורר לנאשם 2, אשר הוחלט על שחרורו לחלופה.

הדיון

ז. בא כוח העורר הוסיף על הטיעונים שבערר, כי פרשת השיבוש הנטענת, ביקור אחי העורר אצל המתלוננת, יש לראותה לאו דווקא כניסיון להלך אימים על המתלוננת אלא גם ביטוי לחזרה בתשובה. בדבריו חזר והטעים כי כארבעת החודשים בהם היה העורר משוחרר מוכיחים מסוכנות נמוכה, בודאי נוכח עברו הנקי; הסיפור המומצא בדבר רקע בסמים ואלכוהול היה פרי עצות אחיתופל של "מועצת חכמי אבו כביר" בבית המעצר, כדי להשיג המלצה טיפולית של שירות המבחן. השוד עצמו היה ניסיון מטופש להתמודדות עם חובות, ואשר למפקחים - יש לתת בהם אמון. לשאלתי צוין כי אין לעורר חלופות אחרות.

ח. באת כוח המדינה ביקשה לדחות את הערר; לטעמה שירות המבחן בדק ומצא לגבי המפקחים המוצעים – סבתא, אם וגיס – כי הם נוקטים גישה מטשטשת או מגוננת - או שאינם מעורבים בחייו של העורר; אם יציג חלופות אחרות, אלה יישקלו.

הכרעה

ט. אין צריך להכביר מלים על המסוכנות שבעבירת השוד, אף מבלי להידרש לפרשת השיבוש העומדת לעצמה. ועם זאת המדובר בצעיר בעל עבר נקי, ומצוות המחוקק היא כי המעצר יבוא משאין מקום לחלופה. בנידון דידן ביטאו התביעה ובית המשפט נכונות לשקול חלופה, אלא שהמוצעת לא נתקבלה. ואכן, עיון בתסקירים משקף התלבטות של שירות המבחן. התסקיר מ-11.10.11, שבו השמיע העורר את גירסת אי האמת בקשר לסמים ואלכוהול, הגם שצוינה בו נכונות האם והגיס לפקח, זיהה פער בין מצבו הבעייתי של העורר לבין מודעות הקרובים, והובע חשש להישנות המעורבות בפלילים; על כן לא הומלץ על שחרור.

י. בתסקיר מ-2.11.11 הוספו מפקחים מוצעים – בן זוגה של האם והסבתא, ונתבקשה דחיה נוספת. בתסקיר מ-14.11.11 בוטאה התרשמות לא חיובית של השירות מגישת העורר ומפער בין חומרת האישומים לדרך בה מציג העורר עצמו; שחרור טעון, לדעת השירות, פיקוח סמכותי ודומיננטי שלא זוהה בבני המשפחה, אשר לא ברור אם גישתם מגוננת או חסרת מעורבות בחיי העורר. לכן לא הומלץ על השחרור אף הפעם.

יא. השאלה בעיניי היא אם נוכח הלקח אשר יש לקוות שלמד העורר מארבעה חודשי שהות במעצר, יש מקום לבדיקה נוספת של החלופה המשפחתית. מובנת לי בהחלט גישתו הזהירה של שירות המבחן והספקות כפי שתוארו מעלה, והתנהגותו הראויה לגינוי של העורר בהמצאת סיפור הסמים והאלכוהול ובמענה לשאלות השירות. מכאן גם מובנת גישת בית המשפט. מנגד שיויתי לנגד עיני גם את העבר הנקי, והעובדה שאכן היה העורר משוחרר קרוב לארבעה חודשים בטרם נעצר, ולא נרשמו לחובתו עבירות באותה תקופה. הסניגור גם הפנה לפיסקה (בש"פ 8967/11 מינטסנוט נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), שם שוחרר העורר לחלופה, ונאמר מפי השופטת ארבל כי חלופה נדרשת ל"רמה סבירה של ביטחון כי תאוין הסכנה הנשקפת מן העורר". ואכן כבר נאמר לא אחת בעבר, כי חלופה לעולם אינה "הרמטית", אלא באה להפחית עד למירב את הסיכון. סבורני במכלול – בהיעדר חלופה אחרת – כי יש מקום לבדיקה נוספת של החלופה המוצעת, ואת מודעות הקרובים כיום לאישום החמור ולחובותיהם של מפקחים, ויתכן כי השחרור יתאפשר. על כן מתבקש השירות לשוב ולבחון את המפקחים המוצעים, ולהניח תסקיר עדכני בפני בית המשפט המחוזי בתוך שבועיים. אני מקדים תודה לשירות. בית המשפט המחוזי ישוב וידון בעקבות התסקיר; וככל שיוחלט על שחרור בנסיבות אלה, עליו לכלול הפקדה וערבויות גבוהות, איזוק אלקטרוני, פיקוח צמוד, אפשרויות ביקור של המשטרה, הפקדת דרכון ועיכוב יציאה. המפקחים יונחו באשר לחובותיהם, והעורר יוזהר למלא אחר התנאים בלא כל סטיה. הערר מתקבל איפוא במובן של הזמנת תסקיר משלים לבחינת החלופה מחדש.

ניתנה היום, י"ג בטבת התשע"ב (8.1.2012).