עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5623/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

ב בית המשפט העליון

בש"פ 5623/11

בפני:

כבוד השופט י' עמית

העורר:

לירן גת רמון

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק מ"ת 14012-06-11 שניתנה ביום 28.6.2011 על ידי כבוד השופט צ' קאפח

תאריך הישיבה:

א' באב התשע"א

(1.8.2011)

בשם העורר:

עו"ד גלית בש

בשם המשיבה:

עו"ד גלי פילובסקי

החלטה

ערר על החלטתו מיום 28.6.2011 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט צ' קאפח) בעמ"ת 14012-06-11, בגדרה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

1. ביום 10.6.2011 הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), ואיומים לפי סעיף 192 לחוק. על פי המתואר בכתב האישום וכפי שעולה מחומר החקירה שבפני, ביום 2.6.2011 נתגלע ויכוח בין העורר לבין אחד עומרי ימין (להלן: המתלונן) לאור טענת המתלונן כי העורר חייב לו כסף. המתלונן ביקש מהעורר כי יחזיר לו את הכסף אך העורר סירב. חברו של המתלונן אחד בשם יאיר צאיג (להלן: צאיג), פנה אף הוא לעורר וביקש ממנו להחזיר את הכסף למתלונן אך העורר סירב, קילל את צאיג ואמר לו "בוא לחניון, אני אשחט אותך". מאוחר יותר באותו הערב, בסמוך לשעה 23:30, נפגשו העורר, המתלונן וצאיג בחניון ברחוב החרש בתל אביב (להלן: החניון). למפגש הגיע צאיג כשהוא מצוייד בסכין. העורר משך את הסכין מידי צאיג שנמלט מהחניון ואז הצטרפו לעורר שני אנשים נוספים, שזהותם לא ידועה, אחד מהם עם אלת ברזל, והשלושה תקפו את המתלונן, בעטו בו והיכו אותו באגרופים עד שנפל. במהלך התקיפה העורר דקר את המתלונן בסכין שתי דקירות בבטנו, סמוך לריאותיו בצד שמאל ובמותן ימין. המתלונן הובהל לבית החולים, אושפז ונותח שם בניתוח חירום.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום נגדו, הוגשה כנגד העורר בקשה למעצר עד תום ההליכים. העורר מאשר כי היה בזירת האירוע, אך לטענתו המדובר בקטטת נרקומנים; עומדת לו טענה של הגנה עצמית, שכן צאיג הוא שהביא את הסכין למקום; ולא הוא שדקר את המתלונן.

בית משפט קמא הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נוכח קיומן של ראיות לכאורה וההתנהגות המיוחסת לעורר – דקירת המתלונן עודנו שרוע על הארץ ולאחר מכן הכאתו באגרופים כאשר הלה ניסה לברוח מהמקום ונפל על הרצפה שותת דם. נוכח עברו הפלילי המכביד ואורח חייו השולי והעברייני של העורר, מצא בית משפט קמא כי אף אין טעם לבקש תסקיר מבחן בעניינו.

3. על כך נסב הערר שבפני.

במישור הראיות לכאורה טען העורר כי המדובר בקטטת נרקומנים; כי הן המתלונן והן צאיג מסרו גרסאות שקריות בהודעתם הראשונה על מנת להרחיק עצמם מן האירוע; כי אין להסתמך על דברי המתלונן; כי המתלונן וצאיג הם שפתחו בקטטה, הם שגרמו להסלמתה וצאיג הוא שהביא את הסכין; כי קיימת סתירה בין עדותו של המתלונן, לפיה הגיע אליו העורר מלפנים, לבין סימני הדקירה על גופו של המתלונן, שנתגלו מאחור; כי עדותו של המתלונן לפיה חברו עליו רבים להכותו ולשדוד אותו אינה מתיישבת עם העובדה שהצליח להימלט מהם וארנקו עליו; כי צאיג לא ראה שהעורר הוא זה שדקר את המתלונן; וכי קיימים מחדלי חקירה בתיק, בכך שלא נעשה מאמץ על ידי המשטרה לאתר את שני התוקפים האחרים ולגבות מהם עדות על הנסיבות האמיתיות לדקירת המתלונן.

4. אומר בקצרה כי לטעמי, יש ראיות לכאורה כנגד העורר, ואמנה בתמצית את עיקרן:

(-) בזמן אמת, כאשר השוטרים הגיעו למקום, הצביע המתלונן על העורר מול השוטרים ואמר "ג'ינג'י בשביל 200 ₪ דקרת אותי". בדו"ח הפעולה מיום 2.6.2011 שעה 22:40 (סמ"ש ולרי גולדשטיין), נכתב כי המתלונן צעק "תעצרו את הבחור בתוך המיצובישי הוא זה שדקר אותי", ואין חולק כי העורר ישב ברכב מסוג מיצובישי באותו הזמן.

(-) הודעות המתלונן – בהודעה הראשונה טען המתלונן כי המדובר בשוד, אך בהודעתו מיום 6.6.2011 סיפר את אשר אירע באמת, לדבריו, וכי היה זה העורר שדקר אותו.

(-) הודעת צאיג – בהודעותיו הראשונות טען כי את המתלונן תקפו ערבים אלמונים, אך כשנמסר לו אודות חומרת מצבו של המתלונן הודה כי הגיע למקום עם סכין ותיאר את התגרה שהתפתחה. עם זאת, צאיג אישר כי לא ראה מי דקר את המתלונן.

(-) העורר נתפס בזירה כאשר בגדיו מגואלים בדם.

(-) בחקירתו הראשונה סמוך לאחר האירוע שמר המתלונן על זכות השתיקה.

5. כנגד העורר קמה ועולה עילת מעצר של מסוכנות ואף חזקת מסוכנות סטטוטורית בשל שימוש בנשק קר בעבירות אלימות. לעורר עבר פלילי מכביד, והמעשים המיוחסים לו, על רקע רכישת סמים בלוד או "קטטת נרקומנים" כפי שנטען על ידו, משקפים את אורח החיים השולי והעברייני בו הוא שרוי מזה שנים רבות (ולא נעלם מעיני כי מאסרו האחרון של העורר היה בשנים 2003-2004). לכך יש להוסיף כי שני המעורבים הנוספים שהפליאו מכותיהם במתלונן ואשר זהותם ידועה למשטרה כפי שעולה מהודעת המתלונן, טרם נתפסו, כך שקיים גם חשש לשיבוש הליכי משפט.

6. עיקרו של הערר נסב על כך שלא נתבקש תסקיר של שירות המבחן כדי לבחון אפשרות לשלב את העורר בהליך של גמילה במסגרת קהילה סגורה. לטענת העורר, שגה בית משפט קמא משלא נתן משקל לכך שחלפו כארבע שנים מאז הרשעתו האחרונה, ולנסיבותיו האישיות של העורר, היותו נשוי ואב לילדים.

דומה שאין חולק כי העורר אכן מכור לסמים, כפי שעולה גם מחקירתו השנייה במשטרה במהלכה טען שהוא ב'קריז' (החוקר מתאר את התנהגותו במהלך החקירה). עם זאת, איני סבור שזה המקרה המתאים לפתוח בהליך גמילה, וענייננו אינו נופל לחריגים לכלל לפיו העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בשלב גזירת הדין וריצוי העונש (על הכלל, החריגים לכלל והשיקולים השונים בסוגיה של הליכי גמילה כחלופת מעצר ראו החלטתי בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סוויסה (לא פורסם, 21.3.2011)).

7. סופו של דבר, שאני דוחה את הערר.

ניתנה היום, ב' באב התשע"א (2.8.2011).

ש ו פ ט

עורך דין רשלנות רפואית עובר על מסמכים רפואיים במטרה לקבל החלטה אם יש בסיס לתביעת רשלנות רפואית.

עו"ד רשלנות רפואית לא גובה בד"כ שכר טרחה מראש. לשאלות בנושא: עורך דין רשלנות רפואית